ביקורת ספרותית על צייר הקרבות מאת ארטורו פרס-רוורטה
ספר מעולה

---

תמונת מלחמות

תערוכת צלמי עיתונות בינלאומית, ומקומית, שהתקיימה במוזיאון ארץ ישראל, בלטה בצילומי מלחמות ואסונות, כמציאות חמקמקה שנלכדה בעדשת מצלמת צלם המלחמה, והפכה לסיפור אנושי קפוא בזמן.

הבטתי זמן רב, בשתי תמונות בתערוכה, מהופנט ונסער. אחר כך הבנתי שהתמונות נגעו בעמוקים שברגשותיי: חרדה, אובדן ועצב, או במשיכה הסמויה שלי לאסתטיקת מלחמה ומוות, באופן שהיא מעוררת בי פליאה ותדהמה, לרגע שבו החיים משיקים במוות, כוודאות אנושית.

תמונה ראשונה - מלחמת האזרחים בסוריה

ענן אבק מרחף ורובץ ככאוס על שלוש דמויות מטושטשות המאבדות אחיזה במרחב. הראש מוטה לקרקע באימה, בחיפוש נואש אחר מקלט. הגוף כפוף לקראת נפילה. בקדמת הצילום רסיסים חדים, קפואים במעופם, כמטאורים המוטחים בשמי יום הדין.

תמונה שנייה - מבצע צוק איתן בישראל

נערה בודדה בלבן, עומדת ליד קבר אהובה, לוחם מגלן שנהרג במבצע צוק איתן. חיילים חובשי כומתות אדומות עוטפים אותה. שמלתה הלבנה משווה לה מראה נערת מקהלה בטרגדיה יוונית, הבעת פניה מיוסרת.ומלאת תוגה, כף ידה מופנית לשמיים, בתחינה ללא מענה.

ארטורו פרס - רוורטה, בספרו צייר הקרבות, שואל מיהו צלם הקרבות, ומה מניע אותו ?

אנדרס פולקס הוא צלם מלחמות, שנטש את מקצועו לאחר שלושים שנות עבודה שהותירו בו סיוטים מזירות מלחמה מדממות. כעת הוא מתבודד, מוצא מקלט במגדל עתיק על צוק בים התיכון, ומנסה לצייר על קירותיו העגולים ציור ענק ממדים, המתאר מלחמות מתקופות שונות, החוברות לתמונה אחת, כניסיון לפענח את החוקיות הנסתרת של היגיון המלחמה, הגיאומטריה של התוהו ובהו, הדומה לסופה הנגרמת על פי עקרון מעוף הפרפר בתורת הכאוס. הציור העגול, הוא ללא התחלה וסוף, כמחזוריות אין סופית של מלחמות ואלימות המתנהלת בחוקיות אפלה ונסתרת, ללא תיקווה לגאולה.

אל בדידות המגדל העתיק מגיח בהפתעה, איבו מרקוביץ' חייל קרואטי בעברו, המבקש להרוג את אנדרס פולקס, אך קודם הוא מבקש תשובות הנוגעות למפגש השניים בשדות הקטל של הבלקניים. המפגש מעלה שאלות הנוגעות למניעים ולאתיקה של צלמי המלחמות, האם יש להם קווים אדומים, האם הם שומרי המוסר העולמי, או שבעצם הם עוסקים ביצירת אסתטיקת מוות ומלחמה, הנעטפת בעטיפת אמנות, כצידוק לרצון להצצה בפניו של המוות, ובקורבנות ההרג, כמו לפורנוגרפיה. מה יקרה לצלם כשלפניו תקרה דילמה, לצלם או להציל את אובייקט הצילום שלו - אישה רגע לפני הירצחה ? האם האובייקטיביות המקצועית היא מוסרית, או צידוק לאטימות אנושית. האם הצלם מושפע מהאירועים להם הוא עד ? ולבסוף נשאלת השאלה, האם הצילום הוא תצפית ניטראלית, או שהצלם ומצלמתו הופכים לכלי מעורב, המשנה לא פעם את המציאות. תמונה אחת שצילם אנדרס פולקס בקרואטיה הביאה להתרחשות לא צפויה. האם המצלמה יוצקת שמן על מדורת המלחמה, כמו הרצון לחתור להשגת תמונת מלחמה מנצחת (הנפת הדגל באיוו ג'ימה) שספק אם קיימת ?

פולקס צלם המלחמות, הוא כמו אביר קדמון העוטה שריון רגשות על עצמו, לצורך השגת חסינות הכרוכה בעבודתו, עבורו הצילום הוא צורך בהשגת ריגוש הכרחי, כמו ללטף אהובה ראשונה, ולהרגיש חסין מתוצאותיה. הוא ממתין בפסיביות שעות, כמו צלף, עד לרגע שבו תלכד תמונה בעדשת מצלמתו, שתבהיר את משמעות החיים " כמסע אקראי אל המוות ואל האין " ( עמוד 16 ), פרדוקס פענוח צופן החיים באמצעות רגע המוות. רגע המוות המונצח ביצירתו של רוברט קאפה - תמונת מותו של חייל ספרדי, בה קיים חשד לזיוף, מהווה נקודת התייחסות לרוורטה, להבנת סוד כוחו של הצילום בהיבט התרבותי והאנושי.

אולבידו אהובתו המסתורית של פולקס, היא אישה יפה, בעלת נוכחות מרשימה, מלנכוליה נשקפת מעיניה, היא חזקה ודעתנית, דוגמנית שהפכה לצלמת מלחמה, מתוך צורך בהרפתקנות וביצירת אמנות מלחמה. פולקס פוגש אותה באקראי במוזיאון, מפגש שמעלה את שאלת האקראיות בחוקיות האנושית. אולבידו סודקת את שריונו של פולקס, היא מלמדת אותו לצייר ולהתבונן, כעת חייו משתנים. ברקע הסיפור מרחפת היעלמותה, המעמתת את החיים עם כאב הזיכרון.

צייר הקרבות, הוא רומן עגום העוסק במלחמות וברוע האנושי, אותו רוורטה מנסה לפענח, דרך תיאוריה פסימית, הטוענת כי טבע האדם רע מיסודו. חקירת הרוע האנושי מתקיימת באמצעות דיאלוג מרתק, עם זירות מלחמות ומי שמנציחים אותן, צלמי המלחמה, ודרך בחינה של יצירות מופת שעסקות בתיאורי קרבות. ספר מסעיר ומעורר מחשבה על הטבע האנושי, ועל תפקידם של האמנות בכלל וצילום המלחמות בפרט בתרבות כמתעדי מלחמות, כיוצרי נרטיביים היסטוריים, וסמלי תרבות.
-------------------------------------------------------------------------------------------------------

תערוכת הצילום שהתקיימה במוזיאון ארץ ישראל, WORLD PRESS PHOTO, תערוכה נודדת של צלמי עיתונות בינלאומית, ועדות מקומית, תערוכה של צלמי עיתונות ישראלית.
1. התמונה הראשונה - גוראן טומאשביץ, מסרביה, פריז ספוט ניוז , מתארת מורדים סוריים בדמשק, המנסים לתפוס מחסה לאחר שפגז טנק נורה עליהם על ידי הצבא הסורי, בשכונת עין טרמה בדמשק .
http://www.bagnewsnotes.com/files/2014/02/Knight-BJP-WPP-600x659.jpg

2. תמונה שנייה - יובל חן, ידיעות אחרונות, הלווית גיא אלגרנטי שנהרג בצוק איתן, תמונת השנה.
http://images.mouse.co.il/storage//a/3/ggg-120143816_7770000_0..jpg

» ביקורות נוספות של רץ
» ביקורות נוספות על צייר הקרבות