בזבוז של זמן
הביקורת נכתבה ביום שישי, 10 ביולי, 2015
ע"י שונרא החתול
ע"י שונרא החתול
שאלה דמיונית בבגרות דמיונית במתמטיקה דמיונית ביקום דמיוני.
נתון:
עבריין צעצוע ושוטרת קשוחה יוצאים זה לקראת זה משתי נקודות מנוגדות של החוק.
העבריין מתפלח לרכבת, נוסע באוטובוס, שואל קטנוע וגונב מכונית. בין לבין הוא מתעסק בסמארטפון שלו (שלא באמת שייך לו), שורץ אצל חברו השוודי שהתאסלם, עובר דירות ועושה כל מיני מעשי קונדס, תעלולים, ונדליזם ופשעים בדרגת חומרה משתנה.
השוטרת רוכבת על אופניים ונוסעת בניידת משטרה. בין לבין היא קוראת פתקים מסתוריים, משאירה לעצמה הודעות טלפוניות ומזדעזעת עם היזיז שלה.
שאלות:
1. מתי הם ייפגשו?
2. היכן הם ייפגשו?
3. מה יקרה כשהם ייפגשו?
4. האם יש קשר ביניהם?
5. את מי, לעזאזל, זה בכלל מעניין?
על כריכת הספר כתוב "מותחן שנקרא בנשימה עצורה".
אבל למה הנשימה עצורה? מי שצריך להיות עצור זה הסופר אנדרס דה לה מוטה בעוון פשע נגד ספרות המתח הסקנדינבית. הוא, שכתב את הספר הגרוע הזה, הוא העבריין האמיתי בסיפור.
אלא שהאקדמיה השוודית לספרות מתח דווקא זיכתה אותו בפרס, ועל זה נאמר: הוא העונש שלה והיא העונש שלו. ואת העונש הזה אי אפשר לקצר בשליש בגלל התנהגות טובה ופרישה מכתיבה, כי אנדרס דה לה מוטה לא פורש. הספר הוא חלק ראשון מטרילוגיה. בעעעעעע...
אנדרס דה לה מוטה רקח סיפור מתח מייגע ומנג'ס, ונורא התאמץ לשנות את כל מה שאנחנו חושבים שאנחנו יודעים על המתרחש בחיי היום יום ולגרום לנו לפקפק בסדרי עולם. פילוסופיה קיומית בשקל וחצי. לפי שער ההמרה הנוכחי זה יוצא בערך ארבעה כתר שוודי וכמובן שאין מתאם בין השווי האמיתי של הספר לבין מחירו.
אנדרס דה לה מוטה יצר סוג של מטריקס לעניים שפוגש את האח הגדול והמופרע. הוא פיזר פירורים של היצ'קוק מלמעלה וטבל את הכל בתערובת של סרטי קונספירציה הוליוודיים עם שאריות פורנו. את כל המצרכים הללו הוא הכניס למערבל, אלא שאפילו מערבל בטון לא יכול לעיסה המקולקלת הזו ולכן המערבל יצא משליטה והנתזים עפו לכל עבר. סכנה לציבור הקוראים.
כל מה שיצא לאנדרס דה-לה-מוטה זה ספר דה-לא-מותח עם קונספירציה דה-לה-שמעטע שמנווטת דרכה עם ווייז דה-מי-קולו שמתודלק בסטרואידים מקולקלים. וכשמתדלקים באוקטן הלא נכון, התוצאה היא קטלנית - לא רק לדמויות בספר אלא לספר עצמו.
וגם אם נניח שהספר עורר מתח מסוים בתחילתו, הוא הגיע לשיאו בשליש הראשון של הספר. ומה קורה כשמגיעים לפסגה? אפשר רק לרדת. אבל זו לא הייתה ירידה, זו הייתה נפילה. מה נפילה? מפולת! ולא מפולת של שלג רך ונעים אלא מפולת הרסנית של קונגלומרטים.
כדי ליהנות מהדבר הכי מוצלח בספר לא צריך לפתוח אותו בכלל - הוא מתחיל ומסתיים בעטיפה. העטיפה מפתה וסוחפת, אבל ידוע שסחף עלול להיות קטלני. הספר הזה נכשל בגדול. אנדרס דה לה מוטה הפסיד במשחק של עצמו. תבוסה מוחצת. בזבוז של זמן.
בתחילת הספר עוד השוויתי אותו ל"שלוש מעטפות" של מיודענו ניר חצרוני. מהר מאוד הפסקתי. עם ניר חצרוני הסליחה על ההשוואה המעליבה. מה שכן, עם ידע בסיסי באוריגמי אפשר לייצר מעמודי הספר מאות מעטפות ולא רק שלוש, וזו התועלת היחידה שיש בו.
אומרים שאבן שטיפש אחד זרק לבאר, גם מאה חכמים לא יצליחו להוציא.
עבריין הצעצוע בספר הוא דווקא לא טיפש והוא לא זרק אבן לבאר, אבל הוא כן השליך אבן מאיזה גשר.
האבן הזו הצליחה להצחיק אותי. מנפלאות התרגום.
"כן, הוא יודע שהוא פגע במכונית משטרה, משהו באור הכחול המהבהב הסגיר את העובדה הזאת עוד לפני שהוא זרק את האבן. מה הם חושבים לעצמם, שהא טיפש או משהו? מה שכן, הוא באמת לא הקדיש הרבה מחשבה להשלכות. אז מה?" (עמ' 106)
28 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
כנראה שאני XD
|
|
|
קריקטורה
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
שונרא קנתה את הארי פוטר???
מי/ מה גרם לך להשתכנע? והאם נעשה שימוש באמצעים פיזיים מתונים? או שזה היה מרצונך החופשי ובדעה צלולה? |
|
|
שונרא החתול
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
אוקי וחני, תודה רבה.
זשל"ב, טרם הספיקותי. אריאל, יופי, אבל זהו. גמרתי עם יצורי הביבים מסוג קוטלר, גרבוז, אלמגור וכל הג'יפונים שמריעים להם. |
|
|
אריאל
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
כשחלקתי עם חבר שמאלני את זעמי על גרבוז הוא ענה "אני לא מאמין שהוא כתב את זה. זו פרובוקציה ימנית, זה סגנון ימני קלאסי".
נו, עכשיו הכל ברור. |
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
שונרא, אם את אומר דבר כזה על הארי פוטר, אז כנראה שעדיין לא קראת אותו.
|
|
|
חני
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
יופי שקפצת שונראלה.....
|
|
|
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
סקילה נאה... :) טוב שבאת :)
|
|
|
שונרא החתול
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
זשל"ב, נכון! שכחתי את החרם הדירוגי,
אבל קניתי את הארי פוטר, אז טוב ששכחתי את החרם הדירוגי כדי שגם ההארי שלך יזכה לכוכב אחד... |
|
|
שונרא החתול
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
יעל, כתבת עליו ביקורת חכמה ונתת לו שלושה כוכבים,
ושלושה כוכבים ממך זה שלושה יותר ממה שמגיע לו.
|
|
|
שונרא החתול
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
תודה לכולם, אבל לכתוב ביקורות זה לא כמו לרכוב על אופניים - מתברר שכן שוכחים.
למישהו יש משור דיסק להסיר את החלודה שהצטברה עלי? ולכל התוהים איפה הייתי ומה עשיתי, אז ככה... 1. אדי האופוריה של ניצחון הימין בבחירות היממו אותי עד כדי כך שהייתי צריכה קצת אוויר שהוא לא אוויר פסגות, אז ירדתי למחתרת. 2. ניצלתי את הזמן כדי לכתוב את הרומן הגדול של המאה ה-22. עוד שלושה עמודים אני מסיימת. הוא יצא לאור בפסבדונים אז אל תשאלו בחנויות אם כבר יצא הספר החדש של שונרא החתול. 3. בשביל הפרנסה, חילטרתי ככותבת הנאומים של גרבוז, קוטלר ושות'. מאיפה לדעתכם הגיע דימוי הבהמות המלחכות קש וגבבה? רק מצמחונית אוהבת בהמות שכמותי. 4. בשביל הנפש, וכדי לאזן את סעיף 3, שימשתי כיועצת תדמית לשרה הנכבדה מירי רגב. איתה זה היה בהתנדבות כי אותה אני אוהבת. and now I'm back with a vengeance שבת שלום לכולם! |
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
התגעגעתי לביקורות שלך כמעט כמו שהתגעגעתי אלייך (וקחי את זה כמחמאה). כשראיתי את הביקורת הזאת, ומתחתה השם 'שונרא החתול', חשבתי שאני הוזה. כבר אמרתי לעמיר שיכול להיות שנמאס לך מהאתר ושאת החלטת לפרוש.
אז ברוכה השבה שונרא, עם ביקורת קטילתית ושונראית שקראתי בנשימה עצורה. מקווה שתשארי איתנו ולעולם לא תעזבי. לא טוב להתחיל את היום ברגל שמאל עם ספר שממש לא אהבת, אבל מקווה שבקרוב תפגשי בספרים מעולים, שעליהם תכתבי ביקורות אוהדות ולמרות זאת גם שונראיות. ראיתי שגם חזרת לדרג. כנראה הספר הרגיז אותך כל כך, עד ששכחת שאת עושה חרם דירוגי על האתר. נ.ב- אני טוב בתרגילים מהסוג הזה שהצגת:-) |
|
|
yaelhar
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
קראתי את הספר אבל אני לא זוכרת ממנו כלום.
יופי של ביקורת ויופי שחזרת. חסרת.
|
|
|
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
אחלה בקורת.
|
|
|
תמיד אוהב אותו
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
כמה טוב שחזרת לאתר.
|
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
נפלא. התגעגענו
|
28 הקוראים שאהבו את הביקורת
