ביקורת ספרותית על Oryx and crake מאת Margaret Atwood
ספר טוב

---

Oryx and Crake זה בעצם בז וניאלה. מכיוון ש Orix זה לא ניאלה (סוג של אנטילופה) אלה ראם ו Crake זה לא בז, אלה עוף ביצות אוסטרלי, יצא שקראתי את הספר באנגלית. טוב נו בנינו לא הצלחתי למצוא עותק בעברית של בז וניאלה, ומכיוון שהייתי כבר ב"קריז" הזמנתי מקנדה עותק של orix and crake בשפת המקור (וגם מכיוון שהחוויה של קריאת MADDADDAM באנגלית הייתה מרנינה יותר מקריאת שנת המבול בעברית). בקיצור די להתנצל, קראתי באנגלית ונהניתי.
את oryx and crake קראתי לאחר Maddaddam (שהוא האחרון בסדרה). את שנת המבול קראתי ראשון. ולמרות הסדר ההפוך בו קראתי את הספרים, איך שהוא אני מרגיש שזה היה הסדר הנכון.
למרות שהיו לי שני חלקי הפאזל, והבנתי בדיוק איך הספר הזה יכנס בדיוק וימלא את כל החורים, בין שני הספרי שקראתי כבר, אטווד עושה זאת בצורה מעולה.
הסיפור דרך עיניו של ג'ימי, הידוע כ snowman the Jimmy. את האמת Jimmy היה הדמות שהכי פחות אהבתי בשנת המבול (ב Maddaddam בקושי היה לו תפקיד), ולכן כשהבנתי שהסיפור מביא את נקודת מבטו של Jimmy התעצבנתי קצת. ונחשו מה אטווד מצליחה לסובב את הסיפור כשבמרכז ג'ימי, ולתת תמונה מלאה.
מה שמדליק ביותר כשאני חושב על זה, הספר הזה הוא הראשון בטרילוגיה, וזה די מדהים לחשוב על הדרך בו אטווד מגוללת את הסיפור דרך ג'ימי, ומכיוון שזה היה הסיפור הראשון, הדמות הראשית נדחקת הצידה בסיפורים הבאים, ולא הדמות השולית מובלת למרכז כפי שאני חוויתי.
יש למרגרט אטווד הרבה מה להגיד על מה שאנחנו עושים ומה שאנחנו עשויים לעשות עם הדברים שאנחנו כבר יודעים לעשות. לדעתי כדאי לקרוא את הדיסטופיה שלה עם הרבה תשומת לב ולחשוב.
אני ביולוג, ואני עובד בעולם התרופות כבר לא מעט שנים. אני מנסה להאמין שהדברים שאטווד מצביעה עליהם לא יתרחשו לעולם, שהמצפון והאתיקה ינחו אותנו תמיד בדרך הנכונה, אבל אם להיות כנה...אני לא בטוח לגמרי.
בעולם התרופות יש המון- המון כסף. עכשיו נניח שיש חברה שמפתחת תרופה להורדת כולסטרול, עד שהתרופה הגיעה למדף כמעט אף אחד לא ידע מה זה כולסטרול. עשור אחר כך כל ילד יודע מה זה כולסטרול, מה זה כולסטרול "רע" ומה זה טוב ומה הערכים הרצויים וכמות הכולסטרול במזונות.... עכשיו תארו לכם שהרופאים מורידים את הערך של רמת הכולסטרול הרצוי ב 20 יחידות, הם מכניסים עוד מליונים למשטר טיפול... עוד מליונים של כסף לחברות התרופות, מאמינים שאין לחץ על הרופאים להוריד את הרמה מ 160 ל 140 (מ"ג\ד"ל) נגיד?
יש אנשים חכמים סביבנו, ויש אנשים חכמים יותר- חלקם טיפה פחות תקשורתיים, יש שיצביעו על קורלציה בין גאונות לניתוק חברתי, תארו לכם מישהו ממש ממש חכם, גאון. ממש גאון, מבריק. לאן מוחו עשוי להוביל אותו, האם זה עשוי להוביל אותו לתובנה שהומו ספיאנס ספיאנס מהווה בעיה שדורשת טיפול? שהגיע הזמן להציג את המין הבא באבולוציה...? כזה משודרג, ואם כבר היכולת במעבדה קיימת, למה להסתמך על האבולוציה האטית, וברירה טבעית - מוטציות אקראיות... מה דעתכם, האם מוח כזה כבר מסתובב בננו? אני אופתע אם לא.
יופי של ספר.
ולמי מכם שמצוי בעבודתה של אטווד אשמח להמלצה מה לקרוא משלה עכשיו.

» ביקורות נוספות של קורא כמעט הכול
» ביקורות נוספות על Oryx and crake