ביקורת ספרותית על המיסתורין מאת ליסה טאטל
ספר בסדר

---

טוב, תמיד יש פעם ראשונה . ככה אומרים. אז גם לספר הזה יש פעם ראשונה, והנה הסקירה הראשונה עליו באתר. וזה הספר השלישי בסדרת "ספרים ששם המחבר שלם מתחיל באות טי"ת" שלקחתי בשבוע שעבר מאותו מדף שכוח בספרייה.

איאן קנדי הוא בלש פרטי לונדוני, בן ארבעים, שחי בגפו. המשרד שלו אינו רווחי ביותר, והוא נעזר במתנות מאימו שחיה מעבר לאוקיינוס. אביו איננו, ולמעשה נעלם כאילו בלעה אותו האדמה כשאיאן היה ילד קטן. זה כנראה המקרה המכונן בחייו של איאן, כי מאז הוא מקדיש את חייו לחיפוש נעדרים, והוא עושה זאת ברמות שונות של הצלחה. בעודו מתחבט אם לא הגיע הזמן לעזוב את כל העסק ולקבל עבודה "של מבוגרים", מגיעה אליו לורה ומבקשת לסייע לה במציאת הבת שלה פרי. פרי אמנם נעלמה די מזמן, והיא גם בגירה, אבל יש עדים שראו אותה לאחרונה, והיא מותשת, מרופטת ובהריון. במהלך החקירה דברים מסתבכים , ואיאן נשאב למקומות מוזרים יותר ויותר.

באמצע קריאת הספר חוויתי תחושה עמוקה של דז'ה-וו. דהיינו, הייתי כבר כאן, וביתר רלוונטיות - הרגשתי כאילו כבר קראתי פעם את הספר הזה. אלא שזו היתה תחושה מטעה, ובסופו של דבר איתרתי את שורשיה. בילדותי היינו קוראים קבצי סיפורים נוסח "המדהימים ביותר בעולם" או המוזרים, או המטורפים. ובכן, כמחצית מהספר, הפרקים האי-זוגיים, אינם חלק ישיר מהעלילה. הפרקים האלה, קצרים למדי באורכם, ותלושים למדי בתכנם, מספרים סיפורי העדרויות אחרים. לא כאלה שקנדי חקר, לא כאלה שנפתרו. לא בעלי מכנה משותף כלשהו. מטרתם? אני מניחה להוסיף פלפל מסתורי לעלילה.

הכריכה האחורית מבטיחה "רומן מצמרר, טורד מנוחה, השואב את מקורות השראתו ממיתוסים קלטיים עתיקים. ללא ספק הרומן הקריא, המותח והאינטילגנטי ביותר שתקראו השנה". ובכן - זה בהחלט רומן קריא. לא הייתי מתחייבת על שום דבר אחר מהרשימה.

וחישוב הציון על פי הדירוג היום:
5 כוכבים - קורא אחד
4 כוכבים - 3 קוראים
3 כוכבים - 3 קוראים

26 לחלק ל-7 זה 3.71 (ולא 3.25). אני יודעת שלא מפריע לכם, אבל משהו מיסתורי קורה לחישוב הדירוג של הספרים, ולי זה מפריע.

» ביקורות נוספות של נצחיה
» ביקורות נוספות על המיסתורין