ספר מעולה

הביקורת נכתבה ביום רביעי, 15 באפריל, 2015
ע"י רץ
ע"י רץ
המאה ה - 20, כרפטינג בנהר גועש
בעבר כשלימדתי ניהול סיכונים באירועי ספורט, השתמשתי בשיט הרפטינג כדוגמה להמחשת סיכון ההופך לאסון.
העולם לפני מלחמת העולם הראשונה משול לשיט בסירת רפטינג בנהר שקט, ההופך לפתע לגועש. בסירה ישבה קבוצה קטנה של מנהיגים שקבלו החלטות שגויות והרסניות. במקום לבחור בנתיב השלום היציב, הם בחרו בנתיב המלחמה הסוער, שגרם להתהפכות סירתם ולאובדנם.
מרגרט מקמילן ההיסטוריונית, טוענת, שהעולם המאה ה- 19 החל מסיום מלחמות נפוליאון, נע במשך כמאה שנים בעיקר בנתיב של שלום ושגשוג, היו בו מעט מלחמות קצרות ורחוקות, ולרוב שרר בו שלום. מה גרם לאירופה לנטוש את נתיב השלום ולבחור בנתיב מלחמה, שלמעשה הביא לסיום עידן השלום ולאובדנה, שואלת מקמילן, בספרה המונומנטלי, המלחמה ששמה קץ לשלום ?
התחלנו מרפטינג בכדי להמחיש אסון הניתן לתפיסה על ידי בני אנוש, עכשיו ננסה לעבור למימדי האסון הקולוסאלי של מלחמת העולם הראשונה, בה לקחו חלק 65 מיליון גברים, 9 מיליון מהם נהרגו ו- 20 מיליון נפצעו ורובם נותרו נכים ( רשימה חלקית ). מלחמה שהייתה אחת מנקודות המפנה הגדולות בהיסטוריה האנושית, שהביאה לנפילת ארבע אימפריות, ולעלייתן של תנועות פוליטיות מהימין והשמאל, שיצרו את התנאים למלחמת העולם השנייה.
מקמילן מתחקה אחרי העולם שקדם למלחמת העולם הראשונה. היא משחזרת אותו נאמנה, על ידי מראותיו המוחשיים והמופלאים, כמו התערוכה העולמית בפריס ב- 1900 שהפגינה את הקדמה, השגשוג והשלום העולמיים. החל מרגע זה אנו הופכים לחותרים בנתיב ההיסטוריה, בנהר ההופך לפתע, גועש ושוצף, חווים שינוי מציאות חיים, מתחושת ביטחון לאסון אפוקליפטי.
מקמילן מנסה להסביר את הגורמים והדינאמיקה שהוליכו לטירוף מלחמת העולם הראשונה, כתחקיר תאונה בה קיים כשל מערכתי מובנה ושרשרת החלטות אנושיות מוטעות שהוליכו לאסון.
המעצמות מתארגנות בבריתות יריבות - נקודת מבט קבוצתית
קיימות מגוון סיבות לפרוץ המלחמה, כמו מרוץ החמוש, האימפריאליזם, עליית הלאומנות. אך יצירת שתי בריתות יריבות בין המעצמות היא סיבה מרכזית. הברית הראשונה, רוסיה, אנגליה צרפת, השנייה, גרמניה, אוסטריה הונגריה, ותורכיה. בחירת שותפים לברית, היא כבחירת חברי צוות לרפטינג, היא יכולה להיות גורם לאסון, או למנוע אסון, במקרה של אירופה היא עשויה הייתה למונע מלחמה מיותרת. מקמילן טוענת כי הרכב השותפים לבריתות היה גורם קריטי לפרוץ המלחמה. מקמילן לא חורצת משפט היסטורי, היא חושפת בפנינו תהליכים מורכבים, מציירת את דייקנות השחקנים המרכזיים בחדות, את הזיקות בניהם, שלעיתים סמויות מהעין, ונותנת לנו להחליט, מי האשמים, ומיהם הגיבורים הטרגיים של ההיסטוריה ?
מדוע המלחמה לא נמנעה - נקודת מבט מנהיגותית.
מנהיגות חלשה ולא קשובה המושפעות מאגו, מאצ'ואיזם, או פטליזם, היא גורם אפשרי לאיבוד שליטה ברפטינג, כך באירופה לפני פרוץ המלחמה, היו מנהיגים חדורי, מלטנטיות ושוחרי מרוץ חימוש כאקסטרים (וילהלם), ומנהיגים חלשים והססנים שגילו, טמטום, ונוקשות (ניקולאי). לכולם היה אגו שלא מנע את המלחמה. הכבוד הגברי מנע מהמעורבים לקחת צעד אחורה ולעצור, פן הדבר יתפרש כחולשה וחוסר אומץ. לקייזר הגרמני וילהלם הייתה נטייה לחשוב שהוא יודע הכול, אף אחד לא העז לבטא דעה אחרת משלו. הוא נטה להיכנס ללחץ בשגרה, בסיס לקבלת החלטות כאוטי במשברים. האירועים שלטו במקבלי ההחלטות. אירופה הידרדרה לאיבוד שליטה, כול משבר גרם לטינה גוברת ולחלטה מוטעית, שהובילה להסלמה נוספת. כמו בראלי דומינו, מעגלי קבלת ההחלטות כשלו והפילו את הקובייה הבאה בתור, התוצאה אסון בלתי נמנע, פרוץ המלחמה.
מלחמת העולם הראשונה עדיין מטרידה, למרות שחלפו יותר מ - 100 שנים ממועד פריצתה.
מקמילן רואה במלחמה הזאת תמרור אזהרה להווה. המאה ה -21 דומה לתחילת המאה הקודמת, בשינוי הסדר העולמי המתהווה, אימפריות כארה"ב נמצאות בירידה, קיימים משברים ומתחים מקומיים המאיימים לגרור את העולם למשבר עולמי, קיימים אינטרסים כלכליים חובקי עולם, ומתחים חברתיים פנימיים, וקיים פוטנציאל מנהיגותי לטעויות, כמו שהיה בפלישה השנייה לעיראק. האם כעת מסע הרפטינג של חותרי המאה ה- 21 נמצא רגע לפני כניסתו למסלול הגועש והשוצף ?
מקמילן היא היסטוריונית מבריקה ומומחית ליחסים בינלאומיים, היודעת לשלב בין שתי הדיסציפלינות באופן מעורר השראה, מתארת בצורה חדה וברורה את הרעיונות הגדולים, התרבותיים והפוליטיים ששררו באירופה ערב מלחמת העולם הראשונה, היא בוראת תמונה פנורמית נפלאה וחייה של מציאות חיים דינאמית, המאתגרת אותנו במסע אינטלקטואלי מטלטל, המעורר שאלות ותהיות לאודיסיאה האנושית שיש בה, סיכוי וסיכון בו בעת, היסטוריה במיטבה. לברברה טוכמן יש יורשת.
30 קוראים אהבו את הביקורת
» ביקורות נוספות של רץ
» ביקורות נוספות על המלחמה ששמה קץ לשלום - כיצד נטשה אירופה את השלום ובחרה במלחמת העולם הראשונה - אפקים #300
» ביקורות נוספות על המלחמה ששמה קץ לשלום - כיצד נטשה אירופה את השלום ובחרה במלחמת העולם הראשונה - אפקים #300
טוקבקים
+ הוסף תגובה
נעמי
(לפני 10 שנים ו-4 חודשים)
תודה רץ!
ולולא אותם אנשים פזיזים - שנאת ההמונים שדיברת עליהם כנראה לא הייתה מתפרצת בצורת מלחמה אדירת ממדים שכזו? |
|
רץ
(לפני 10 שנים ו-4 חודשים)
נעמי - תודה - ארבעה שליטים מונרכים ניהלו ארבע מתוך ששת המדינות הבולטות במלחמת העולם הראשונה, הצאר הרוסי, מלך האמפריה האוסטרו הונגרית, הקייזר הגרמני, והסולטאן שעמד בראש האימפריה התרכית.
כולם היו מהעולם הישן משלטון אנכרוניסטי, בעוד שהקידמה והמלחמה הפכה לתעשיה. אם פעם מלך עשה טעות עדיין ממדי הקטסרופה הייו יחסית קטנים, הפעם מדובר בטעות שהובילה להתנגשות ולנזקים עצומים. כמו כן היה ברור לבתי המלוכה, בעיקר לאוסטרים הונגרים, שאם הם לא יגלו נחישות האימפריה שלהם תתמוטטת, ואם הם יסוגו, גם אז הם יסכנו את שילטונם, נוסיף לכך שינאת המונים, לאומנות, וסירה קטנה, של אנשים קטנים חסרי יכולת מנהיגות, ניהול, וחזון, אנשים פזיזים שהתנהגותם האוולית גרמה לאסון - לסבלם של מליוני בני אדם.
|
|
נעמי
(לפני 10 שנים ו-4 חודשים)
100 שנה ועדיין א"א לתפוס את המלחמה הזאת.
ביקורת מרתקת ומקיפה. האם לדעתך ניתן לומר שהסירה התהפכה רק בשל אותה קבוצה קטנטנה שישבה בה? |
|
רץ
(לפני 10 שנים ו-4 חודשים)
סבא של דווד תודה - כמובן שהמלחמה היא לא רק פרי של טעיות אנושיות, אלא גם תוצאה של אגו גברי
מנופח, צרות ראות, שינאה, הפחדה כאסטרטגיה, ניהול כושל, מתח בין כחות ישנים לכחות חדשים, ועוד. סבא של דוד האם בהתייחסות שלך התכוונת לתקופה שלנו, כמו שמקמילן טוענת ?
|
|
מיכאל
(לפני 10 שנים ו-4 חודשים)
תודה חבר!
רק שאלו לא טעויות אנושיות- תמימות, זה מעבר לכך. זהו אגו נפוח של מנהיגים ומקורביהם שתאוות השלטון והממון עבורם היא סם משכר.
אלו גם ההמונים שהולכים אחריהם- קוראים את העיתון היומי המחולק חינם או שידורי תעמולה באמצעי תקשורת תומכים ללא סייג בדרכו של המנהיג. בעיקר כשהוא מחלק את העולם לטובים ולרעים, לשחור וללבן ומעדיף להמנע מצבעים נוספים בספקטרום. לאחר הקטסטרופה: אלו מהם ששרדים עוצרים לחשוב אבל רק אחרי שהספינה מהרפטינג שהזכרת כבר מתהפכת. אז מלקקים פצעים כביכול משנים כיוון בהמתנה למנהיג הבא .. וכך הלאה. כמו שקוהלת כתב "כי אין חדש תחת השמש ומה שהיה הוא שיהיה. |
|
יוֹסֵף
(לפני 10 שנים ו-4 חודשים)
תודה רץ. אם כך לא נותר לי אלא לקרוא את הספר...
|
|
רץ
(לפני 10 שנים ו-4 חודשים)
שין שין - תודה מקמילן מאוד ידועה בזכות ספר על הסכם ורסאי שלא תורגם לעיברית, אך זכה לפרסים רבים, היא ברמה של טוכמן.
|
|
רץ
(לפני 10 שנים ו-4 חודשים)
יוסף - תודה - הספר נפלא -הוא בורא תמונה מוחשית מול עינייך של עולם עבר כשיחזור מופלא, הוא יורד לאופיים של המנהגים על ידי יצירת דיוקנות חדים ואמינים, ומעל הכול הוא משקף רעיון גדול המוליך את הכתיבה כחוט השני - היהירות האנושית,
הנטייה האנושית לטעות ברגעים של אי בהירות ולחץ ומעל הכול ההיסטוריון נבחן ביכולת כתיבה טובה, רהוטה וקולחת, כזאת מקמילן, אלא שהספר ארוך ומלא בפרטים, ואנקדוטות ומחייב התמסרות, אני בחרתי את חופשת פסח לכך, והיה שווה.
|
|
יוֹסֵף
(לפני 10 שנים ו-4 חודשים)
תודה על הביקורת!
שאלה: הקריאה עצמה קולחת או מייגעת? אני יודע שהתשובה לשאלות כאלו היא בדרך כלל מאוד סובייקטיבית אבל אשמח לשמוע את התרשמותך.
|
|
שין שין
(לפני 10 שנים ו-4 חודשים)
בקורת מרתקת על נושא מעניין.
לא שמעתי על ההיסטוריונית הזאת עדיין, טוב לשמוע ולהכיר.
|
|
רץ
(לפני 10 שנים ו-4 חודשים)
ז.ש.לב - תודה - עצוב שטעויות אנושיות גורמות לאסונות כול כך גדולים.
|
|
רץ
(לפני 10 שנים ו-4 חודשים)
יעל - תודה,
בקבלת החלטות מעורבים אלמנטים אנושיים, כמו לחץ, כבוד אגו, לחץ קבוצתי ועוד, ההיסטוריונים בהחלט חכמים לאחר מעשה, תמיד הוא יכול למחוק את הדף ולהתחיל מחדש, במציאות יש רגעים שלא ניתן להחזיר את הגלגל לאחור.
|
|
רץ
(לפני 10 שנים ו-4 חודשים)
חני - תודה - כמו אז איום מקומי בבלקן הדליק את העולם, גם לנו איומים מקומיים שיכולים להדליק את העולם.
|
|
רץ
(לפני 10 שנים ו-4 חודשים)
לי - תודה - כוחו של ההיסטוריון הוא לעיתים ביכולת להציג מטפורות גדולות, לניר יש את הפוטנציאל.
|
|
רץ
(לפני 10 שנים ו-4 חודשים)
ניר - תודה אם הייתי צריך לתת נקודות על ההתייחסות לביקורת, הייתי נותן ציון של חמש, איזה מטפורה נהדרת הטיטניק, ועצמו עיניים - זה בדיוק מלחמת העולם הראשונה, חיבור של מפלצת טכנולוגית,
למגבלה אנושית - עצימת העיניים.
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 10 שנים ו-4 חודשים)
יפה מאוד, רץ. ביקורת חשובה על נושא חשוב. אכן, בין שתי המלחמות יש הרבה קשר.
|
|
yaelhar
(לפני 10 שנים ו-4 חודשים)
ביקורת מצויינת.
מן הסתם לא אקרא את הספר - לכן אני מודה לך במיוחד על הביקורת הזו. מה חבל שהאנושות יצרה "היסטוריונים מבריקים" המצליחים, דוגמת מקמילן, לנתח את הסיבות, ולא יצרה גם אנשים המצליחים להסיק את המסקנות ולעצור תהליכים הרסניים ובלתי(?) נמנעים.
|
|
חני
(לפני 10 שנים ו-4 חודשים)
"הרפטינג" הזה מזכיר לי שגם כיום הכל מסוכן באותה מידה ממש.
האיום הטורקי אירני קוריאני...האיום הדעשי..זה מרתק לראות
גם היום מי חובר למי.לפני שבוע כמדומני היה פה בארץ כנס של 100 איש מכל רחבי העולם כולל מדינות ערביות שאין לנו הסכמי שלום אתם.כולם התכנסו פה באמתלה של " שמירה" על הגלוב מאיום גרעיני.אז הרפטינג היה מסוכן אז וגם כיום. ביקורת נפלאה |
|
לי יניני
(לפני 10 שנים ו-4 חודשים)
רץ ביקורת משובחת. אני מסכימה עם ניר וגם אהבתי את השימוש בטיטניק כמטאפורה
לאנושות. תודה לרץ וגם תודה לניר. יום טוב
|
|
ניר
(לפני 10 שנים ו-4 חודשים)
מרתק.
מלחמה איומה אך שניתן ללמוד ממנה המון על האופי האנושי, הקבוצתי והאישי - שכולם בה אשמים.
כמו תאונה מתגלגלת בה כולם עם עיניים פקוחות לרווחה, בלי יכולת לתפוס מה הם רואים ולאן הכל מוביל - תפיסות מעמדיות, מגדריות, לאומניות, טכנולוגיות ועוד, כולן הגיעו לשיא כאשר האדם לא מוכן תודעתית לקבלן והתוצאה אסון. האנושות כמו הטיטניק - דוהרת קדימה, ולפעמים ההתנגשות והצלילה הם כורח הטבע האנושי כנראה ... וחוזר חלילה. |
30 הקוראים שאהבו את הביקורת