ביקורת ספרותית על הפילוסופית מאת פטר (פיטר) פרנגה
ספר לא משהו

---

"תארו לכם עולם שבו לכול אדם יש גישה חופשית למכלול הידע האנושי ..."

זהו חזונה של האנציקלופדיה ויקפדיה, החוגגת כעת 14 שנים לפעילותה, ומייצגת את התממשות מהפכת הידע האנושי שהפכך לנחלת הכלל, המאפשרת לכול אחד להגדיר ערכים בצורה דמוקרטית, פריבילגיה שהייתה שמורה בעבר הלא רחוק לאליטות האוניברסיטאית, או בעבר הרחוק יותר לכנסיה, תקופה בה הגישה לידע הייתה נחלת מעטים בלבד.

עלילת הספר הפילוסופית של פטר פרנגה, מתנהלת במאה - 18 בצרפת, היא מתארת את מהפכת הידע הקודמת, מיסוד מפעל האנציקלופדיה הראשונה, כאמצעי להנגשת הידע האנושי לכלל בני האדם, מפעל המייצג את עידן תקופת ההשכלה והנאורות. מהפכה שהייתה כרוכה במאבק אינטלקטואלי ופוליטי ואיימה על סמכותם של הכנסייה והמלוכה, משום שידע הוא כוח.

יתרונו של הספר, הוא תיאוריו המוחשיים של פריז בסוף המאה ה- 18, זאת שעל סף המהפכה הצרפתית, בה ארמונות, וכנסיות מרהיבים, סמטאות צפופות המלאות ברפש וסחי, בה פועל קפה "פרוקופ" התוסס, יושביו האינטלקטואלים, וולטר, רוסו ודידרו מנהלים שיח אינטלקטואלי מרתק ומעורר עניין, שבו עוצבו עקרונות החופש והחירות, והוגדרה מחדש הזכות לאושר האנושי, מניעים משמעותיים למהפכה הצרפתית, שעוד מעט תפרוץ ותשנה את פניו של העולם המערבי.

סיפור העלילה מסופר דרך נקודת מבטה של סופי מלצרית בקפה "פרוקופ", צעירה שפגשה את דני דידרו הפילוסוף שהגה את מפעל האינצלקלופדיה, בין שניהם מפתח סיפור האהבה סוער רווי רגשות, כיאה למהפכנים צעירים. לסיפור הזה גרעין של אמת, דמותה של סופי וולנד הייתה קיימת במציאות, אך מעט ידוע על הדמות האמיתית, בעיקר ממספר מכתבים המתעדים את הקשרים בין השניים, מכאן שהדמות היא בעיקר דמיונית, אך היא מייצגת עובדה מעניינת, למרות שהנשים הודרו מהמהפכה הצרפתית ומהתקופה שקדמה לה, מקצתן מצאו דרך להשתלב לתוכה (כמהפכנית אולאמפ דה גוז' ).

דמות מרתקת נוספת בעלילה, היא מאדם פומפדור, פילגשו של המלך לואי ה- 15, שהייתה בעלת אוסף עצום של יותר מ- 3,500 ספרים, אישה אינטליגנטית, מהנשים המשפיעות והחזקות ביותר באירופה. הרומן מנסה לתת מענה לתהייה, האם לפומפדור אכן הייתה השפעה על מהפכת הידע ?

נושא הספר הוא בחירה נפלאה לרומן היסטורי, פילוסופים, מהפכנים, מלוכנים, כנסיה, בפריז של שנת 1747, בה אמת, בגידה, ואהבה משתלבים למערבולת סוחפת שעוד מעט תהפוך למהפכה, המהדהדת עד היום, ולמרות הכול הרומן הזה לא משכנע ולא סוחף, איך זה קרה ?

שמו המקורי של הספר הוא - The Philosopher's Kiss, מושג המעלה דילמה, האם פילוסוף יכול להיות רציונאלי ואמוציונאלי בו בעת, או האם סופי הנאהבת, הייתה לדידרו המוזה לכתיבתו המדעית והפילוסופית ? הבחירה בשם הזה, היא הצהרה לשילוב רעיונות התקופה, עם סיפור אהבה גדול. שילוב מבטיח של אש ומים. ספר שמבטיח לתאר שתיים מתשוקותיו השונות של האדם, התשוקה הארצית לאהבה מסעירה, והתשוקה הרוחנית לחוויה אינטלקטואלית, גיבוש חזון אוטופי, והניסיון לממש אותו. ועכשוו תארו לכם מהפכנים אינטלקטואלים סוערים, שהם גם נאהבים. הספר באופן שהוא כתוב לא מצליח לבטא תשוקות, רגשות, דמויות עמוקות ומשמעותיות, ואווירת להט מהפכנית. הספר מתקשה לתאר את הרעיונות הפילוסופיים של התקופה. הוא שם בפי הוגי הדעות מניפסטים וסיסמאות, אך לא התלבטויות אנושיות. למען ההגינות יש בספר מספר נקודות אור, אבל האש והמים המובטחים, הפכו למים פושרים, לכתיבה נטולת ברק ומשעממת בחלקיו הרבים. הפוטנציאל העצום של תקופת טרום המהפכה והרלוונטיות שלו למהפכת הידע העכשווית, לא מומשו.

" אני רוצה לפתות את הקורא " מצהיר בקריצה צרפתית, פטר פרנגה הסופר באחד מהראיונות שלו. מה שיש לי להגיד לך על כך פרנגה, הוא שהספר הזה באמת נראה כניסיון פתטי לייצר פיתוי והתלהבות, שמייד הופכים לפיהוק גדול, הספר הזה הוא החמצה גדולה, באגט שלא נאפה כהלכה.

» ביקורות נוספות של רץ
» ביקורות נוספות על הפילוסופית