סיפור אמיתי על יהודיות שמתאסלמות ומתחתנות עם ערבים.
הסיפורים יפים, כואבים ועצובים.
אבל... לא התחברתי לסגנון הכתיבה, לא אהבתי את הקפיצה
בכל פרק על נערה אחרת. בלבול גדול, מידי פעם
ישבתי וחשבתי עם עצמי מי זאת מיטל? מי זאת קארין?
הייתי צריכה להזכר לפני שאני ממשיכה לקרוא.
הנושא עצמו כואב ומוכר, אם היה כתוב אחרת היה מצויין.

ספר מעולה.בהתחלה קשה להבין מי הכותב- זה עובר מדויד -איש עצום שמחלץ נשים ונערות ישראליות שהתאהבו בצעירים מוסלמים והתחתנו איתם.
לאחר מכן זה עובר לסיפור של ריקי ולאחר מכן לנערות אחרות. כתוב היטב לדעתי.
ריקי-ריבקה, מספרת על איך שגדלה במשפחה דלת אמצעים בבת ים ושאפה להתעשר.ההורים שלה היו עובדים קשה, והיא לא היית מחוברת ליהדות
כמן הרבה נערות חילוניות אחרות. סבתא שלה ז"ל כן היית מחוברת. כשהיית בת שש עשרה-התחיל איתה ערבי יפה תואר-פינק אותה,מתנות כסף.
הרגישה נסיכה. ואז לפתע אמר-לאחר מספר חודשים שהם הולכים להתחתן. למרות שהיית נערה דעתנית-היא פחדה לומר לו לא. הם התחתנו.
מהרגע שהגיע לכבר שלו- הוסבר לה שעליה לעשות את מה שהוא אומר.החלו מכות וכול הזמן עקבו אחריה.
הם מתנהגים לנשים כמו לחפץ ועוד יותר משפילים את היהודיות גם אם הן התאסלמו-זו דרכם לפגוע בעם היהודי.
נערה אחרת עלת מצרפת,מישל בת למשפחה אמידה,והחליטה להתגייס לצבא שם הרגישה בדידות.
סוחר מהשוק הכיר לה קרוב מישפחה שלו שהתחזה לישראלי. מיכה,לאחר מספר חודשים הודה שהוא מוחמד ומוסלמי.האיש היה תרבותי,פקיד בכיר בבנק.
לאחר מספר שנים הוא החליט שהם יעברו לגור באותו ביניין הוא ואחיו ונשותיהן ושעליה להתחיל להתנהג כמו אישה מוסלמית.
כשאח שלו ציווה עליה להביא לו כוס קשה בלעג, היא סרבה והם פשוט נתנו לה מכות-משכיל תרבותי עלק. הוא לא אהב את המבט שלה בעינים.
ויש עוד נערה מסכנה- שאמא יהודיה שהתחתנה עם מוסלמי בשטחים, אחיה הגדולים התגיסו בחלקם לחמאס כדי להוכיח עד כמה הם שונאים יהודים.
הנערה,מיטל= הוכרחה להינשא לאיש זקן ואז אמא החליטה לברוח עם מיטל ואחיה הקטן. אבל מיטל כול הזמן נקרעה בין הזהות של אמא היהודית לזהות בה גדלה-כמוסלמית.הרי ילד או ילדה כאלה- בעיני המוסלמים יחשבו ליהודים ולהיפך. דוד מצליח לחלץ את שתי הנערות ריקי ומיטל מהגהנום ןנם נעזו לספר את סיפורן.
יהודיה לא יכולה ללכת עם מוסלמי. זה לא שהוא מקבל אותה.היא נאלצת להתאסלם ולהפוך לשיפחה של משפחתו.

הספר מבוסס על סיפורים אמיתיים, מזכיר את הסגנון של "לא בלי בתי", רק שפה מדובר בנשים יהודיות שנפלו ברשת של גברים ערביים מכפרים בישראל.
בקריאה הראשונית שלי אחזה בי תחושה קשה שהבנות האלה טיפשות, חסרות שורשים, מכניסות את עצמן לחרא (בוץ זו מילה קלה לתאר, מצטערת) ומסכנות בכך את עצמן, את הילדים האומללים שיגדלו עם זהות בעייתית וכפולה, את משפחותיהן שנתונות לאיומים ואת המחלצים שעושים עבודת קודש ושמעבר לסכנה המאיימת על חייהם הם מקריבים באופן יומיומי את חיי המשפחה השלווים שלהם.
הספר הזה גרם לי לנסות להבין יותר מה עבר על אותן בנות יהודיות שהגיעו לשפל כזה. ריחמתי עליהן, פחדתי בשבילן, כעסתי איתן ועליהן, שמחתי עם אלה שהצליחו למצוא את האור בקצה המנהרה. התרגשתי.
נותרתי עם הידיעה, שהמצב הזה קיים בקנה מידה שלא דמיינתי שקיים, בעיה חמורה וכואבת, שכדי למנוע אותה ספרים כמו זה- חשוב שיצאו לאור, שיראו את הדברים באור האמיתי ולא בסנוורים.
"אל תשפוט אדם עד שתגיע למקומו" כל הזמן הדהד לי בראש כשקראתי את הספר הזה, למרות שלי הדברים נראים ברורים כמו שחור ולבן.
הלוואי והספר הזה יגיע לידיים הנכונות ויצליח לפקוח עיני עיוורים ולמנוע מקרים מצערים בעתיד.

סיפורים מעניינים ומצמררי שיער. קשה מאוד לשמוע שיש בקרבנו כל כך הרבה אנשים הנמצאים בקשרים כה מחיבים וכה עמוקים עם בני ישמעאל.
ועם כל זאת לעניות דעתי הכל מתחיל מהחינוך מהגיל הרך. גם להורים העניים ואלו שלא שמים לב למעשי ילדיהם ואיך שהם גדלים אלו המילים החשובות שבכל בית צריך שיאמרו.
וההגיון הפשוט אומר שכל עם נשאר עם בני עמו. יפיי הנפש נכחדו אי שם בשואה.

בס"ד
ספר מדהים, רשום בצורה אמיתית ומרגשת ומדבר על האמת המזעזעת שקוראת אצלינו, פה, במדינת היהודים. הספר מבוסס על סיפור אמיתי.

זה ספר מהמם. באמת. לא יכלתי להוריד אותו מהידיים שלי.

מרגש!