ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 30 בדצמבר, 2014
ע"י yaelhar
ע"י yaelhar
מה הפחדים העמוקים, אלה שמככבים בסיוטים שלכם? אני מדברת על "פחדים" בלשון רבים כי לכל אדם יש יותר מפחד עמוק אחד. גאי בארט כתב ספר על אחד הפחדים המככב - נראה לי - אצל הרבה אנשים: להיות סגור במקום כאשר אין תקווה לחילוץ - לא עצמי ולא חיצוני. אכן פחד עמוק ובסיסי. אבל גאי בארט שידע מספיק על קיומו של הפחד הזה, לא הצליח לעשות משהו עם הידיעה הזאת, כי, לצערי, הכתיבה שלו אינה מצליחה להמחיש את הרעיון, ולכן - הספר אינו מרגש או גורם הזדהות.
חמישה צעירים - כנראה בגיל הכיתות העליונות של בית הספר התיכון - נכלאים מרצונם במרתף שאף אחד לא יודע על קיומו כדי להתחמק מהשתתפות בטיול שנתי. מארגן התעלול המחוכם הזה הוא מרטין, תלמיד כריזמטי ומקובל, שעל פיו - פחות או יותר - יישק דבר. החמישייה - שלוש בנות ושני בנים אמורה לבלות שלושה ימים עד לחילוצם על ידי מרטין. אף אחד לא יודע שהם שם, הם מביאים איתם ציוד בסיסי - ממתקים ואלכוהול בעיקר - ונמצאים באותו חדר גדול במשך שלושת הימים האלה. בארט מתאר את שיחותיהם - אולי אפשר לקרוא לזה ככה - את התנהלותם, ומנסה לתאר את רגשותיהם והתנהלותם כשהם מבינים שמרטין לא יבוא לחלץ אותם.
הספר כתוב במעברים בין הסיפור הזה - בעבר - לבין הווה של מי שמספרת עליו. הוא כתוב כולו ברמזים עם המון התייחסויות רגשיות מסוג של "ואף שהדבר עדיין לא היה גלוי לעין, דמות זו שנמוגה לאיטה בעודה צועדת לעבר העצים...היתה עתה, מנקודת ראות מסויימת אחת, דמותו של רוצח" כמו שאמרתי, בארט לא הצליח, לדעתי, לפתח את הרעיון המעניין שהיה לו לכדי ספר ממש מרתק. הדמויות נותרו אלמוניות פרט לשמותיהן, הפעולות נותרו לא הגיוניות או אמינות. בארט עצמו - כמו שכתוב על העטיפה האחורית, היה בסביבות גילן של דמויותיו כשכתב את הספר שיצא לאור ב 1993. לא מצאתי שהוא כתב ספרים אחרי אותה תקופה, מה שאומר אחת משתיים - או שהוא הבין שכדאי לו לעסוק בתחום אחר, או שכישורי החיפוש שלי לא משהו. או גם וגם...
29 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
yaelhar
(לפני 10 שנים ו-9 חודשים)
פואנטה -
אדרבא, חפרי בכייף - בשביל חפירות שוות אנחנו פה, לא?
|
|
|
פואנטה℗
(לפני 10 שנים ו-9 חודשים)
אני מתכוונת לזמן אמת: הילדה עומדת איתן מול מבחני נגררות קשים מאוד וזה רק מחזק את עמוד השדרה שלה, שלושת האחים שלה בעקבותיה. הפחד המתואר מובן מאוד אבל ההבדל בין חכם לפיקח הוא בכך שפיקח יודע לצאת מצרות שהחכם לא נכנס אליהן מלחתחילה לכן הרעיון של הספר כל-כך עצבן אותי. בכל אופן, שאפו על העלאת הביקורת שעוררה דיון הרבה יותר מעניין מהספר עצמו, וזהו...לא חופרת יותר...
|
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 10 שנים ו-9 חודשים)
עכשיו סקרנת אותי...
|
|
|
yaelhar
(לפני 10 שנים ו-9 חודשים)
תודה רבה, זה שאין לנקוב בשמו!
אתה בטוח לא רוצה לשמוע על הסיוטים שלי... אני מבטיחה לך שהם מפחידים מאד למרות שהם לא כוללים את הלורד וולדמורט ואוכלי המוות, או אנשים שיורים בי.
טיולים שנתיים הם חווייה עבורך? יופי. יש ילדים שטיול שנתי הוא הסיוט שלהם. |
|
|
נצחיה
(לפני 10 שנים ו-9 חודשים)
פחד גבהים גם לי יש,
אבל הוא שכך בהרבה מאז עבדתי במשרד בקומה 10. אבל באותו מקום עבודה נתקלתי במישהי עם פחד ממעליות. והיא העדיפה לעלות עשר קומות ברגל, למרות ההריון המתקדם שלה, ולא להיכנס למעלית.
|
|
|
yaelhar
(לפני 10 שנים ו-9 חודשים)
תודה רבה, נצחיה!
ואני מפחדת באותו אופן כשאני נמצאת - או אפילו מדמיינת - בגבהים. הסרטים עם המרדפים המטורפים בכבישים מתפתלים כשמצדם האחד יש מדרון תלול - אלה סצינות שאני לא יכולה לראות. כנ"ל לוליינים על חבל או מנקי חלונות של רבי קומות.
על הספר ניתן לותר בלי צער. |
|
|
yaelhar
(לפני 10 שנים ו-9 חודשים)
פואנטה -
אני שמחה בשמחתך ומקווה שהעבודה הטובה שעשית אכן תישא פרי. את זה תוכלי לדעת בזמן אמת. כי ילדים רבים מכירים מצויין את התיאורייה, זו הפרקטיקה שמכשילה אותם. ו"נגררות" היא התנהגות שקשה בדרך כלל לחנך לא לעשות.
מסכימה איתך שהיה עדיף לו אותם נערים היו מסוגלים לעמוד על שלהם ולומר שאינם רוצים לצאת לטיול. אבל כמו שאת בוודאי יודעת, יש כל מיני שיקולים - לא רק בגיל ההתבגרות - שמכתיבים התנהגות. |
|
|
yaelhar
(לפני 10 שנים ו-9 חודשים)
עמיר - הרעיון מעניין, לדעתי. הביצוע לא.
|
|
|
yaelhar
(לפני 10 שנים ו-9 חודשים)
תודה רבה, שונרא החתול!
אני מכירה תלמידים שמוכנים לעשות הרבה כדי לחמוק מטיולי בית ספר. ואני מניחה שתמיד היו - ויהיו - כאלה, אם כי הם כנראה לא ישתתפו במועצת התלמידים...
הרעיון בספר באמת מעניין. הביצוע לא כל כך. |
|
|
yaelhar
(לפני 10 שנים ו-9 חודשים)
תודה רבה, דן סתיו!
אנחנו מדברים פה על אנשים בגיל ההתבגרות. זה היה, דווקא, אחד הדברים היחידים בספר הזה שנראו לי הגיוניים.
|
|
|
yaelhar
(לפני 10 שנים ו-9 חודשים)
תודה רבה, אלון!
והאתר באמת לא מפחיד. זה לא מצחיק שפחדים של אחרים אינם מפחידים? אני רואה בדמיוני שוק פחדים יד שנייה - אחליף את הפחדים שלי במספר כפול של פחדים של אחרים, וכולם ירוויחו...
|
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 10 שנים ו-9 חודשים)
חבל, דווקא נראה שלספר הזה יש המון פוטנציאל.
ופעם היה לי סיוט שהופיע לי די הרבה פעמים. בסיוט אני נמצא יחד עם כמה ילדים בגילי בתוך אחוזה רעועה והלורד וולדמורט ואוכלי המוות רודפים אחרינו. אנחנו מנסים לברוח וזה לא פשוט כי כל פעם שאנחנו יורדים קומה וחושבים שהגענו למטה, מתווספת לה פתאום עוד קומה ועוד קומה ואנחנו לא מצליחים לרדת. אנחנו הולכים ומתעייפים והלורד וולדמורט ואנשיו כבר כמעט מאחורינו. הסיוט נגמר כשאני איכשהו מצליח להנצל. חלמתי פעם גם שמישהו יורה בי. ממש יכולתי להרגיש את זה. זה כל כך כאב לי. בסוף גיליתי שנשענתי על הברזלים של המיטה. אבל אלוהים, זה היה כל כך אמיתי שלא להאמין... תודה לך יעל, על ביקורת נהדרת ומעוררת מחשבה. נ.ב- טיולים שנתיים זו חוויה. אולי הילדים האלו צריכים טיפול פסיכולוגי או משהו, כי אני חושב שיש להם איזושהי פוביה מוזרה מטיולים שנתיים. |
|
|
נצחיה
(לפני 10 שנים ו-9 חודשים)
אני פוחדת, באמת ובאופן מוחשי,
ממקומות סגורים וצרים. ובעיקר מנהיגה במקומות כאלה. כל כניסה לחניון תת קרקעי מלווה אצלי בדפיקות לב לא סבירות, ואני מעדיפה לוותר.
נשמע ספר שאפשר לוותר עליו בקלות. תודה שעשית את העבודה המלוכלכת בשבילי. |
|
|
פואנטה℗
(לפני 10 שנים ו-9 חודשים)
קראתי את הביקורת שלך וטפחתי לעצמי על השכם...(סליחה על השחצנות). עבדתי קשה כדי לשכנע את הבת שלי (בדיוק היום בת 12, נשמת חיי) לא להיות נגררת ולא פחות חשוב – להרגיש עם זה טוב!
זה עבד לי יופי, אני גאה בתוצאה ואין לי שום חשש שיקרה לה משהו כל-כך הזוי ומטופש בגלל שנגררה אחרי איזה דיביל "מקובל". עוד משהו שחשבתי עליו, להבדיל (ובענק...) מהפחדנים האלה שלא היה להם מספיק אומץ להגיד שהם לא נוסעים לטיול שנתי– ד"ר פליקס זנדמן, ניצול שואה ומייסד של חברת וישיי , הוסתר בבור במשך 17 חודשים! הוא היה רק בן 15, ובתנאים לא אנושיים, במהלך כל הזמן האינסופי הזה!, הדוד שלו לימד אותו בעל-פה פיזיקה ומתמטיקה. רגע, צמרמורת... הסיפור שלו מדהים ולא יאומן, אין לנו שום סיכוי מול החוסן הנפשי והגבורה של האנשים האלה, אבל שלא תהיה לנער/ה בן/בת 15 ה"גבורה" המזערית הדרושה כדי להגיד "לא" לטיול שנתי במקום להתחבא באיזה בור עלוב? נו, באמת... |
|
|
(לפני 10 שנים ו-9 חודשים)
אה - רעיון חלש. אפילו חסמב"ה כבר יותר אמין ופחות חלש
|
|
|
שונרא החתול
(לפני 10 שנים ו-9 חודשים)
מעניין שדווקא בימים אלו מועצת התלמידים הארצית עומדת להשבית את הלימודים
במחאה על כך שהמורים מסרבים לצאת לטיולים שנתיים. הם עומדים בניגוד מוחלט לתלמידים המתוארים בספר.
אני מצטרפת לתהייה של דן סתיו - כל המאמצים האלו כדי לחמוק מטיול שנתי? סקירה יפה והרעיון מסקרן למדי. |
|
|
דן סתיו
(לפני 10 שנים ו-9 חודשים)
yaelhar
ביקורת מעניינת מאד. הרעיון נשמע מעניין מאד גם אם נשמע לי די מופרך להנעל במרתף שאיש לא יודע על קיומו פרט לאדם אחד וכל הטרחה הזאת כדי לחמוק מטיול שנתי, אבל ניחא - עצם ההתמודדות עם הפחד הזה הוא, כמו שציינת, הוא המעניין.
|
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 10 שנים ו-9 חודשים)
לגבי פחדים - הנה אתר שמפרט אותם הכי מדוייק בעולם (לא מפחיד)
http://www.boredpanda.com/deep-dark-fears-comic-strips-fran-krause/#post0 |
29 הקוראים שאהבו את הביקורת
