ביקורת ספרותית על מרוץ שליחים מאת אריאלה גולדמינץ
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 11 בפברואר, 2015
ע"י לי יניני


נתונים טכניים:
שם הספר: מרוץ שליחים
שם הסופרת: אריאלה גולדמינץ
סוגה: פרוזה מקור
עורכת: נועה מנהיים
מספר עמודים: 232
הוצאה לאור: כנרת, זמורה ביתן, דביר
שנת הוצאה: 2015

סקירה:

יש כאן מישהו שאוהב עוגת שכבות שכל שכבה בצבע וטעם אחר? שכבת שוקולד, שכבת מרנג, שכבת שטורייזל, שכבת שמנת מתוקה, שכבת ריבת תותים, ומעל לכל השכבות הללו קישוטים בפירורי שוקולד וסוכריות צבעוניות. חברים, לא לחינם בחרתי בעוגה מרובת שכבות...

הספר "מרוץ שליחים" אכן בנוי משכבות וטעמים שונים, ויחד עם זאת כל סיפור קשור לסיפור הקודם לו ברצף. לי זה קצת הזכיר את השרשראות הצבעוניות, מנייר קרפ שהיינו מכינים לסוכה בתקופה כשעור הפנים היה נטול קמטים.

כל הספר סובב סביב קונדיטוריית "עוגה" ומרוץ השליחים...

בעל הקונדיטוריה-קרול שמיט, התחיל כאופה בהדר הכרמל. קרול כמו הרבה עולים נוספים מאירופה, עלה לארץ בשנות החמישים, נצר למשפחת קונדיטורים ונחשב לאומן. אין לי מושג אם הוא היה עובר את מבחן העגבניה של אייל שני במאסטר שף, אבל בשביל החיפאים, קרול היה אופה בחסד, עד כדי כך שאנשים היו באים ממרחקים לנגוס בקרמשניט של קונדיטוריית "עוגה" שבבעלותו.

קרול היה איש מאוד נעים, אך כשהפיוז היה משתחרר- צעקותיו נשמעו למרחקים, עד כדי כך שהקצפות החמיצו והעוגות במקררים היו קופאות.

בראשית הדרך העסקים פרחו, אבל עם הזמן עולי הרגל התמעטו. למרות הימים הקשים, קרול בכל זאת החזיק מעמד, עם מעט המבקרים הנאמנים, וחולי הנוסטליה שביקרו בקונדיטורית "עוגה".

בקונדיטורית "עוגה" הועסקה בטי. לא בדיוק מלכת היופי אבל, ליבו של קרול האיץ את פעימותיו בקרבתה. עם כל הכבוד לקרול המחזר, ליבה של בטי נטה דווקא לאופה של הקונדיטוריה, שרוב היום פניו היו מכוסים בקמח לבן. עם הזמן ולמרות המסכה הלבנה על פני האופה, היחסים בין בטי ליוסי האופה "התחממו". בין שני אלה האהבה החלה לפרוח, למרות שיוסי האופה היה מחובר לטובה, שסעדה אותו בתקופה הראשונה לאלמנותו.

האהבה ניצחה ובטי זכתה ביוסי רוזנגרטן, אך לא למשך זמן רב. באחד הימים קרול הטיל משימת שליחות על בטי ויוסי, ומה היתה המשימה? להעביר עוגה מאוד מיוחדת לדבורה, שהוזמנה על ידי יונל כהפתעה ליום הולדתה... אבל אופס... דווקא באותו יום היה "מרוץ שליחים משפחתי בחיפה" בניהולה של אוסי הבת של יונל....

כדי לדעת מה קרה לעוגה? האם העוגה הגיעה ליעדה? איך התקדמו היחסים עם יוסי ובטי יונל ודבורה, תצטרכו לקרוא בעצמכם.

בספר "מרוץ השליחים" יש לא מעט דמויות, וכל פרק מוקדש לדמות אחרת או כמה דמויות יחדיו. כפי שכבר נכתב כאן, יש קשר בין הפרקים, וכל פרק מעביר את המקל לפרק שאחריו.

דרך הדמויות ניתנת לקורא הצצה לחיי הדמויות ומחשבותיהם, על רקע נופי הכרמל וחיפה.

להלן מקצת מן הדמויות: קרול, דבורה, יונל, אוסי, סוריקה, רות, דן הוטרינר מגן החיות, אילה, בנצי, ברטי פרמינגר, עמרי ועוד.

אריאלה גודלמינץ העניקה לקורא בסיפרה הנוכחי, טעימה מכל שכבה של אותה עוגה שאפתה, בקסם, והומור מיוחד שעוטף את המשפטים בארומה יחודית.

שום דבר לא מושלם בעולם הזה! אריאלה גולדמינץ, בעדינות המאופקת והאופיינית משתמשת בדמות של יונל. ראו ציטוט לגבי טבעת שיונל הזמין אצל הצורף עבור דבורה אהובתו... עמוד 36: "אחרי שנמלך בדעתו, ביקש ממנו יונל בטלפון להתקין משני צדי הפנינה גם כמה יהלומים קטנטנים. הם לא היו חייבים להיות נקיים לגמרי, מספיק שייצרו רושם כזה. פגמים הרי נמצאים בכל מקום ושום דבר בעולם ממילא לא מושלם".

לסיכום: ספר חביב, משעשע, ייחודי באופן כתיבתו, עם כריכה מקסימה שמחבקת אליה את הדמויות, שאפו על הבחירה!

אני אישית מעדיפה עוגת גבינה גבוהה והכי פשוטה שיש, אך מי שלא פוחד מעוגות עתירות כולסטרול עם הרבה שוקולד וקישוטולוגיה, מוזמן לטעום מ"העוגה של אילה גולדמינץ".

בתאבון.

לי יניני
11 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
לי יניני (לפני 3 שנים)
רץ נכון
רץ (לפני 3 שנים)
מרוץ שלחים ועוגות - בפעם הראשונה נחשפתי לחיבור המתוק הזה, יש לי הרגשה שהחיבור הזה דביק במיוחד.





©2006-2017 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ