הרעיון המרכזי של הסיפור לכשעצמו נחמד.
רק חבל שהסופרת ניסתה להוכיח ידע ובקיאות בנושא העולם החרדי ופספסה בענק.
אני,כחרדית לשעבר, מאוד התעניינתי בנושא של עולם הנישואין בחברה החרדית (למזלי לא להספקתי להתחתן...)
ומאוד התאכזבתי כשהסופרת ניסתה להוכיח ידע וזה יצא לה בצורה נורא עקומה. לעיתים אפילו הפוכה-לדוגמא, בספר נעמי רגן מתארת את דמותה של דינה כחסודה ועדינה וזה הגיוני למישהי שגרה במאה שערים אבל איך זה הגיוני שמישהי בחברה ככ סגורה תישמע על סקס בצבא?!?
"סיפורים רבים הגיעו לאוזניה על קצינים ששוכבים עם החיילות הנתונות תחת פיקודם"-עמוד 48
כל הספר הוא על איך שאחרי החתונה היא פוגשת בחור ו...איך זה הגיוני שלפני החתונה כשהיא עדיין לא יודעת כלום על חיי אישות תבין מה קורה בין הקצינים בצבא לבין החיילות?!?
וזו אחת מיני רבות של טעויות ביחד עם הכנסת ידע לא נכון על החברה החרדית (היא התבלבלה כשתיארה את הלבוש של החרדים ושל החסידים...זה לא נורא אבל כדתלשית זה ממש מעצבן שמשהי מנסה להוכיח ידע ועושה הפוך.
אז כמו שאמרתי הרעיון מצויין, הביצוע פחות.









