ביקורת ספרותית על שנת הפלאות מאת ג'רלדין ברוקס
ספר טוב

---

זוועות כפלאות

לעיתים אני תוהה איך סופר בוחר שם לספרו, צמד מילים המעוררות בי סקרנות למשמעותן.

לקחתי את הספר שנת הפלאות לידי, וגילתי להפתעתי שהספר עוסק בשנת הזוועות, במגפת הדבר, שפגעה באירופה, הרגה רבים, והטילה אימה עצומה. התמלאתי סקרנות, ורצון להתחקות אחרי פישרו האמיתי של שם, מה שגרם להגברת הדריכות שלי בפתיחת הספר. את הטריק הזה אני מכיר מהצגות אנסמבל תיאטרון כפר סבא בהדרכת הבמאית הותיקה, יהודית קוריס, היוצרת רגעים מקדמים של סקרנות להצגה, מוזיקה, או מיצג המכנסים את הצופים לאווירה, לקסם שעוד רגע יתרחש, כשיעלה המסך. כך זה קרה לי באמצעות שם הספר המרהיב של ג'רלדין ברוקס, שנת הפלאות. עוד רגע יעלה המסך על כפר קטן באנגליה במאה ה- 17.

ברוקס, מספרת את סיפור מגפת הדבר, דרך אנה, משרתת החיה בכפר קטן באנגליה, בו עוסקים בחקלאות מסורתית ובמכרות עופרת קטנים. כפר המתנהל לאורך שנים רבות ללא שינוי, שבמוקד הווייתו, הכנסייה האנגליקנית, והאציל המקומי. את כולם מעלה בורקס בצורה חייה ומדויקת, תוך התייחסות קפדנית, ללבוש, לאוכל, למכרות, לנופים ולתמונת החיים כמכלול, כמו לעובדה שאדם היה יכול להיוולד בכפרו, ומעולם לא לעזוב אותו. מה עניין את האדם, לרוב עבודה קשה, הישרדות, ומעט רכילות על תושבי הכפר.

כמו בדרמה תיאטראלית, כך בספרה של ברוקס, אל שיגרת החיים, פורצת הטרגדיה בצורה לא צפויה, בהתחלה סמנים מבשרי רעות, בהמשך המת הראשון, ולבסוף משפחות שלמות נכחדות במגפה. הכפר הוכנס לסגר אין יוצא, ואין בא. את סיר הלחץ המרתק הזה מתארת בורקס בכישרון רב, כמו בדינאמיקה קבוצתית, של החיים, - הישרדות פה זה לא שם של סידרה, אלא החיים עצמם בעולם העתיק של אי הוודאות. מתוך איימת המגפה, הומצאו המכשפות, כביטוי לפחדים קמאים.

הספר עניין אותי, לא רק בעלילתו, אלא, במנעים שגרמו לברוקס, להחיות אסון ימי ביניימי ( למרות שמדובר בעת החדשה ) .
חשבתי שאני יודע את המניע של ברוקס, הרצון להסביר את המשיכה שלה למוקדי מלחמה ואסונות, בהם רוע האדם נחשף בעצמות לא נתפסות, המעוררות חלחלה, ומצד שני לעתים הסולידריות, ויכולת ההישרדות האנושית הבאים לביטוי באסון, מפתיעים ומעוררי הערצה ליכולתו של האדם להתעלות, לבצע שינויים ולפרוץ לדרכים חדשות דווקא בעתות משבר.

ברוקס מספקת תשובה מרתקת באמצעות הרקע שלה, עיתונאית שסיקרה אסונות ומלחמות, בבוסניה, סומליה, ובמזרח הקרוב ( בעזה ), טרגדיות אנושיות מודרניות, אך מה להן ולטרגדיה היסטורית עלומה של כפר קטן ששרד את אימת המגפה ?

ההתבוננות אנושית בכפר הקטן מהעבר ובגיבוריו בעת אסון מאפשרת לנו, להבין מגוון התנהגויות אנושיות קיצונית המתרחשות בפרק זמן של כשנה. אסון אנושי הוא כהר געש המתפרץ באלימות, ומשנה את סביבתו בדרמתיות, מצב שאחריו המציאות וההיסטוריה ישתנו ללא הכר. האם הסיפור של הכפר הקטן, הוא המחשה לסיפור האנושי הנפלא ?

האם ברוקס הסופרת מתבוננת באסונו של כפר קטן מהעבר, כתיקון לברוקס עיתונאית האסונות, כמי שחלפה במוקדי אסון מודרניים, וניסתה להביא מהם תמונה אחת כתחליף לאלף מילים ?

שנת הפלאות היא מונח היסטורי, המשמעות שלו לגבי הספר וההיסטוריה בכלל היא מרתקת ומעל לכול היא מעניקה אופטימית ותקווה למה שעשוי להתחולל אחרי קיום אסון גדול.

שנת הפלאות של אנגליה התרחשה ב 1666, בה הייתה מלחמה עם הולנד, שרפה גדולה פרצה בלונדון, ומגפת הדבר הכתה, את כולם שרדה אנגליה.

ניוטון למד בטריניטי קולג' של אוניברסיטת קיימברידג', ב - 1665 כשהיה אמור לסיים את לימודו, סגרה האוניברסיטה את שעריה, בגלל מגפת הדבר. ניוטון חוזר לכפרו, ושם הוא פיתח לבדו, מגוון תיאוריות ותורות, במתמטיקה - בחשבון דיפרנציאלי ואינטגראלי, הוא החל את הניסויים הראשונים שלו באופטיקה, והחל לפתח את תיאוריות הכבידה. מחקרים שיבשילו ויפורסמו רק שנים לאחר שנה זאת, ויהוו פריצת דרך משמעותית, למתמטיקה, ולפיזיקה כיסודות המדע המודרני.

האם ברוקס הצליחה להביא לידי ביטוי את חרדת המוות מצד אחד, ואת גדולתה של הרוח האנושית מצד שני, הצומחת לעתים מתוך אסון אפוקליפטי גדול. את התשובה הזאת אני משאיר לכם.

הרומן הראשון של ברוקס, עוסק בזעווה ובתקווה, בחמלה ובעצב, ברוחות וכשפים, אותם חווים תושביו של כפר קטן. הוא מבוסס על תחקיר מעמיק המעניק אמינות לרומן המבטא רגישות, בהירות, ובכתיבה טובה. לספר חסרון בולט, הציר הרומנטי מאולץ ביחס לעלילה. אך הוא עדיין רומן פלאות.

» ביקורות נוספות של רץ
» ביקורות נוספות על שנת הפלאות