כשקיבלנו בבית הספר להכין מטלת ביצוע באזרחות, ידעתי בדיוק באיזה נושא לבחור : הדרת נשים בחברה החרדית. ובכן... הספר מדבר ברובו על זה .הוא מדבר על הנושא בפתיחות ובצורה מעניינת ומרגשת.
הספר מספר כעיקרון את סיפורה של דינה רייך , אישה צעירה מהמגזר החרדי, ליכאורה צנועה וחסודה ובת לרב ולרבנית שנאבקת למציאת דרך ביניים בין המסורת הכפייתית של החרדים לחירות אישית , ולימצוא את האיזון שבין אמונה ואהבה. נחשפתי גם לדמות נוספת בסיפור שריתקה אותי במיוחד-אחותה של גיבורת הספר- חיה לאה. לדעתי היא מייצגת את הפמיניזם בסיפור בכך שלא חששה לנסות להשתחרר מהכבלים החרדיים שמדירים אותה (בעיקר גברים), ולהפוך לראשונה לאישה חופשית. הילדה כאילו מביטה החוצה וחולמת על מקום שתרגיש בו שייכת-העולם החילוני.
ספר מלהיב שחושף את כל הסודות של החרדים הקיצוניים ושל משמרות הצניעות בשכונת מאה שערים. ממליצה בחום !ברגע שהתחלתי ליקרוא לא יכולתי להיפרד מהספר.
- אם אתם מיתעניינים בספרים ישראליים נוספים על העולם החרדי, אז זאת המומחיות של הסופרת - נעמי רגן.

שלכם בידידות,
Miss Mimi

דינה רייך היא בת טובים ממאה שערים, כל חייה חונכה להיות ילדה צייתנית וצנועה המשפילה מבט לסמכות ומחניקה את רגשותיה, אך ליבה שאף לדברים אחרים אשר בלתי מושגים בחברה החרדית, בגדר חלום. בסופו של דבר קיבלה טעימה מהעולם החופשי - הזדעזעה ונדהמה ממנו בנשימה אחת. חוותה את הטעם המר של המרחק מהבית, של נתק בלתי רצוי ממשפחתה, אך בסופו של דבר חזרה והתגברה על הכל.
מדהים לראות איזה הבדל עצום יש בין אנשים שחיים באותה מדינה, באותה עיר. מצד אחד - ירושלים החילונית, ובתוכה בכמה סמטאות קטנטנות - ירושלים החרדית. שונה בתכלית מ"פיתויי העולם החופשי". מתנגדת.
אני חושבת שהספר פותח צוהר לעולם מיוחד, לעולם בו לא כולם עונים להגדרה "חרדים" כמו שכולם מכירים אותה מהטלוויזיה ומהחדשות, לעולם בו לא כולם בכלל רוצים להיות דומים אחד לשני, נטולי זכות בחירה.
במציאות כמו שלנו קל לפעמים לשכוח שכולנו בני אדם בסך הכל. קל יותר לקרוא לחרדים "משתמטים" ו"אוכלי חינם", בלי לרדת לעומק העניין.
מבחינתי זהו ספר שהייתי מעבירה הלאה - למשפחה, לחברים. אני חושבת שכל אחד יכול ללמוד ממנו משהו על חייו.
ברור מאליו שהסוף של הספר אינו יכול להתרחש במציאות. אדם שעזב את מאה שערים אחרי "סקנדל" כל כך גדול כנראה לא יזכה לתמיכה כל כך גדולה ממשפחתו ויורשה לבקר אותם שוב בבית נעוריו בלי לשלם על כך מחיר יקר. אבל תמיד מותר לחלום ולקוות.

הרעיון המרכזי של הסיפור לכשעצמו נחמד.
רק חבל שהסופרת ניסתה להוכיח ידע ובקיאות בנושא העולם החרדי ופספסה בענק.
אני,כחרדית לשעבר, מאוד התעניינתי בנושא של עולם הנישואין בחברה החרדית (למזלי לא להספקתי להתחתן...)
ומאוד התאכזבתי כשהסופרת ניסתה להוכיח ידע וזה יצא לה בצורה נורא עקומה. לעיתים אפילו הפוכה-לדוגמא, בספר נעמי רגן מתארת את דמותה של דינה כחסודה ועדינה וזה הגיוני למישהי שגרה במאה שערים אבל איך זה הגיוני שמישהי בחברה ככ סגורה תישמע על סקס בצבא?!?
"סיפורים רבים הגיעו לאוזניה על קצינים ששוכבים עם החיילות הנתונות תחת פיקודם"-עמוד 48
כל הספר הוא על איך שאחרי החתונה היא פוגשת בחור ו...איך זה הגיוני שלפני החתונה כשהיא עדיין לא יודעת כלום על חיי אישות תבין מה קורה בין הקצינים בצבא לבין החיילות?!?
וזו אחת מיני רבות של טעויות ביחד עם הכנסת ידע לא נכון על החברה החרדית (היא התבלבלה כשתיארה את הלבוש של החרדים ושל החסידים...זה לא נורא אבל כדתלשית זה ממש מעצבן שמשהי מנסה להוכיח ידע ועושה הפוך.
אז כמו שאמרתי הרעיון מצויין, הביצוע פחות.