ביקורת ספרותית על נפוליאון - חיים פוליטיים מאת סטיבן אינגלנד
ספר מעולה

---

ספר היסטוריה מיוחד במינו.
הספר דן לכאורה בנפוליאון בלבד. אבל, כמו ספינה השטה בים וחרטומה יוצר גלים וירכתיה שובל ההולך ומתרחב, כך בעצם נפולאון השפיע על תחומים ומושגים רבים בעולמנו.
בתחום הפרט:
-ניתוק הקתוליות האפיפיורית מלפיתתה ההדוקה וחיבורה מחדש במתכונת ניסבלת לדמוקרטיה וזכויות האדם.
- יצירת חוקה שאיפשרה מוביליות חברתית למרות שהותאמה לכאורה למעמד הביניים , או הבורגנים. ( נא להזכר בשירים של ג'אק ברל).
בתחום הלאומי:
- נפולאון העלה את צרפת כמעצמה , תרבותית, משפיעה על מושגי יסוד של האדם.
- הוא יסד את המושג אימפריאליזם תרבותי, שבמרוצת הזמן הפך לכינוי גנאי.
דרך אגב , שרידים חיוביים ממנו נמצאים גם היום, שגרירות צרפת היא בין היחידות הפועלת במרץ, יותר משגרירויות אחרות, להנחיל את התרבות הצרפתית.
בתחום הכלכלה:
- ייסוד הבנק המרכזי כמנגנון מווסת שיוצר רזרבה לפעילות ממשלתית.
אדם סמית והתיאוריה שלו בדבר עוצמתם של כוחות השוק החופשי, כבר היו נוכחים ואנגליה אימצה אותם.אבל, מחבר הספר מעיר באירוניה: כי זה נכון לאחר שאנגליה והאצולה שלה, כבר השתלטו בכוח על משאבים ועכשיו כוחות השוק יכולים לפעול כדי שהמימשל או גורמים נוספים, לא יפריעו.
בתחום הבינלאומי:
- נפוליאון ביצע מה שקרוי אצל קלפנים " פריש מיש",זעזוע ועירבוב מחדש של מבנים, כמו מדינות, מונרכיות, דוכסויות ומבנים אחרים. חלק מהן מבנים שהתקיימו עוד מתקופת רומי.האפקט של פעולות אלו לא תחום לימיו בלבד, אלא כמו צוק שמתמוטט אחר שהנחל חתר תחתיו והתיבש.
בתחום האישי:
- אין ספק כי מדובר בגאון, בעל יכולת הבנה ותפיסה מהירים ורחבים, בעל עקרונות. נאמן למהפכה הצרפתית מחד, ומאידך ,האדם שעצר את המרכיבים ההרסניים שבה .
- אין ספק , נפוליאון היה רודן.היה לו מנגנון לדיכוי מתנגדים. אבל, צריך לראות אותו בפרופורציה של מדינות אחרות כמו איטליה.
הסופר מציג פילוסופיה מודרנית הרואה בתפיסת הדמוקרטיה ערך משתנה וגמיש.
לדוגמה בתקופתנו : הנסיונות להחיל מודל דמוקרטי ב " אביב העמים הערבי".
השאלה שנשאלת היא : איך בודקים דבר כזה ולא בדיעבד?
איך נכתב בסיפא של הספר: חייבים לשפוט את נפוליאון בראי תקופתו ולא במערכת המושגים של היום.
יש כאלו המשווים אותו להיטלר או סטאלין( שהם עצמם לא ראו בו דמות מופת או מודל למעשיהם).
אחרים משווים אותו ליוליוס קיסר,קאבור, שהיה לו חלק עיקרי באיחוד איטליה, או מחמט עלי שהביא את תורכיה לגדולה.
- מאידך הוא היה תינוק ותלותי באהבתו לג'וזפין.
הספר כתוב בצורה מרתקת.
הבעיה בו שהוא מזכיר מונחים, ארועים פילוסופיות רק בהקשר לארוע או הנושא בו הוא דן באותו רגע.
אם באמת רוצים להבין אותם , חייבים להעמיק , אולי כמו שעשיתי בחלק מהמקרים, על ידי הטרדת ידידנו גוגל.
בכל מקרה: אני ממליץ על עמודים 547-567 , ככאלו המאירים, מסכמים ודנים בתקופתו.
ספר טוב.

» ביקורות נוספות של אורי רעננה
» ביקורות נוספות על נפוליאון - חיים פוליטיים