ביקורת ספרותית על הסכנות שבהתנהגות נלוזה מאת אונורה דה בלזק
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שבת, 18 באפריל, 2015
ע"י דן סתיו


שלושה סיפורים קצרים יחסית מפרי עטו של דה בלזאק קובצו בספרון זה, מעט מדי בכדי לגבש על דעה על איכויות הסיפורים הקצרים שלו. נראה ששיני הזמן נגסו ללא רחם ברלבנטיות של הסיפורים הללו. ניתן למצוא בהם אמיתות התקפות עד ימינו אנו, אבל הסך הכל, הספרים מתמקדים בהווית החיים באליטות המרופדות והמדושנות. שאר האנשים העם, המשרתים – בקיצור בני אדם – הינם בחזקת סטטיסטים וברוב המקרים פשוט שקופים....

עם זאת, בלזאק הרשים אותי בשני דברים:

ראשית, היכולת שלו לאפיין את הדמות באופן אותנטי ומשכנע ולטוות סביבן סיפור מרתק. דמותו המורכבת של המלווה בריבית בסיפור הראשון וזו של דון ז'ואן בלווידרו בסיפור השלישי.

שנית, בלזאק אינו נרתע מאבחנות חדות לגבי חולייה של החברה האנושית – אלה הנעוצות במבנה המעמדי המאפיין כל חברה אנושית. בסיפור הראשון "הסכנות שבהתנהגות נלוזה" מלווה בריבית חד עין מאפיין את הסטנדרט הכפול שבחברה הצרפתית, דין אחד לאצולה ודין אחד להמוני העם: "בתי משפט, שופטים וגרדומים נועדו לאומללים חסרי כל, אך למי שמתעטפים בבדי משי קיימים ייסורי החרטה, חריקת השיניים החבויה מאחורי החיוך וטופרי פלדה הננעצים בלב". כ-180 שנים חלפו מאז נכתבו הדברים האלה – האם הם איבדו מתקפותם, היום בתחילת המאה ה-21? ספק רב.

בלזק אינו חושש מללעוג לאמונה הדתית ובמיוחד לדרכה של הכנסיה הקתולית להתמודד עם תופעות יוצאות דופן: הדרך הגרוטסקית בה דון ז'ואן מוכרז כקדוש היא פנינה מובחרת של הומור שחור.

בסיפור אל ורדוגו העוסק בדילמה האיומה בפניה מציב מפקד חיל הכיבוש צרפתי את חואינטו בנה הבכור של משפחת אצולה ספרדית, בלזאק בונה סיפור מעניין בהיבט הצר, אך הוא מחטיא, בעיני, את הסיפור בהקשר הרחב יותר: יחסי כובש ונכבש. שוב העם, זה שמשלם גם הוא את המחיר הכבד של הכיבוש וההתנגדות לו נותר בירכתי הבימה. תיאור המשתה שעורך מפקד הכיבוש הצרפתי בעוד חייליו מכינים את ההוצאה להורג של משפחת האצולה הספרדית שפעלה נגד הכיבוש הצרפתי, מקביל אצל בלזאק, כך אני מתרשם, למשתה לכבוד הגנרל הצרפתי שערכה אותה משפחת אצולה עת תיכננה את ההתקוממות. נגד חיל המצב. אירוניה על התנהגות האנושית ועל תהפוכות הגורל? בהחלט, אבל מסר נגד כיבוש באשר הוא? ספק רב.

השורה התחתונה: "הסכנות שבהתנהגות נלוזה" הוא הטוב שבשלושה. סך הכל הספרון מהנה. לדעתי, לא הרבה מעבר לכך. 4 כוכבים בזכות אפיון הדמויות והיכולת לבנות סיפור.
14 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
דן סתיו (לפני 10 שנים ו-4 חודשים)
yaelhar תודה על דבריך. הקביעה שלך באשר ליצירתו - ואני מתרשם שלפחות במקרה של ספרון זה הטענה שלך תקפה - היא מה גורם לספר העוסק במציאות במקום ובתקופה מזוימת לצלוח בהצלחה את מבחן הזמן. אני משער שבמקרה של בלזק הדבר נובע מכך, לפחות לגבי,שקשה להקיש מדבריו על המציאות היום (למעט אותן שתי נקודות שהזכרתי) וזה בולט שבעתיים דווקא משום שהוא , כמו שציינה אנקה, חושף את החולשות האנושיות. אלה, מן הסתם, אינן מוגבלות לזמן ולמקום.
yaelhar (לפני 10 שנים ו-4 חודשים)
ביקורת יפה. ואשר לבלזק - נראה לי שלא צלח היטב את הזמן. ספוריו נראים לי ארכאיים למרות ההתייחסות לסלבים של תקופתו - הבורגנים העשירים וצרותיהם.
דן סתיו (לפני 10 שנים ו-4 חודשים)
חני תודה רבה לך!!!!!! הדברים שכתבת מחמיאים לי מאד.
חני (לפני 10 שנים ו-4 חודשים)
כתבת נפלא.לא קראתי את בלזאק עדיין, דן הביקורות שלך רוב הזמן סוג של ציוריות ומקלות עלי להבין את הלך הרוח בספר.
תודה על כך.
דן סתיו (לפני 10 שנים ו-4 חודשים)
אנקה בשמחה. מאחל לך הנאה מהקריאה וגם את חדוות הכתיבה (כדי שגם קוראיך יוכלו להנות....). שבוע טוב.
דן סתיו (לפני 10 שנים ו-4 חודשים)
צילה תודה על דבריך. אכן הצדק בדבריך וכמעט כל הדמויות בשלושת הסיפורים שקראתי נאבקו עם יצרים שונים - חמדנות, גאווה, פחדים. כמו שאנקה כתבה בתגובה לביקורת הזאת, בלזאק מתמחה בחשיפת חולשות אנושיות.
אנקה (לפני 10 שנים ו-4 חודשים)
תודה על העידוד, דן. גם אני מקווה שאיזו מוזה תנחת עליי ברוב טובה ותנחני לכתוב בשלום
כמה מילים על כל אחד מהספרים או על הטוב יותר מהם, בעיני. ימים יגידו.
שבוע טוב לך.
צילה (לפני 10 שנים ו-4 חודשים)
אהבתי את הביקורת. קראתי את הספר מזמן. הספקתי לשכוח את הסיפורים. אני זוכרת כי אצלו טבע האדם מונע מהייצר.
דן סתיו (לפני 10 שנים ו-4 חודשים)
אנקה זו אכן בעיה, הזמן הקצר מדי וההיצע הגדול מדי של סופרים. ונכון - לפעמים ספריהם של סופרים קלאסיים נשארים מבוישים על המדף בגלל ספרים חדשים, סופרים חדשניים וכו'. אני שמח שאת מקצה זמן קריאה יקר לסופרים הקלאסיים. גם אני משתדל לעשות כך. באשר לספרים של בלזאק שהזכרת - בעוונותי אינני מכיר אותם. מקווה שתכתבי עליהם לאחר הקריאה.
דן סתיו (לפני 10 שנים ו-4 חודשים)
לי יניני תודה על דבריך. אכן גם ארבעה כוכבים זה יפה וטוב כדבריך אבל בכל זאת, אני חייב להודות שאני מרגיש מעט אי נוחות כשזה מגיע לדירוג יצירות של סופרים קלאסיים.
אנקה (לפני 10 שנים ו-4 חודשים)
לדן, אכן בתקופתנו אבא גוריו היה קריאת חובה לבגרות. איכשהו עם השנים הוא נשמט מחומר הקריאה שלי, הרי מדי שנה מוציאים לאור ספרים חדשים, ולפעמים הייתה לי נטיה לקרוא כמה וכמה ספרים של סופר מסויים שמצא חן בעיני ומי כמוך מכיר את התופעה :)
החיים עברו להם מהר מדי וסופרים קלאסיים ותיקים קצת נדחו מפאת סופרים חדשים עדכניים יותר וכו'. עכשו אני שוב שקועה בנוסטלגיה ומחדשת ימי סופרים עתיקים כמקדם ועדיין מתוודעת גפ לחדשים.
יש לי שני ספרים של בלזק ועדיין לא זכו לקריאה ראשונית מצדי (לא יפה)
1. סזאר בירוטו. 2. אישה בת שלושים. וקניתי אותם רק בגלל בלזק. וכן אתה צודק . אקח לתשומת לבי את דבריך.
לי יניני (לפני 10 שנים ו-4 חודשים)
כתבת מקסים. גם 4 כוכבים זה יפה וטוב
דן סתיו (לפני 10 שנים ו-4 חודשים)
אנקה תודה על דבריך הנדיבים. אכן נראה לי שהדברים שכתבת בתגובתך על כתיבתו של בלזאק באים לידי ביטוי גם בסיפורים שאוגדו בקובץ זה. הבעיה שלי היא ההתמקדות שלו, לפחות בסיפורים אלה, בחברה הגבוהה. מעניינת וצבעונית ככל שתהיה, היא רק חלק קטן מהמציאות. באשר לאבא גוריו - אני זוכר שהוא היה בבחינת קריאת חובה בבית הספר. אולי באמת הגיע הזמן לקראו שוב.
אנקה (לפני 10 שנים ו-4 חודשים)
דן אתה אחד מהכותבים היותר ברורים ומדוייקים ומנוסחים היטב של האתר.
תענוג לקרוא את ביקורותיך.
בלזאק מתמחה ברומנים חברתיים ובחשיפת החולשות של האופי האנושי, עם טיפת ציניות מהולה בביקורת וטיפת חמלה וסלחנות כלפי ה"חוטאים" למיניהם.
מאז אבא גוריו הנפלא לא קראתי דבר משלו. תודה על ההמלצה.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ