ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 14 בינואר, 2015
ע"י yaelhar
ע"י yaelhar
קורה לכם לפעמים באיזה מפגש עם אנשים אחרים, שאחד המשתתפים - לא המעניין בינהם - מתחיל לדבר איתכם ואינו מאפשר לכם להתפנות לאנשים או דברים אחרים באותו מפגש? הוא מנהל איתכם מונולוג, בטון מונוטוני, אבל אותכם חינכו היטב ולא יעלה בדעתכם להעליב אותו, במיוחד אם הוא מבוגר... וכך אתם ממשיכים להניד את הראש, לומר אהמממ...אהה... מעניין, כשהחיוך הקבוע על פניכם הופך כואב ממש ועיניכם תרות בייאוש אחרי מישהו שיציל... זאת - פחות או יותר - היתה ההרגשה שלי כשקראתי את הספר הזה. ברוקנר מתארת תאורים ארכניים להפליא של הברור מאליו, אינה מאפשרת לקורא (לי...) שום מפלט מפני ההרגשה שאי אפשר לדמיין את המתואר בגלל הפירוט הרב. למרות שהספר אינו משעמם, הוא בהחלט מעייף.
רייצ'ל היא בת 33 חיה לה חיים משמימים בלונדון ומתפרנסת בצמצום מחנות ספרים ששליש ממנה בבעלותה. קשר ארוך שנים עם אוסקר ליווינגסטון - מכר נושן ומנהל חשבונות צנוע ששפר מזלו והתעשר מהימורים - הופך אותה אותה למעין קרובת משפחה, או חברה ובת לווייה של בתם. רייצ'ל היא המספרת את הסיפור, בטון מתחסד קצת, בנימה מתנשאת קצת. היא חיה לה חיים מצומצמים ביותר, משתדלת לא "לעשות גלים" מוותרת על התלהבות ורגשות ובטוחה שזו הדרך לחיות את החיים. כמו חלק מהאנשים היא גם בטוחה שדרכה "הנכונה" מתאימה גם לאחרים, ומנסה לגרום לבת של הליווינגסטונים, החברה שלה כביכול - לאמץ גם היא את צורת החיים המשמימה שלה.
כתיבתה של ברוקנר מפורטת מאד, כאמור. לולא ידעתי שהיא כותבת היום - היא זכתה ב"בוקר" ב 1984 על ספר אחר - הייתי חושבת שהיא סופרת מהמאה ה 19. ואכן היו מי שהשוו את כתיבתה לכתיבתה של אוסטן, לא פחות. היא מנסחת בספר הזה תזה די צינית לגבי ידידות, שלדעתה תמיד תלויה בדבר, והידיד מתחבר לידידו דרך צרכיו ומה שהוא יכול לקבל. הסיפור אינו משעמם אבל הכתיבה מייגעת ועיצוב הספר הולם אותה - גודל לא שיגרתי, פרקים שאינם מחולקים כמעט לפיסקאות, ועטיפה בירוק חולני שגם ציורו של אשר אינו משפר. אז למה קראתי? הייתי סקרנית לדעת מי היא הידידה מאנגליה. ובשביל לדעת את זה צריך לסיים את הספר.
19 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
י. ווליס
(לפני 4 שנים ו-5 חודשים)
בלי קשר לנושא הספר, זכור לי שהתרגום שלו הפריע לי בשעתו
כשיצא ב-93'. נראה שהמתרגמת היתה צעירה וזכתה לתרגם דברים שמעל יכולתה.
אירוני שכיום יש לה אתר משלה עם תרגומים... http://www.lioraherzig.com/ |
|
|
yaelhar
(לפני 10 שנים ו-7 חודשים)
פואנטה:
גם לי שיחה עם המתעניינים האחרים, וקריאת דבריהם לגבי ספרים גורמים להתמקדות וקריאה קצת אחרת מזו שקראתי בעבר.
בכל מקרה אלה הנמצאים פה אינם זקוקים לעידוד לקרוא ספרים. אם זה היה אפשרי טכנית נראה לי שהם היו קוראים עוד יותר וגם כותבים עוד יותר... |
|
|
פואנטה℗
(לפני 10 שנים ו-7 חודשים)
נקודת המוצא שלי היא שנהנים לקרוא. גם אם האתר לא היה קיים, הייתי קוראת ספרים כי הם חלק בלתי נפרד מחיי מאז שאני זוכרת את עצמי. אבל יש משהו באווירת הקריאה שמכניס אותי לשוונג, עושה לי תיאבון גדול יותר וממקד אותי יותר בקריאה (על חשבון דברים אחרים) - זה לא עידוד? נראה לי שכן.
|
|
|
yaelhar
(לפני 10 שנים ו-7 חודשים)
פואנטה - כמו שאמרת "תמורה" אינה רק כספית - פירגון ואלפי גולשים מרוצים גם הם תמורה.
לגבי עידוד קריאת ספרים - פה אני חולקת עליך. יש המפיקים, כמוני, הנאה עצומה מקריאה. מי שלא מפיק מזה הנאה - ראוי לו לעשות את מה שגורם לו הנאה, לאו דווקא שיעודדו אותו לקרוא.
|
|
|
פואנטה℗
(לפני 10 שנים ו-7 חודשים)
רק ניסיתי להיות מנומסת - זה לא תמיד מצליח לי אבל אני משתדלת :).
אם את מתכוונת לתמורה כספית, אני לא יודעת - לא מכירה אותם אישית כמו אהוד. אבל גם פרגון זה תמורה, וגם עשרות אלפי גולשים הם תמורה, ואני ארשה לעצמי להיות קלישאתית - עידוד קריאת ספרים בתקופה של היום הוא ה-תמורה. וגם אנחנו עושים כאן משהו: את - בדרכך האלגנטית, אני - בדרכי המגושמת. ונחזור לגמדים - פרגנתי להם על כמה שינויים מהותיים (לדעתי) שנעשו לאחרונה. זהו. סיימתי את המונולוג שלי. עכשיו את יכולה להתפנות לאנשים אחרים -:) |
|
|
yaelhar
(לפני 10 שנים ו-7 חודשים)
אין על מה לסלוח, פואנטה.
הגמדים האלה צריכים את כל הפירגון. הם עושים את מה שאנחנו (אני!) לא עושים, ובלי לקבל תמורה.
|
|
|
פואנטה℗
(לפני 10 שנים ו-7 חודשים)
גם אני נוכחתי לדעת שהגמדים הקטנים האלה הם קשובים מאוד, סופר יעילים ועם ראש פתוח - הזדמנות לפרגן להם (שוב). כבוד לגמדים הקטנים! [סליחה, יעל...]
|
|
|
yaelhar
(לפני 10 שנים ו-7 חודשים)
אב"פ - מסור לו בבקשה תודה מקרב לב ממני.
וגם שלא ישכח לבקר אצלנו ולראות אם משהו דורש תיקון...
|
|
|
אהוד בן פורת
(לפני 10 שנים ו-7 חודשים)
יצא לי להכיר באופן אישי
את אחד מה"גמדים הקטנים" האלה, והוא מוסר לכם ד"ש חם.
|
|
|
yaelhar
(לפני 10 שנים ו-7 חודשים)
צודק זה שאין לנקוב בשמו:
יש פה באתר גמדים קטנים ובלתי נלאים שבלילה, כשאנחנו ישנים, מתקנים את הדרוש תיקון בלי שנתאמץ בכלל...
|
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 10 שנים ו-7 חודשים)
הי, יש תמונה!
|
|
|
yaelhar
(לפני 10 שנים ו-7 חודשים)
תודה רבה, זה שאין לנקוב בשמו!
אין לו תמונה כי למי שהעלה אותו לאתר לא היתה התמונה... ככה זה.
|
|
|
yaelhar
(לפני 10 שנים ו-7 חודשים)
תודה רבה אפרתי!
מנסיוני את לגמרי צודקת...
|
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 10 שנים ו-7 חודשים)
ובנוסף, גם אין לו תמונה. מעניין למה...
ביקורת טובה. ולא מעייפת בכלל! |
|
|
אפרתי
(לפני 10 שנים ו-7 חודשים)
מי שמנומס מדי, משלם את המחיר.
|
19 הקוראים שאהבו את הביקורת
