ביקורת ספרותית על עירום בין זאבים - פרוזה # מאת ברונו אפיץ
ספר מעולה

---

בדרך כלל אנו מגדירים ספר טוב שהסב לנו הנאה רבה כספר נהדר, נפלא , מדהים מעורר השראה ולעיתים, מטלטל, מצמרר ועוד כהנה וכהנה מילות שבח והלל כדי לבטא תחושות והתרשמות מספר שריגש אותנו והשאיר אותנו פעורי פה ולמה , תשאלו, כל ההקדמה הזאת ? ובכן הספר : "עירום בין זאבים" הוא כל מילות ההלל והשבח שציינתי למעלה אם כי בהסתייגות מסוימת .
קשה ולא מוצלח לדעתי להגדיר אותו כמדהים וכו' שהרי הספר עוסק בנושא כאוב וטעון , הכאוב ביותר בתולדות העם היהודי - השואה .
מדובר בהצלתו של ילד יהודי כבן שלוש ממחנה הריכוז בוכנוואלד, מחנה שבו שהו כ -50,000 אסירים שהיו "מיועדים" לטרנספר .עלילת הסיפור מתרחשת בתחילת 1945 והסופר מתאר בפנינו שלב אחר שלב ,לפרטי פרטים כיצד הצילו האסירים בחירוף נפש ממש את הילד הקטן , שמאז לידתו התרגל לחיות במסתור ולשתוק , מציפורני הגרמנים הנאצים על אף שסיכנו את עצמם ברמה הגבוהה ביותר. האסירים שבעצמם היו שברי אדם עשו כל אשר לאל ידם כדי להסתיר את הילד הקטן תוך שהם מנסים לשרוד ביום יום את התנאים הבלתי אנושיים שכפה עליהם השטן הנאצי , הקור , הרעב , המכות ,המחלות והפחד מפני המוות שריחף מעל ראשם בכל רגע נתון על כל צעד ושעל . גבורתם של האסירים התבטאה לא רק בהסתרת הילד והעברתו ממקום מחבוא אחד למשנהו שהיא לכשעצמה מעשה גבורה עילאי , אלא גם בהתארגנות פנימית לא חוקית של מתנגדים עזי נפש כהכנה לקראת מאבק מזוין בגרמנים לכשיגיע הרגע המתאים לכך. מנהיגי האסירים לתפקידיהם השונים הפגינו תושייה יוצאת דופן שאפשרה להם לצלוח את חודשי המלחמה האחרונים באופן מעורר השתאות . גם בתקופה האפלה של מלחמת העולם השנייה במקום הנורא ההוא היו גילויים של עזרה הדדית ושיתוף פעולה , חמלה אנושית ונאמנות כלפי חברים למרות הסכנה המוחשית שתוצאתה הלא רצויה אחת היא -גזר דין מוות . הרומן "עירום בין זאבים" נכתב בהשראתו של הילד מבוכנוואלד הלא הוא שטפן יז'י צוויג ילד פולני יהודי שנולד בגטו קרקוב בשנת 1941 והגיע בקיץ 1944 לבוכנוואלד יחד עם אביו.
ספר מרגש שלא יכולתי להניחו מידיי .

» ביקורות נוספות של שקדנית
» ביקורות נוספות על עירום בין זאבים - פרוזה #