ביקורת ספרותית על 669 : סיפורה של יחידה מיוחדת מאת איתי אילנאי
ספר בסדר

---

זהו ספר על קורותיה של יחידת החילוץ בחיל האויר 669.
הספר מלווה את התפתחות תפיסת החילוץ בארץ, ותהליך גיבושה לתפקידי חילוץ, במקור של טייסים ואנשי צוות,ועד לתפקיד "המחלץ הלאומי בע"מ". החל ממטיילים שנתקעו בנחלים וקניונים, חילוץ מאוניות בעת סערה בים וכלה בהרפתקנים שנכנסים בחוסר זהירות לפירים טבעיים בגליל או עובדים שנפלו בזמן התקנת ארובה גבוהה של חברת החשמל.
מטלה אחרת של היחידה היא פינוי נפגעים ואפילו הרוגים בהיטס משדות קרב או מבצעים צבאיים.
ולבסוף יחידת קומנדו תקנית במקביל לסיירות אחרות כמו שלדג או סיירת מטכ"ל.
יש בספר תיאור יפה של עיצוב טכניקות החילוץ, הרחבה והעברת הידע למחולצים בפוטנציה כמו טייסים ואולי אחרים.
669 מתחילה בתפיסה של הסרט "12 הנועזים". הרעיון היה ליצור קבוצה יצירתית שבה ההירארכיה אינה מהווה חסם לביקורת, החלפת דעות, והצעות לשיפורים. מין אוירה של חברת הזנק (סטארטאפ).
ניפוי האנשים הלא מתאימים, נעשה תוך כדי תנועה.לעיתים הם בעצמם או על ידי מפקדיהם.
המיסוד של היחידה להירארכיה פיקודית נעשה רק לאחר הרחבתה ליחידת גם לתפקידי פינוי בהיטס.
קטע זה שהוא רב ענין במיוחד למנהלים ואנשי אירגון, מוצג בטישטוש מסויים בספר, כאילו הוא תהליך הוקוס פוקוס.לעניות דעתי, הדבר נובע מחוסר תובנה בנושא של כותב הספר.
סיפורי החילוץ מענינים . הבולטים שבהם : החילוץ מארובת תחנת הכוח באשקלון, והקוריוז של חילוצו המשולש של פרופסור ששינסקי יחד עם חברו פרופסור אומן( פעמים מנחל חצצון).
ולבסוף כמה הירהורים על הכתיבה:
א. הספר מקדש מפקדים, וכמובן את האנשים המיסדים. פחות את עצם החילוץ.ניתן לאמר כי בחלק מהמקרים יש לזה הצדקה, באחרים איני בטוח.
ב. הספר אינו משכנע כי היחידה הזאת צריכה להיות יחידת קומנדו לכל דבר. בצה"ל התפתחה אופנה שבה כל יחידה שמכבדת את עצמה צריכה יחידת קומנדו. בעצם בכל חטיבה יש סיירת.
אם הסיירת היא גורם איכותי משלים של הפעילות האורגנית של היחידה, הרי זה משובח ומבורך. במידה והיחידה צריכה להציג פעילות אקס יחידתית ולשם כך היא דורשת משאבים נוספים , יש לחשוב על כך.
הדבר בולט במיוחד בתחרות בין סיירת מטכ"ל למשמר הגבול בנושא חילוץ בני ערובה , דבר שמתאים מאוד למשמר הגבול, והוטל לעיתים מטעמי יוקרה, על סיירת מטכ"ל, דבר שגבה מחיר מיותר.
למרות שניתן לקפוץ ולאמר כי חיל האויר הוא צבא ידידותי לצה"ל, הרי אין הדבר כך במקרה 669.
בני פלד, מפקד חיל האויר, התנגד להרחבת יעודי היחידה לתפקידי קומנדו טהורים.
לי נראה שהוא צדק.
כיום , דרך אגב, מתחיל שת"פ רציני ואיטגרציה של פיקוד והפעלה, בין צה"ל וחיל האויר, דבר שלדעתי מביא להשבחת איכות הפעולות ואולי למיזוג חיל האויר במדינת ישראל.
הספר ראוי לקריאה, יש בו קטעים שאינם מפותחים דיים, ואחרים המשקיעים אנרגיה בחיפוש והצגת מידע הזמין מתחת לפנס.

» ביקורות נוספות של אורי רעננה
» ביקורות נוספות על 669 : סיפורה של יחידה מיוחדת