ביקורת ספרותית על ניאוף מאת פאולו קואלו
ספר טוב

---

בעולם של אפשרויות אינסופיות, שאדם חי בו בתחושה שתמיד יהיה מקום רחוק יותר שבו הוא יוכל ליהנות יותר, לעולם לא תהיה מנוחה. תמיד אנשים ירצו עוד ועוד ועוד, ומרוב פינוקים לא תבוא השמחה.
מיכאל שיינפלד
(מתוך הספר "אבדות")
רמז: לא לחינם בחרתי במשפט הנוכחי מתוך הספר "אבדות" של מיכאל שיינפלד...

"לא תנאף" היא ממצוות "לא תעשה" המופיעה בעשרת הדברות. (מתוך ויקיפדיה).

"ניאוף" הוא מעשה לא-מוסרי בעיני רוב התרבויות והדתות. בכל התרבויות "הניאוף" מהווה עילה חוקית לפירוק הנישואין. "הניאוף" הוא מעשה חמור ויש עדיין תרבויות מסוימות, ש"הניאוף" נתפס כפשע הדורש ענישה חמורה עד מוות.

לינדה בת 31 עיתונאית, ניראת טוב, עטופה תמיד בבגדים משובחים של הצעקה האחרונה. נשואה לבעל מצליח (בלי שם) שהוא הבעלים של קרן השקעות מכובדת.

לזוג שני ילדים הלומדים ביום לימודים ארוך, ומטפלת פיליפינית דואגת להחזירם ולהשגיח עליהם בתום הלימודים.

המשפחה מככבת ברשימת 300 האנשים העשירים בשוויץ, בארץ קטנה שאין בה מלחמות, או בעיות ביטחוניות המוכרות לנו. מה רע?
ועל זה נאמר חיים בעושר אבל האם באושר?

לינדה קיבלה חינוך פרוטסטנטי וקפדני , גדלה על שוקולד שוויצרי, שעונים מדויקים, וכיום השמרטף של ילדיה הוא הטאבלט!

כל כך טוב במשפחה הזו, שאפילו מריבות וחיכוכים בין בני הזוג אין.
הכול טוב, מ-ו-ש-ל-ם! גן עדן עלי אדמות!

אבל בתוך הרי השוקולד ובבועה השוויצרית ללינדה משעמם.

אישית אני ממש לא זוכרת מתי השתמשתי במילה הזו... לצערי ולשמחתי כבר שכחתי שהיא קיימת במילון...

ציטוט עמוד 8: "אנחנו מאושרים , זאת אולי הצהרה לא לגמרי מדויקת. כולם מאושרים, חוץ ממני, שברגע זה עושה את דרכי לעבודה וחושבת מה לא בסדר איתי".

לתוך השגרה היומית היא פוגשת את ז'קוב חבר שלה מבית ספר התיכון שהפך בינתיים לפוליטיקאי מצליח וידוע. במהלך ראיון לעיתון בו היא מועסקת, לקראת הבחירות שאמורות להתקיים בישוב, ז'קוב מצליח לעורר בה תחושות של תשוקה. מה הוא אמר?
ציטוט עמוד 10: "אין לי שום רצון להיות מאושר. אני מעדיף לחיות חיים של אהבה, וזו הרי סכנה ברורה, כי לעולם לא נוכל לדעת מה יקרה לנו בעתיד."

ז'קוב לא רוצה להיות מאושר אבל לינדה כן. היא מרגישה שחייה מתנהלים ב"גיהינום". ציטוט עמוד 26: "את לא רוצה לקום מהמיטה. את מרגישה שהמטלות הפשוטות ביותר נהפכות למשימות הדורשות מאמצים אדירים. את מוצפת ברגשות אשם, כיוון שאנשים רבים כל כך בעולם סובלים באמת, ולך אין כל סיבה ממשית להרגיש כך".

למפגש בין ז'קוב ללינדה נוספו מפגשים "גנובים": בתי קפה, בתי מלון, מקלחות משותפות... כיד הדמיון הטובה עליכם.

האם המפגשים עם ז'קוב גרמו ללינדה להביע רגשות? להיות מאושרת?... ציטוט עמוד 54: "אבל עכשיו איננו בוכים עוד-חוץ מאשר בחדר האמבטיה, כשאיש אינו שומע אותנו-ואיננו מחייכים עוד, חוץ מאשר אל הילדים שלנו. איננו חושפים את רגשותינו, כי אנשים עלולים לחשוב שאנחנו פגיעים וינצלו זאת לרעה. שינה היא התרופה הטובה ביותר".

לינדה מסרבת לפנות לעזרה. פנייה לרופא-פסיכיאטר לא באה בחשבון, שחלילה לא יתגלו הסדקים במעטפת המשוריינת המשפחתית הזו. לעומת זאת היא מנחמת את עצמה במונולוגים משומנים ציטוט עמוד 89: "את לא בוחרת את חייך: חייך הם שבוחרים בך. ואין לך דרך לדעת אם הם הועידו לך שמחות או עיצבונות. לכן השלימי עם גורלך והמשיכי הלאה."

המפגשים עם ז'קוב לא מצליחים לשלוף אותה מהדיכאון, הקדרות והעגמומיות שתקפו אותה. היא בכל זאת פונה לעזרה רפואית ללא ידיעת בעלה, ומנסה להסביר לעצמה ולפסיכיאטר על המפלצת שאחזה בה, ומציגה בפניהם דוגמאות של פרנקשטיין , דוקטור ג'יקל ומיסטר הייד. היא מדמה את מצבה למחשב שנתקף בווירוס חסר רחמים, שמוחק את כל הקבצים והתמונות מהכונן הקשיח. מלבד פנייה לפסיכיאטרים היא אפילו פונה לשירותיו של שמאן קובני, רוכשת סמים, שותה אלכוהול בהגזמה... ועדיין היא בתוך מרה שחורה. מה לא בסדר?

אני מודה שלינדה הכעיסה ועצבנה אותי לא מעט לאורך כל הספר. למה לקח לה כל כך הרבה זמן להבין שזה לא הפתרון! ציטוט עמוד 178: "אני חיפשתי אחד אהבה שאבדה לה, הוא פעל מתוך דחף של צייד. אני ביקשתי למצוא את הצעיר מימי נעוריי; הוא רצה באישה המושכת והנועזת שבאה לראיין אותו לפני הבחירות.... בשבילו זה היה בסך הכול שעשוע, גם אם שעשוע שסכנה בצדו. בשבילי זה היה מעשה בלתי-נסלח, אכזרי, ביטוי של נרקיסיזם מעורב באנוכיות".

הסופר מעמיד בפני הקורא, את האנושות המשומנת והמשועממת בעזרת דמותה של לינדה. לינדה משקפת את עולם השפע שלא ידע שובע, ולא ידע להתענג על מה שיש. איפכא מסתברא, לינדה חיפשה צידוק למעשיה, ונזכרה שדוד המלך שלח את אוריה למלחמה כדי לזכות בבת שבע.

בראיון שקראתי בעיתונות לא מזמן, הבנתי שפאולו קואלו החליט לקרוא לספר הנוכחי "ניאוף", מפני שמעיון שלו בפורומים שונים אליהם הוא מרושת, מרבית האנשים חשים שבגדו בהם.

בעזרתה של לינדה מזהיר פאולו קואלו את האנושות מהתוצאות שהשעמום יכול לגרום. כדי להדגיש את דמותה של לינדה המנותקת הוא מצרף לסיפור שלה משלים עם מוסר השכל וקלישאות ידועות.

לצערי, למרות שהספר נכתב בשנה האחרונה, שוב מוצגת כאן הדמות הנשית כמושפלת, כאשר הגבר הוא הדומיננטי. נשאלת השאלה: מתי תבוא ההתפכחות ותשחרר את הנשים מדמויות מושפלות ומופחתות?

מה הפתרון של פאולו קואלו?
- ל ל מ ו ד ל א ה ו ב -

לסיכום, ספר עם מסר, עם סוף בנאלי, שמציף את הבעיתיות שיש בגן עדן אם וכאשר... ואני לא תמהה על כך שהוא נכנס בזריזות למצעד רבי-המכר.
מדברי לינדה, ציטוט עמוד 270: "החיים אינם חופשה מתמשכת אלא למידה מתמדת".
אני מסכימה!
גם רומן גארי בספרו "כל החיים לפניו" כתב ש: "אושר מפורסם בזה שהוא כל כך חסר"... לא?
מעריציו של פאולו קואלו – יאהבו...ולא רק הם...

לי יניני

» ביקורות נוספות של לי יניני
» ביקורות נוספות על ניאוף