ביקורת ספרותית על בילי המקסים מאת אליס מקדרמוט
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שבת, 7 בפברואר, 2015
ע"י yaelhar


לא שמעתי על הספר והסופרת, לפני שנתקלתי בו בספרייה. השם שבה אותי (אני אוהבת מקסימים...) וגם מה שהיה כתוב על הכריכה האחורית - על אחרון הרומנטיקנים של הקהילה האירית-אמריקאית שחבריו ומכריו באים לנחם את אלמנתו ביום מותו. נשמע מעניין.

כשאומרים על ספר "בסדר" או על אדם "נחמד" מה שמצטייר לי זה משהו פושר. כזה פרווה - לא קפה ולא תה, משהו ששכחת בשנייה שהוא נעלם מעיניך. וזה התאור שיש לי לספר הזה - שלפי מה שמוטבע על הכריכה הוא זכה ב "National book award" מה שזה לא יהיה... הספר כתוב בעדינות רבה, משרטט את הקהילה האירית-אמריקאית בשנות החמישים-שישים של המאה הקודמת - אנשים פשוטים וחביבים, קשורים בטבורם לאנשים אחרים מ"המולדת הישנה", מרבים בשתייה, מודעים לקשיים של בני הקהילה ומתאספים בכל לווייה של אחד מהם, לשיר "דני בוי" בגרון ניחר.

הנושא דווקא אינו משעמם ומתאר סיפור די מרתק על בילי הצעיר, הפוגש נערה (אירית, בודאי...) ומתאהב בה במבט ראשון. היא צריכה לחזור להוריה באירלנד, והוא מתחיל לאסוף כסף כדי להביא אותה חזרה אליו. אחרי ששלח לה סכום עצום במושגים שלו, שלווה והתחייב לעבוד עבורו במהלך השנים הבאות - משכנתא על חייו ועתידו - הוא שומע שהיא נפטרה באירלנד מה שמתברר (זה ספויילר, שוודאי ניחשתם) שההודעה הזאת נעשתה כמעשה חסד לבילי המאוהב, שלא ידע את האמת - שחברתו לא מתה, סתם הבריזה. ובילי המקסים, שנושא אחרת לאשה, שותה את עצמו למוות (זה לא ספויילר).

אז ככה - הספר בסדר. שיעמם אותי בעדינות. הספר אינו חדש יצא בעברית ב 2001. בערך שליש ממנו הוא כמו כל ספר ספרייה שקראתי - קצת מקומט, קצת מוכתם ובלוי. שאר הספר ממש חדש - נראה לי שהייתי הקוראת הראשונה של החלק הזה. שמחתי שקראתי עד הסוף - כי חלק מהסיפור נמצא שם. אבל מחר בבוקר? כבר לא אזכור שקראתי אותו...
17 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
yaelhar (לפני 10 שנים ו-6 חודשים)
תודה רבה, סוריקטה! את צודקת לגבי ההפתעות. יש ספרים שעושים עלי רושם עז בקריאתם אבל אחרי זמן אני זוכרת רק קרעי עלילה. ויש כאלה שאני חושבת שאשכח, אבל טועה.
סוריקטה (לפני 10 שנים ו-6 חודשים)
לפעמים יש הפתעות בעניין הזה. קראתי אותו לפני יותר משנתיים ואם הייתי חושבת על זה אז אני מניחה שלא הייתי חושבת שאזכור אותו, אבל איכשהו אני זוכרת הכל. גם את העובדה שלצלוח את תחילת הסיפור היתה משימה לא פשוטה בשל כל כך הרבה דמויות שלא מפסיקות לדבר ולא ברור מי אומר מה ואיך הוא קשור לאחרים. את ההמשך אהבתי מאד.
קורא כמעט הכול (לפני 10 שנים ו-6 חודשים)
מאיפה משיגים רינג טון של דני בוי????
קורא כמעט הכול (לפני 10 שנים ו-6 חודשים)
מאיפה משיגים רינג טון של דני בוי????
yaelhar (לפני 10 שנים ו-6 חודשים)
תודה רבה, נתי ק.!. גם אני מחבבת מאד את אירלנד, אבל בספר מדובר על אלה שגלו ממנה וחיים בברונקס. גם אני אוהבת את "דני בוי" למרות שהוא לא הרינגטון שלי...
נתי ק. (לפני 10 שנים ו-6 חודשים)
יש לי קצת שריטה בהקשר לאירלנד אהובתי, אז יש סיכוי שאקרא אם אתקל בו. אגב דני בוי הוא הרינגטון שלי בנייד:-)
yaelhar (לפני 10 שנים ו-6 חודשים)
תודה שוב, דן סתיו.
דן סתיו (לפני 10 שנים ו-6 חודשים)
yaelhar נראה לי שאת צודקת בדבריך, אך בעיני אין זו רק שאלת אפיון אלא יותר העדר כח מניע/מדרבן לכתוב משהו בעל משמעות אם לחיוב ואם לשלילה. את הצלחת בכך באופן מרשים מאד. כל הכבוד.
yaelhar (לפני 10 שנים ו-6 חודשים)
דן סתיו רב תודות! אבחנה מעניינת מאד. ובמחשבה שנייה - תמיד קשה יותר לאפיין "אמצע ממוצע" מאשר את הקצוות, אליהם אפשר להתייחס עם הרגש (אהבה, שנאה) ולצאת גדולים...
דן סתיו (לפני 10 שנים ו-6 חודשים)
שונרא החתול תודה על דבריך.
שונרא החתול (לפני 10 שנים ו-6 חודשים)
בשמחה, יעל הר. כתיבתך, כתמיד, מעניינת ומרתקת אותי.
דן סתיו, תגובתך מצוינת ומדויקת, לעניות דעתי.
דן סתיו (לפני 10 שנים ו-6 חודשים)
yaelhar הוכחת, לעניות דעתי, בביקורת היפה והמדויקת הזאת שיכולתו של כותב סקירה/ביקורת/מאסה - או כל מונח אחר שרוצים להשתמש - אינה נבחנת כאשר הספר הנסקר הוא נפלא או גרוע, אלא דווקא באותם ספרי אמצע נחמדים עם או בלי מרכאות שאינם מותירים את רישומם ב"בוקר שאחרי"....
yaelhar (לפני 10 שנים ו-6 חודשים)
זה שאין לנקוב בשמו - תודה?
yaelhar (לפני 10 שנים ו-6 חודשים)
תודה רבה, שונרא החתול! תגובתך, כתמיד, משמחת אותי.
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 10 שנים ו-6 חודשים)
הביקורת הכי פושרת שקראתי בחיי.
שונרא החתול (לפני 10 שנים ו-6 חודשים)
"שיעמם אותי בעדינות" זה ביטוי נהדר להעביר חוסר התלהבות מבלי לפגוע יותר מדי.
אהבתי מאוד את הפענוח הרטרואקטיבי המיוחד שלך לגבי מדד העניין/השיעמום של הקוראים שקדמו לך: רק השליש הראשון של הספר היה בלוי :-)
ביקורת מקסימה.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ