ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 20 בינואר, 2015
ע"י מוריה בצלאל
ע"י מוריה בצלאל
הספר הזה מתמודד עם המציאות בצורה הכי רלוונטית שיש. הינטון כתבה את זה לפני יותר מארבעה עשורים, כשהיתה בעצמה נערה מתבגרת - ואנחנו עדיין מתמודדים עם אותו המצב היום. נראה שאנשים תמיד יתחלקו לקבוצות לפי המראה החיצוני והמעמד החברתי.
אף על פי שהדמויות האלה נדחסו לכדי קבוצה אחת ונשפטו בהתאם, הם שימרו את האינדיבידואליות והאיכות שלהם. אני יכולה לראות את הפוטנציאל בכל אחד מהם להתעלות מעל הנסיבות שהגדירו אותם ואת חייהם ולהיות יותר ממה שהחברה הוציאה מהם. התאהבתי בחבר'ה האלה.
מיד אחרי שסיימתי את הספר, צפיתי בסרט. זה היה סרט קצר והיו לי עדיין מלא רגשות להוציא מהמערכת. הוא ריגש אותי מאוד ודבק בתוכן של הספר ברוב המקרים. אני אוהבת סרטים ישנים.
אני שמחה שקראתי אותו. השיר של רוברט פרוסט הוא אחד האהובים עליי. סגנון הכתיבה היה זורם מאוד ומתאים לאופי של הסיפור, והמסר התקבל בהצלחה. לא אספר לכם מה המסר כמובן כדי שתוכלו לקבל אותו בעצמכם מעוצמתו של הסיפור, אני רק אומר זאת: Stay Gold, Ponyboy, stay gold.
0 הקוראים שאהבו את הביקורת