ולפעמים החגיגה נגמרת....
מדבר על הקרבות ואירועים מתחילת 1945 עד תחילת מאי.
מצוין שנמצא מקום שייצרו סבון מגופות אדם, דבר שעומד בסתירה לדיבורים על כך שזה היה סתם אגדות.
בנוסף תמיד נאמר ודובר שלא נמצא גופתו של אדולף היטלר, אך מצוין שהסובייטים עשו ניתוח לגופה,
ואם כך אז גם תוהה איפה נמצאת הגופה שלו....
כתוב היטב, טוב מאוד.

עוד פגז בין העיניים (תרתי משמע) מבית מדרשו של מיסטר ביוור.
כל ספר שהוא כותב בנושאי ההיסטוריה הצבאית הוא תענוג לאנשי הז'אנר, כמו עבדכם הנאמן, אבל כקורא ישראלי יש לספר הזה משמעות שונה מעט.
זה הספר המתאר את הכרעת החיה הנאצית, את המכה האחרונה שהונחתה והמיתה אותה. שלא כמו בספרו המופלא על סטלינגרד, הפעם אין לבך יוצא אל האזרחים הסופגים יום יום מנות מוות מרוכזות והפעם אין אתה נעצב אל מול ההרס האיום שמכונות המלחמה הסובייטיות והמערביות מביאות בכל שעה אל לב הרייך.
כפי שכבר כתבתי כאן בביקורות קודמות, ביוור הוא אשף התיאור ההיסטורי הסיפורי, ותיאוריו הצבאיים קמים לנגד העיניים, בעיקר משום היכולת המעולה שלו לגעת באישי והקטן אל מול ההיסטורי והענק.
לכל מי שרוצה לקרוא ספר מצויין ולא רק ספר המתאר אירוע היסטורי, יש כאן הזדמנות.

סיפרו של ביוור על נפילת ברלין נכלל בפאר היצירה בהסטוריה צבאית.
תיאורו של ביוור את התקדמות הצבא הסובייטי לברלין, תוך מתן הסבר מעמיק
למשחק הכוחות הקשורה לאופנסיבה שהיא אחת הגדולות בהיסטוריה הצבאית
בכלל, פשוט מדהימה בדרמתיות ובדבקותבתיאור ההיסטורי כאחת.
המשחק שסטלין שיחק במצביאיו השאפתנים הוא פאר בממשל ובמנהיגות של
שליט דיקטטורי.
הפרס הגדול- מי שיגיע ראשון יקח את הכל. משחק סכום אפס אמיתי
כשהמרויח הגדול הוא..... סטלין עצמו.
הבונוס של המנצח הוא כניסה למסדר האלים של האימפריה, וללוחמיו
שבועות של שיכרון חושים מאונס נשים ועד מלקוח רכוש ככל שעולה בדעתם.
ואכן נפילת ברלין מסמנת רגע היסטורי שבו ניכנס הצבא הסובייטי לספר
פישעי המלחמה. אולם אין להשוות את התנהגות הצבא הסובייטי להיתנהגות
הצבא הנאצי בזמן האופנסיבה של ברברוסה.
ספר מעולה, סופר מדהים, וסיפור יוצא מגדר הרגיל.

ספר טוב מאד על סוף מלחמת העולם השניה וימיו האחרונים של הרייך השלישי.
הספר מתאר את שנת 1945 בעיקר בחזית המזרחית ואת התקדמות כוחות ברה"מ לתוך שטחי הכיבוש של האימפריה הנאצית ועד לכניעתה.
תאור חד ומפורט של הלחימה, הכוחות והקרבות, תוך ניתוח הכוונות של סטאלין וההוראות למפקדיו, וההתרחשויות בגרמניה ובבונקר של היטלר.
כשהכח המניע והמטרה העליונה של הרוסים הוא להגיע ראשונים לברלין, להשמיד את השלטון הנאצי ולעשות זאת לפני מדינות המערב - ארה"ב ובריטניה.

מבחינה כרונולוגית הספר הוא מעין המשך לרב המכר הקודם של אנטוני ביוור - סטלינגראד

ספר ענק ממש מתאר את התקופה את האוירה הקודרת בברלין את התככים בין המפקדים, את הכתישה והנפילה של הרייך השלישי ע"י הרוסים
מבחינתי יש להוקיר טובה לרוסים על התוהו ובוהו שעשו לנאצים בלחימתם העיקשת

ספר גדוש בפרטים היסטוריים על מלחמת העולם השנייה, מתמקד בעיקר מהמהפך שהחל אחרי הנצחון הסובייטי בסטלינגרד, ועד לכיבוש ברלין ומפלת הרייך השלישי כולל סיפור התאבדותו של היטלר. מי שמעניינת אותו התקופה, והמלחמה הנוראה ביותר של המין האנושי יהנה מהספר. יש בכוחו להכניס את הקורא לאוירה הנוראה של אותם הימים, הן של האזרחים ושל החייל הפשוט מצד אחד, והן של הגנרלים והמדינאים, מצד שני.
נקודת התורפה היא שיש קצת יותר מידי תיאורים של היחידות הקרביות, כלומר מספרי היחידות, מיקומם תפקידיהם ועוד, זוהי עבודה טובה למי שרוצה ללמוד את הנושא לעומק, אבל את הקורא הממוצע זה די מלאה ומסבך. לסיכום הספר באמת חזק (למרות שלי אישית לקח הרבה זמן לסיים אותו) שווה את הקריאה, ומי שיתאמץ יצא נשכר.

אנטוני ביוור שם לעצמו מטרה: לספר את הסיפור של מלחמת העולם השנייה בשלבים. מי שמכיר את הספרים האחרים שלו תחת אותה מטריה, הרי שיודע שהכתיבה מאוד קולחת, מעניינת. אנטוני מצליח לספר את הסיפור של המלחמה בפרקים.
אריזה יפה לתקופה נוראה.
לקרוא כדי לדעת- לדעת כדי להאמין.

ספר המכיל פרק חשוב בהיסטוריה וגם אנשים שלא מתלהבים מספרות דוקומנטרית עשויים למצוא בו עניין. בספר ניתן לקרוא על ימיה האחרונים של גרמניה הנאצית, על נקמתם של הסובייטים בנאצים ועל חוסר האונים שאליו נקלע "גזע האדונים הארי" שאך כמה שנים לפני כן שלט בכל אירופה. סוכריה מתוקה בודדת מתקופת מלחמת העולם השניה, מומלץ לכל יהודי אשר רוצה לשמוח לאידם של הגרמנים הארורים ולהתענג מהקריאה על סבלם והשפלתם תחת הכיבוש הסובייטי.

"ילדים משחקים בחיילים על גג שטוח, כתב בפנקסו. וזה קורה בעצם הרגע שבו מחסלים את האימפריאליזם הגרמני בברלין. וכאן יש לילדים חרבות עץ ואלות, רגליהם ארוכות ושערם הבלונדיני גוון קצר בעורפם, והם צועקים, מקפצים, מנתרים, וכמו דוקרים איש את רעהו....
המלחמה היא נצחית. לעולם לא יהיה אפשר למחוק אותה מלב האנשות."

"נפילת ברלין" ע"מ 271