כתלמידה לא אהבתי ללמוד היסטוריה. השינון האינסופי של תאריכים ומאורעות שלא התקשרו לשום דבר מעניין, התמונה המורכבת מיותר קרעים מאשר מסיפור שלם, לא חיבבו עלי את המקצוע הזה. גם כשבגרתי לא עסקתי בקריאת ספרות היסטורית להנאתי. לפעמים איזה רומן היסטורי מרתק גורם לי הנאה ומשכיל אותי לגבי הרקע למסופר, אבל אי אפשר לומר שאני מתעניינת במיוחד או בוררת לי תקופות מסויימות או אוכלוסיות מסויימות. הספר הזה אינו יוצא מכלל זה - יש לו שם מעניין והוא מספר סיפור מעניין ועדיין הוא נגרר אצלי זמן די רב עד להשלמתו. הוא מתאר 10 שנים 110 - 100 לפני הספירה, ברפובליקה של רומא.
תאור החיים ברומא העתיקה מרתק. מערכת פוליטית מורכבת הבנויה על שני בתי נבחרים - האחד לפטריקים האחר לפלבאים כאשר המפתח לבחירה לתפקיד מורכב מגיל - לפחות 42 ומבעלות על מינימום עושר. והמפתח הזה מעיד על תבונה רבה: מי שלא השכיל להשיג את הסכום הנדרש, מן הסתם לא ישכיל להנהיג אחרים. ואת הכסף אפשר לגייס מהשתתפות במלחמה - עניין רווחי ביותר למפקדים המשעבדים שטחים שלמים ובוזזים את אוצרותיהם, וכמובן לאוצר המדינה המקבל את האוצרות הרבים הזורמים אליו מאזורי המלחמה השונים. דרך נוספת להשיג ממון היא להינשא למי שהוא מצוי בידו. רצוי לבעל /ת ייחוס בנוסף על הממון - כך מובטח לצאצאים (בדרך כלל לא יותר משניים) האפשרות להיבחר בבוא זמנם לבית הנבחרים ובכך להבטיח את הממון והייחוס לדורות הבאים.
והמסקנות?
* אין מלוכה! רומא היתה רפובליקה בה הזכות לבחור ולהיבחר היתה של האזרחים דהיינו - בעלי רכוש כלשהו. עבדים, דלת העם ונשים - בחוץ.
* מלחמות! זה הדלק המניע את גלגלי הכלכלה, ובזכות הכלכלה - התהילה והיוקרה.
* הון ושלטון! בעלי הממון השפיעו על חוקים שנחקקו ובוודאי על מלחמות שהוכרזו וגיוס - אם מרצון ואם בכורח - של חיילים למלחמות.
* נישואים! מערכת שלמה של חוקים מארגנת את הזיווגים כאשר הנשים - הכלות או אימותיהן - אינן גורם מחליט.
* גירושים! קלי קלות. בסך הכל עולים כסף.
* מסורת! חשובה, קובעת מה מותר ומה אסור מסדירה כל היבט של החיים.
...ואין שום חדש תחת השמש.
בסך הכל ספר מעניין מאד, המתאר כמו צהובון את החיים הנסתרים של הרומאים. כתוב מעניין ואחרי שמתרגלים לשמות הזרים אפשר להתענג על פיסות הרכילות והפיקנטריה, המקימות את הרומאים העתיקים לחיים, לא רק כצוררים של היהודים העתיקים: גם עמי אירופה העתיקים ובמיוחד באפריקה סבלו מנחת ידם... חובבי ההיסטורייה לייט יאהבו, אין לי ספק. אבל זיכרו - התאורים מבוססים אמנם על תחקיר הנראה אמין אבל אני בטוחה שרומאי אמיתי לו היה קורא את הספר לא היה מזהה את עצמו ואת תקופתו. ככה זה כשכותבים היסטוריה מזווית ראייה והשקפת עולם מודרנית.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
