ספר מעולה

הביקורת נכתבה ביום שני, 27 באפריל, 2015
ע"י מורי
ע"י מורי
מותם של חמישה אנשים מתוארים בספר הקטן הזה, חמישה שאין האחד מכיר את השני ואין קשר ביניהם פרט לעובדת מותם.
מותם כחייהם.
הראשון איש אצולה. מותו בשלווה, שלא להטריד את האחרים ובעיקר שיפעל כמקובל ובנימוס. כך גם הלוויה המפוארת, המתאימה. מנגד, מת לו ילד בן 10, שדלות משפחתו בצד האחר של פריז הכריעה אותו בקור הנורא של ינואר. דלות חייב מתמשכת בדלות קברו.
לא רק חייהם מתוארים, כך בית הקברות אליו הם מובאים בפריז או בכפר הקטן הרחוק. ומשמתו, מה שהשאירו משפיע על האחרים, מנחלה ועושר של האציל, שום כלום של הילד הקפוא ואדמה מעובדת ופוריה של החקלאי החסון, המניבה את פרנסתם ומגדילה את חוסנם.
רק זולה יודע כך לרגש בכתיבה מצומצמת, כל משפט מחושב וכל אמירה אינה אמירת אגב. עולם ומלואו הוא פורש לפנינו, עולם המובא דווקא במותם של אנשים, כמו גם בחייהם.
8 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
שם עט
(לפני 6 שנים ו-8 חודשים)
מסקרן לקרוא גם בזכות הביקורת הממצה (ויחד עם זאת מסקרנת) והיפה שלך וגם בזכות הסופר שמוכר לי מדפי ההסטוריה בהקשרו לדרייפוס...
(רק הערה קטנטנה - בשורה ה-5 התכוונת ל"דלות חייו" ולא ל"דלות חייב"-סתם להארה) |
|
מורי
(לפני 10 שנים ו-4 חודשים)
רץ, תאמין לי, שאין לי מושג קל שבקלים. אם הייתי צרפתי אז הייתי לוקח את צד הגבינות.
|
|
רץ
(לפני 10 שנים ו-4 חודשים)
מחשבות - ביקורת יפה על קלאסיקה צרפתית - תגיד זולה הוא לא שמאל צרפתי שהתנגד לימין הנוראי וכתצאה מכך הוא גלה לארץ זרה, אם הייתה צרפתי בתקופה ההיא איזה צד הייתה לוקח ?
|
|
לי יניני
(לפני 10 שנים ו-4 חודשים)
כל אחד מאיתנו משאיר בעולם החיים משהו....תודה הסקירה
|
8 הקוראים שאהבו את הביקורת