ביקורת ספרותית על רזיסטאנס - יומנה של לוחמת בנאצים מאת אנייס אומבר
ספר טוב

---

נתחיל בזה שמדובר על ספר טוב. אבל חשוב לציין כאן מייד שמדובר בתקופת הנאצים, בסופרת לא יהודייה, שהרקע להתעללות בה היה אידיאולוגי ושחלק גדול מחבריה נשארו בסוף המלחמה בחיים, כולל בני משפחתה. וכאן ה"בעיה" שלי. "התרגלתי" לסיפורי השואה הנוראיים של הניצולים היהודיים. לתיאורי רצח-לשם-רצח, רצח-לשם-חיסול ה"בעיה היהודית". ואחרי זה - הכל נראה כל כך קטן וכל כלא הוא טוב ממחנה ריכוז וגם כשהנאצים רוצחים אז זה לא "סתם בגלל שאתה יהודי" וכולי.
לכן ניסיתי לאורך כל הקריאה לחשוב עלי כקורא צרפתי או אירופי. גוי גמור שקורא חוויות של אישה שהייתה חלק מההתנגדות הראשונית לכיבוש הנאצי. אישה צרפתית שמאבקה היה לא רק על רק לאומי אלא גם על רקע אידיאולוגי - סוציאליזם, קומוניזם, ליברליות מחשבתית. וכשברור לנו שהאלטרנטיבה של המחברת הייתה "להנות מהחיים בצמצום" בפריז מול סיכון עצמי, לקיחת עמדה, גילוי סימני מאבק עד תפיסתה שפיטתה וכליאתה - אז לפתע היא הופכת להיות גיבורה. ועל רקע זה מתעצם סיבלה (למרות שוב, שבהשוואה למה שעברו היהודים במחנות הריכוז וההשמדה...)
ולכן אני ממליץ לקרוא את הספר לא "בהשוואה ל" אלא כעומד בפני עצמו. נכון שהיו גם ספרי רזיסטאנס טובים יותר, אבל הספר הזה הוא טוב ושווה קריאה.

» ביקורות נוספות של עומר ציוני
» ביקורות נוספות על רזיסטאנס - יומנה של לוחמת בנאצים