ביקורת ספרותית על אדם ובהמה * סיפורי מעשיות לילדי ישראל מאת שלום עליכם
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 9 באפריל, 2015
ע"י אברהם


יש ופעמים שכאשר נוחתים אל תוך גיל מתקדם כמו שלי, חיים את העבר בחדווה - (או לפחות מהרהרים בחיוך על מעשה המשובה של ילדותנו) במיוחד מתוך מבט עינו של מישהו כישרוני אשר יכול לתאר את העבר הזה בצורה של מראות, קולות ריחות וצבעים.
כך הרגשתי כאשר קראתי את קובץ הסיפורים (לילדים?) מתוך "אדם ובהמה" (המאגד בתוכו מספר סיפורים כמו: האולר, מעשה באגוזים, עלי כינור ועוד) של הסופר שלום עליכם.
קטונתי מלחלק ציונים לסופרים גדולים ודגולים (אם כי אני עושה זאת לפעמים כמי שכפאו שד), אך זאת אומר: הכתיבה קולחת, עברית ישנה של פעם שלא אבד עליה הקלח תיאורי ההתרחשויות בדייקנות מופלאה כאילו הסופר כתב את האירועים בזמן התרחשותם.
אומרים שאסור לכתוב ספויילרים, נו אז אומרים.
אחד הסיפורים - שבקובץ זה - "כפרות" שבה את לבי לחלוטין והזכיר לי מעט את "חוות החיות" של ג'ורג' אורוול

"כפרות" עוסק ב"מרד הגדול של בעלי הכנף" בסמיכות ליום הכיפורים וההתעללות של בני האדם בהם לפני יום הדין.
אביא רק קטע קטן מהפרק הראשון.

"עוד ביום הראשון של ראש השנה, בשעה שבני ישראל נוהגים ללכת אל הנהר להשליך 'במצולות ים' את חטאתיהם, אפשר היה לפגוש מחנות מחנות של עופות כשרים: תרנגולים עם תרנגולותיהם, 'קוקאות', עם אפרוחיהן הקטנים עם הגדולים, אצים, רצים מבוהלים ודחופים וראשיהם מתוחים כלפי מעלה, מתנועעים הנה והנה בריצה נחפזה, ומגמת פניהם הלאה הלאה מקץ העיר וחוצה.
בראשונה לא עלתה על דעת שום אדם מישראל לעמוד ולהסתכל במראה משונה כזה ולשאול את עצמם: מאין ולאן רצים העופות הטפשים האלה? ורק באחד מעשרת ימי תשובה, כשהתחילו הנשים מעיינות בלוליהם ובכלוביהם של העופות וראו שהנם ריקים ושלא נשאר בהם אף בעל כנף אחד, אז נתעוררה השאלה: מה זאת?
– השמעת אסוני הגדול? – כך מתאוננת עקרת בית אחת באזני שכנתה בקול בוכים ופורשת כפיה: – בלילה הזה נפתחו הכלובין והלולין שלי ונעלמו כל העופות שהזמנתי לערב יום הכיפורים!
ושכנתה הקרובה אליה מנחמת אותה:
– אחות אני לך לצרה זו; כמוך כמוני היום, גם אצלי לא נשאר אף עוף אחד.
– אויה לנו כי נדמינו! כי נשארנו בלא 'כפרות'!
עד כאן הציטוט החלקי מאוד.
ומכאן ואילך מתנהל דיון בין בני האדם הנקראים "בעלי בתים"
לבין העופות למיניהם הנקראים "בעלי כנף", דיון שבו כל צד רואה רק את עצמו-שלו אך אין הוא מבין ללבו של האחר. זה רוצה את כפרתו תמורת חייו של בעל הכנף, ובעל הכנף מוכן לעלות רק על שולחן השבת - בשעת הדחק בלבד.
שווה קריאה- כמו כל ספרי שלום עליכם
14 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
יובל (לפני שנה ו-5 חודשים)
ועל זה נאמר ביקורת משובחת מאוד.
אברהם (לפני שנתיים)
גם עליי.
למרות שהסיפורים בכל הקובץ יפים
תודה סקאוט.
-^^- (לפני שנתיים)
כפרות זהו אחד הסיפורים האהובים עלי בכרך זה. שלום עליכם יודע להצחיק, להשאיר את הקורא במתח ובעיקר לספר סיפור כמו שצריך
אנקה (לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
אברהם, אמרת נכון: מי כותב בימים אלו כך? ובכל זאת זאת כתיבה נוגעת ללב וגורמת להזדהות עם הדמויות
בספוריו גם היום.
אולי גם אני מיושנת לכן החיבה שלי אליו;)
אברהם (לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
תודה אנקה על התשבחות, אולם חלק גדול מההומור שייך לשלום עליכם.
אכן טוב וראוי להוציא מהנפטלין את הסופרים האלה ונכסי צאן הברזל שלהם.
זה לא קונץ' שהוא נשכח, מי כותב היום כך? כמו בגלות באיזו עיירה נידחת בפלך עזוב ברוסיה הישנה..
אברהם (לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
נעמה, אני מסכים לחלוטין שהמעבר לצמחונות אינו עניין כלכלי, אנו מכירים את הסיסמאות של"חסדי נעמי" - "אמא הבאת לנו עוף לשבת"?, כלומר תיאבונו ורעבונו של העני והעשיר מתרכזים בבשר. וצמחונות כמו דברים רבים היא עניין של עניין של תרבות\מוסר\מצפון בקהילות כאלה ואחרות.
העופות אינן יכולות לסמוך על המצפון של בני האדם, כפי שבני אדם לא ממש סמכו על מוסר בני האדם כאשר אכלו איש את רעהו - מחוסר ברירה - בציד הליווייתנים ("בלב הים") או ב"נס בהרי האנדים". כנראה עוד נכונו לנו שנות דור ודור עד שבני האדם ימצאו תחליפים ראויים.
נעמה 38 (לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
בשר ועופות הם סימן לשפע . גם אוכלוסיות עניות רוצות לאכול בשר לפחות בשבת ובחג. לדעתי צמחונות תתחזק רק מטעמי מצפון,העלויות הכספיות לא יגרמו למעבר לצמחונות .
שונרא החתול (לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
יעל, את רואה את הפרדוקס בעניין? חברה עשירה יכולה להרשות לעצמה לאכול בעלי חיים, מבחינה כספית, בעוד חברה ענייה לא יכולה להרשות זאת לעצמה בדרך כלל. לפיכך, אי צריכה של בעלי חיים היא עניין כספי ולא רק מצפוני.
ואם מכניסים למשוואה גם את העניין הבריאותי, אז הסיסמה "צמחונות מצילה חיים" היא מהחכמות והקולעות ביותר שנכתבו אי פעם.
אנקה (לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
אברהם, אתה כותב נהדר עם הרבה הומור שזור בכל שורה ושורה, הייתי קוראת לזה כתיבה עסיסית ושובת לב בחינניותה.
תודה שהעלית מ"הנפטלין" סופר נהדר שבנערותי כל כך נהניתי מקריאת סיפוריו.
לדעתי בדורות האחרונים הוא כבר לא כל כך מוערך ואפילו נשכח, חבל.
ואין יותר מתאים מיום כיפורים עופות ומרק עוף, שהוא התוצאה הסופית לתהליך שמתחיל עם הכפרות.
חג שמח ומועדים לשמחה.

אברהם (לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
שונרא אני חושב שדעתו של שלום עליכם היא: נו.. מי אני שאדבר במקמו, אך כאשר קוראים את כל הדו-שיח ניתן ללמוד שלבעלי הכנף *אין בעיה ממשית* (לפחות ממבטו של שלום עליכם) להיות כפרה על בעלי הבתים, כל תלונתם היא ההתעללות שלפני, על ההסגר המוקדם, על סיבובי הכפרה מעל לראשים ושנוהגים בהם מנהג ביזיון. וכזאת לא תהיה בישראל. כך היה מקדמת דנא,
היום לפחות בנושא הזה - של כפרות בערב כיפור - נותנים מעות לצדקה ולא צריך "תרנגול כפרות", תודה על התייחסותך
אברהם (לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
תודה, זשל"ב. אמן.
yaelhar (לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
שונרא - נראה לי שבאותה תקופה יהודים לא באמת אהדו זכויות של בעלי חיים. זה לוקסוס של חברה עשירה. הציטוט של אברהם "גם אצלי לא נשאר אף עוף אחד. – אויה לנו כי נדמינו! כי נשארנו בלא 'כפרות'!" מבהיר מה היתה הזכות היחידה של בעלי כנף - להיות למאכל. ולדעתי שלום עליכם לא חרג מהגישה הזאת.
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
חג שמח, והלוואי שבאמת יהיה שלום עלינו...
שונרא החתול (לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
בעלי בתים ובעלי כנף הם הגדרות יפות. שניהם גם יחד הם בעלי חיים.
כאשר הראשונים יבינו זאת, כאשר הם יפנימו שלכל בעלי החיים יש זכות לחיות, העולם יהיה מקום נכון וצודק.
מעניין לדעת מה הייתה גישתו של שלום עליכם לזכויות בעלי חיים.
ביקורת יפה ומחכימה. חג שמח!
אברהם (לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
תודה, נעמה, תבורכי על תגובתך היפה.
נעמה 38 (לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
סקירה מקסימה





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ