ביקורת ספרותית על מאדם דה פומפדור - הפילגש של צרפת מאת כריסטין פוויט אלגרנט
ספר לא משהו

---

הספר "מאדם דה פומפדור-הפילגש של צרפת"/כריסטין פוויט אלגרנט

איני הולכת לספר את תולדות חייה של המאדם. את זה אפשר לקרא בויקיפדיה.

אתייחס בכמה נקודות לדמותה ותכונות האשה שהיתה. בכל זאת, הפעם מדובר בגיבורה

שהיתה קיימת במציאות. אשה אמיתית (לא דמות מומצאת).

מאדם דה פמפדור היתה הפילגש של לואי ה- 15, כ- 8 שנים (לא מעט זמן) לא מאד

מפתיע בגלל אופיו של המלך בצעירותו.

לפני ובמהלך שנות היכרותם, כמו גם לאחר מותה היו למלך פילגשות, חלקן צעירות יותר,

יפות יותר וממעמד חברתי גבוהה יותר ממאדם פומפדור שבאה מבית בורגני ולא בית אצילים.

תואר אצולה, מרקיזה דה פומפדור היא קיבלה לאחר שכבר הפכה לפילגש של המלך.

לאחר שדעך העניין המיני, לאחר שנעלמה התשוקה, יחסי המלך ומאדם פומפדור הפכו ליחסי

חברות אפלטוניים עמוקים. חברות ששרתה את שני הצדדים היטב - כ- 20 שנה?

המלך - ששנא להתעסק בענייני בירוקרטיה והמדינה, היה זקוק למישהו שיתעסק בזה.

הוא היה איש מדוכדך, מופנם, אשר אהב דברים קבועים, ידועים מראש.

מאדם דה פומפדור דאגה לסיפוק צרכיו: ניהלה את המדינה, ארחה אותו בחברה מצומצמת

של אנשים שחיבב, בידרה ושעשעה.

מעבר לדאגות לסיפוק צרכיו של המלך, המאדם השקיעה בהופעתה החיצונית (טקסי איפור

ארוכים ומושקעים, בגדים מפוארים), בהרחבת ידיעותיה בתחומים שונים: החל מפוליטיקה,

שירה, מוזיקה ותאטרון ועוד, ובסביבה בה ארחה את המלך (ארמונות פאר קטנים, אינטימיים).




ללא ספק הסופרת ערכה מחקר מעמיק, לפני כתיבת הספר.

יש הרבה מידע על אופיים של מאדם דה פומפדור והמלך לואי ה- 15, מידע על אנשים החשובים

של התקופה, כמו גם על פוליטיקה של צרפת באותם הימים.

הספר מרחיב, לעתים מדי, חוזר על עצמו שוב ושוב, עד שלעתים מתחיל לשעמם מוות.

האם כדאי לקרא? לא בטוח...אפשר לקבל את כל המידע בצורה עניינית ומעניינת יותר בויקיפדיה.

» ביקורות נוספות של סבטלנה כהן
» ביקורות נוספות על מאדם דה פומפדור - הפילגש של צרפת