ביקורת ספרותית על שבויות - סיפור אמיתי מאת אורה חצרוני
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שבת, 13 בספטמבר, 2014
ע"י מאירה


סיפור אמיתי על יהודיות שמתאסלמות ומתחתנות עם ערבים.
הסיפורים יפים, כואבים ועצובים.
אבל... לא התחברתי לסגנון הכתיבה, לא אהבתי את הקפיצה
בכל פרק על נערה אחרת. בלבול גדול, מידי פעם
ישבתי וחשבתי עם עצמי מי זאת מיטל? מי זאת קארין?
הייתי צריכה להזכר לפני שאני ממשיכה לקרוא.
הנושא עצמו כואב ומוכר, אם היה כתוב אחרת היה מצויין.
9 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
מאירה (לפני 4 שנים ו-2 חודשים)
סוג של תמרור אזהרה, תלוי מתי נתקלים בתמרור.
אם מורל הייתה נתקלת בספר לפני שהכירה את מחמוד
אולי לא הייתה נכנסת לזה.
אם היא הייתה נתקלת בספר אחרי ההתאהבות, ה״תמרור אזהרה״ לא היה עוזר.
שונרא החתול (לפני 4 שנים ו-2 חודשים)
אז הספר הזה הוא בעצם תמרור אזהרה?
את חושבת שהוא היה מעורר במורל (ממורל ומחמוד) הרהורים לגבי נישואיה?
מאירה (לפני 4 שנים ו-2 חודשים)
הן מבינות את הטעות ואז הן שבויות, הדרך חזרה
קשה נורא עם התעללויות נפשיות, פיזיות וריגשיות.
ולרובן אין את הכוחות לחזור ליהדות.
לא בגלל זה הבלבול (: קארין היא ערבייה ומיטל בת ליהודיה וערבי.
שונרא החתול (לפני 4 שנים ו-2 חודשים)
אם הן מתאסלמות מרצונן כדי להתחתן עם ערבים, למה הן שבויות?
ונראה לי שמיטל וקארין לא נשארו מיטל ןקארין אחרי שהתאסלמו, אז אולי בגלל זה חל הבלבול.
לי יניני (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
תודה על הסקירה. חבל שהעריכה שלו לא טובה
מאירה (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
לדעתי אפשר לכתוב על הנושא הכאוב ושיהיה אמין.
שוב, תלוי בכתיבה ובהעברת הכאב לקורא.
אריאל (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
חולק בגדול.
בזבוז של זמן.
הסיפורים כואבים, כן, אבל כל הכתיבה משדרת אי אמינות גדולה.
אני מסופק אם אפשר לכתוב על הנושא "הכאוב והמוכר" כך שיהיה מדויק ו"מצויין" ביחד.





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ