ביקורת ספרותית על 669 : סיפורה של יחידה מיוחדת מאת איתי אילנאי
ספר טוב

---

"669 היא יחידה שמצילה חיים, יחידה מיוחדת במובנים רבים ומגוונים, אך יותר מכול, היא יחידה מיוחדת בזכות האנשים שבה. אנשים מצוינים, המובחרים שבמובחרים, בכל המקצועות ובכל הדרגות, בשירות סדיר ובמילואים, בעבר ובהווה, שתורמים כל אחד את חלקו לשלמות המופלאה הזאת שבכוחה להציל חיים" (מהות היחידה כפי שהגדיר אותה מפקדה בשנים 2004-2001, גולן יאירי, בעצמו בוגר היחידה. עמוד 371).

"669 - סיפורה של יחידה מיוחדת" (הוצאת כנרת, זמורה ביתן, 2014) מאת איתי אילנאי, יליד 1981, אשר גדל בבסיס חיל האוויר בחצרים ובשכונה הצבאית ביבנה ושירת כלוחם ביחידה המובחרת מגלן. הוא בעל תואר ראשון במדעי המדינה ובתקשורת מאוניברסיטת תל-אביב, עובד כעיתונאי המתמחה בתחקירים ובכתבות מגזין וזהו ספרו הראשון. בכתיבת הספר היה לו עניין אישי שכן אביו, אל"מ אבנר אילנאי, "הוא ממייסדי 669 ומפקדה השלישי" (עמוד 12).

המחבר מתאר את ימיה הראשונים של היחידה, "בחיתוליה", כלקח ממלחמת יום הכיפורים הוחלט בחיל האוויר הישראלי להקים גוף מקצועי שתפקידו חילוץ טייסים שנטשו, בדגש על חילוצם משטח אויב. באפריל 1974, בשני צריפים קטנים בבסיס תל נוף, נוסדה יחידת החילוץ 669. ההתחלה היתה "פרטיזנית" וההתנהלות דמתה, כך עולה מן הספר, לימי גניבת התרנגולות של הפלמ"ח ושאר מעשי קונדס. מנגד, התחלה זו היתה מנת חלקן של כמה יחידות מובחרות ובהן ה-101, סיירת מטכ"ל וכמובן הפלמ"ח.

מקריאת הספר נתרשמתי כי תא"ל ד"ר אפרים סנה, שפיקד על היחידה בשנים 1980-1978 הוא הדומיננטי והמשמעותי מכל מפקדי היחידה באשר להתפתחותה ומיסודה כיחידת עלית. סנה אשר, "התגייס לחטיבת הנח"ל ולאחר שנתיים יצא ללימודי רפואה באוניברסיטת תל אביב, שלאחריהם חזר לשירות סדיר כרופא גדודי בצנחנים ואחר כך כרופא חטיבתי. סנה, שמעיד על עצמו שהתחום הצבאי והפיקודי קרץ לו הרבה יותר מזה ה רפואי, עשה בהמשך גם קורס מ"פ חי"ר וקורס מג"דים, שאותו סיים בהצטיינות.
בעת שעבר התמחות ברפואה פנימית, פרצה מלחמת יום הכיפורים. סנה הצטרף לקרבות כמפקד כוח רפואי בגדוד 890, השתתף בלחימה בקרב החווה הסינית ובהמשך צלח את התעלה והגיע עד לפאתי איסמעיליה. לאחר המלחמה החליט שמקומו בצבא ובתפקיד קרב ככל האפשר: "עברתי בהצלחה את כל קורסי הפיקוד הקרבי, פיקדתי על אנשים בקרב, ולאחר שסיימתי את ההתמחות לקחתי החלטה שאני מכניס את עצמי למסלול פיקודי בחיל הרגלים. הודעתי על כך למפקדי בחיל הרפואה. נפגשתי עם קצין חי"ר וצנחנים ראשי דאז, האלוף אורי שמחוני, והוא בנה לי תוכנית. 669 לא היתה בתוכנית הזאת.
אלא שלגורל היו תוכניות אחרות" (עמוד 271).

כמפקד היחידה היה סנה שונה מאוד מקודמיו. כ"קצין חי"ר בעל רקע קרבי, ביקש להפוך את 669 קודם כל ליחידה קרבית במשרה מלאה. סנה ראה בעיני רוחו את 669, שהיו לה כוח אדם מובחר ופריווילגיה לערוך אימונים בתנאי קיצון, כיחידה שתהפוך בבוא היום לחוד החנית של חיל האוויר בפרט ושל צה"ל בכלל. הוא קיווה שאם או כאשר ישלוף צה"ל את הזרוע הארוכה שלו לביצוע משימת קומנדו באחת המדינות השכנות, יהיה זה לוחם 669 שיעמוד בקצה המשימה" (עמוד 286). מרתק לקרוא אודות השינוי שעברה היחידה מיחידת חילוץ מוסקת לכדי יחידת עלית של ממש למבצעים מיוחדים.

כך למשל, בתיאור אחד המבצעים התקפיים הראשונים שביצעה היחידה: "המבצע הראשון ש-669 ביצעה בתקופתו של סנה היה מארב בלבנון. צוות של היחידה יצא למארב לצד צוות של שלדג, ונוהל הקרב נערך במשותף. "במבצע הזה היו שתי משימות: אחת קרובה יותר לגבול, והשנייה רחוקה יותר וקשה הרבה יותר. משום-מה מוקי בצר, מפקד שלדג, ביקש לעצמו את המשימה הקלה. אני הייתי מרוצה, כי רציתי את המשימה המורכבת יותר."
לאחר רדת החשכה חצו שני הצוותים, של 669 ושל שלדג, את גדר המערכת והחלו לנוע יחד צפונה. בשלב מסוים התפצלו הכוחות – הצוות של שלדג נותר במארב בנקודה הקרובה יחסית לגבול, ואילו זה של 669 המשיך בתנועה לעומק השטח עד לנקודה המיועדת לו. אלא שדווקא הצוות של שלדג היה זה שנתקל בשני מחבלים, פתח לעברם באש והרג אחד מהם.
עד היום, 35 שנה לאחר המארב, מתקשה סנה להסתיר את נימת האכזבה: "הם נתקלו ואנחנו לא. אבל לא משנה. מה שחשוב זה שאנחנו ושלדג יצאנו לאותו מבצע. שמנו את עצמנו באותו קו איתם"" (עמוד 291-290).

בהמשך, מתוקף היותם מומחים לעבודה בשיתוף פעולה עם מסוקים, הוטלה על לוחמי 669 משימת אבטחת הטיסות החשאיות שביצעו בכירי המטכ"ל והממשלה ללבנון בטרם מלחמת של"ג. סיפור משעשע שבחר המחבר לשזור בספר בהקשר לכך מתאר כיצד אחד הלוחמים, יגאל כהן שמו, בחר להטיל את מימיו בשטח לבנון בסמוך למקום בו עשה זאת ראש הממשלה בגין. או אז פנה בגין אל הלוחם ושאלו "מר כהן, השתנת פעם עם ראש ממשלה?" (עמוד 285). הספר מתאר את פועלה של היחידה במלחמת של"ג, בחילוצים נועזים משטח אויב, ובהם התיאור המאלף של חילוץ הפצועים וההרוגים באסון השייטת, וגם חילוצים של אזרחי המדינה מסיטואציות מורכבות ומסובכות כמו חילוץ העובד הלכוד בארובת תחנת כוח. היחידה מיסדה את עצמה כיחידת עלית למבצעים מיוחדים וכיחידת החילוץ הלאומית של מדינת ישראל.

המחבר, בעצמו יוצא יחידה מובחרת, הצליח לספר את סיפורה של היחידה באופן מרתק. בראייה כללית יותר יצאו בעשור האחרון מספר ספרים הנותנים הצצה לעולם היחידות המיוחדות, החל ב"סיירת מטכ"ל" מאת משה זונדר, "צוות איתמר" ו"חוצה גבולות" מאת אבנר שור, "כי בתחבולות" מאת עדו ועינב אודות יחידת דובדבן, "כצל ציפור" מאת יאיר אנסבכר אודות יחידת מגלן, "צאלים ב'" מאת עמרי אסנהיים אודות אסון צאלים ב' של סיירת מטכ"ל ועוד ועוד. לא כל הספרים טובים, ומה גם כי בשל מגבלות הצנזורה תמיד יישאר עיקר הסיפור תחת מעטה החשאיות, אך המגמה העיקרית חיובית ותואמת מגמה שקיימת כבר שנים בארצות הברית ובבריטניה.

הקריאה בספר נעימה ומהנה וראוי שיקראו בו קציני ומפקדי צה"ל, בוודאי ובוודאי בחילות השדה בכלל והרגלים בפרט, וכן חובבי מורשת הקרב וההיסטוריה הצבאית ובני נוער השואפים לשרת שירות משמעותי קרבי בצה"ל. מומלץ!!!

» ביקורות נוספות של פרל
» ביקורות נוספות על 669 : סיפורה של יחידה מיוחדת