לא אהבתי.
הבנתי - היו צרפתים ששיתפו פעולה עם הנאצים. חלקם אפילו בהתלהבות. אצל חלקם הגיחה האנטישמיות ממחבואה ושימשה להם צידוק נוסף למכירת הכבוד הלאומי והעם.
אז אחרי עשרת העמודים הראשונים הבנתי את הגישה.
אבל זה לא יכול להחזיק ספר מלא.
חופר וחוזר על עצמו בלי טעם, לעניות דעתי.

סיימתי את הספר, ואני מרגיש כאדם שחבטו בביטנו. חסר אויר, מתקומם כנגד עבר שאיני יודע אם היה ועכשיו איננו.
הספר חושף מוסר כפול ואגואיסטי, ופטריוטיות של נבלים.
לא אוכל לספר את העלילה כי בדרך זאת יפגע המירקם העדין של הקריאה. רק אתן רקע קל.
המקום: צרפת. הזמן: מלחמת העולם השניה מערב הכיבוש הנאצי , הזוועה של הכיבוש ואפילוג על מה קרה לגיבורים לאחר המלחמה כאשר ה"נאורות" הדמוקרטית , משפטית שררה שוב בעולמנו.
אין ספק כי צרפת נחלקה בזמן הכיבוש לשני חלקים ברורים: אלו שנלחמו בנאצים ואלו ששיתפו פעולה אתם.
המשתפים עשו זאת ממניעים שונים: החל מבצע כסף, אנטישמיות ונוחות אישית כמו עבריינים שנתנו דרור ולגיטימיות ליצריהם ומצאו כר להרחבת "עסקיהם" ועוד ועוד.
לכל אלו מתווספים ה"פטריוטים בגרוש" שרואים את הנאצים מושיעים מהצרות הכלכליות ואובדן הלאומיות.
דרך אגב , ברית בין עברינים לשילטון רווחה גם בארצות הברית במלחמת העולם השניה , כשהמאפיה התחייבה לחסום כל מרגל גרמני שידרוך על אדמת המדינה, בעיקר בנמלים בהם היא שלטה.
גם בארץ חתם המוסד "הסכם" עם סוחר סמים לבנוני, ובתנאי שלא ישאיר את "הסחורה" בארץ. הוא נכלא כאשר לא עמד בהסכם.
הספר כתוב מנקודת מבט אישית,תוך חשיפה בלתי מתפשרת, בצורה קולחת ומהפנטת.
האפילוג רומז כי הסיפור אמיתי. אבל לדעתי לפרט זה אין חשיבות.
התקוממתי כנגד תוכן הדברים, אולם נמשכתי אל כישרון הכתיבה והבאת העלילה בצורה מאוד יחודית.
חובה לקרוא את הספר כדי ללמוד ולחוות כתיבה מעולה ולהיות מעט יותר ציני כאשר נשמעים נימוקים "נאצלים" על ידי פוליטיקאים( לא חשוב מאיזו מיפלגה). ולשאול תמיד את השאלה :" היכן האינטרס של הדובר".

מי שמבקש להכיר מקרוב את דרך חשיבתם של הנאצים ועוזריהם על היהודים ("יהודונים"- הכינוי של פול ז'אן הוסון ליהודים ) יקרא את הספר ויבין את עוצמת השנאה והבוז כלפי יהודים באשר הם - לדעת הסופר הצרפתי פול ז'אן הוסון ולדוגמה - עקב היותם "גזע העומד בניגוד מוחלט לגזעים האחרים ... " .
"... התכונות הגופניות הדוחות ביותר של בני אברהם...כמו התקבצו יחד באופן גלוי לעין אצל הדרדק המפלצתי... זיהיתי אצלו בסלידה... את התיאור המדויק של פרופסור מונטנדון ( רופא ואנתרופולוג ממובילי תורת הגזע המדעית) אף מקושטת, שפה תחתונה חזקה ומשורבבת, עיניים לחות ובולטות, שיער מקורזל, אוזניים גדולות וזקורות, פנים עזות מבע ..."( עמ' 106)
הספר נכתב בצורת מכתב המגולל בפנינו את סיפורה של משפחה מכובדת בצרפת הכבושה של שנת 1942. האב פול- ז'אן הוסון הינו סופר חבר באקדמיה הצרפתית , איש מוערך אשר איבד את בתו האהובה בתאונה, את אשתו שחלתה ולאחר מכן את בנו אוליבייה שממנו בחר להתנתק עקב נטישת ארצו לטובת ספרד. פול מתוודע לעובדה שכלתו הגרמנייה היא ממוצא יהודי ויחסיו עימה ידעו עליות ומורדות . פול התאהב בכלתו, אילזה ולכן השתדל להגן עליה מפני תקנות אנטישמיות תוך ניצול קשריו עם מקבלי ההחלטות ובהמשך פול מצא את עצמו לכוד בין אהבתו לכלתו לבין האידיאולוגיה הנאצית שבה דבק והאמין. איך נחלץ פוך-ז'אן מהמלכודת שהלכה והסתבכה סביבו תגלו כבר בעצמכם.
ספר מעניין המתאר את אחת התקופות הכואבות ,האומללות והמורכבות ביותר בהיסטוריה . מומלץ בחום.

זהירות זהירות זהירות !!! זה ספר אנטישמי ברמה היותר גרועה. היהודי מתואר בספר זה באופן הגזעני הירוד ביותר. הסופר צרפתי. כאשר הגעתי לקטעים האנטישמיים הנוראיים כבר היה מאוחר בכעדי להפסיק לקרוא אותו בשל סקרנותי למעללי הגיבור האנטישמי שבסוף הספר בא על עונשו וגם הועמד למשפט לאחר המלחמה. לדעתי אין עונש אשר יכול לכפר על רשעותו ומעשיו הנתעבים. עם כל הרצון לא אוכל להמליץ על הספר בהיותו ראוי אך למקום אחד.

בחרתי לקרוא את הספר בגלל העטיפה, במיוחד בגלל ההמלצה שכתובה על העטיפה הקדמית (בד"כ המלצות מהסוג הזה כתובות בחלק האחורי של הכריכה) : "לא תוכלו להניח את הספר הזה כתיבה וירטואוזית של סופר רב אומן" בתמונה רואים גבר ואישה מחובקים (יש סיפור אהבה..) ליד רכבת . ובכן , ההמלצה היא הטעיה ! , הסופר הוא רב-אומן?? זהו ספר אנטישמי שכמעט כל עמוד מכנה את היהודים בשמות גנאי.
הספר הוא מכתב וידוי שכותב פול ז'אן הוסטון (לאומן צרפתי גיבור מלחמת העולם הראשונה) לקצין נאצי מקומי. הוא מתאר בפניו את ההתרחשויות שעברו עליו הקשורות למשפחתו הקרובה בדגש על כלתו היהודיה.
לדעתי הספר לא היה צריך מלכתחילה להיכתב ולהיות מתורגם לעברית . כי הקורא הישראלי נחשף לשנאת יהודים חמורה החל מהכינויים : "יהודון", "האפים המעוקלים והשערות המקורזלות " , "החמדנים ובעלי המומים", "של זרעו של אברהם ושל זפת יהודה" עד לקריאה "מוות ליהודי! ". לעומת הצרפתי שהוא : "הצרפתי ייסד את האבירות...הצרפתי נולד אביר בעצם כבודו לנערה,לאלמנות ולחלשים"
כולם יודעים עד כמה היתה שנאה ליהודים במלחמת העולם השניה , אין צורך להוסיף עוד סיפורים בימינו ולעורר ולהלהיט את השנאה שממלא קיימת באירופה .קשה לי להתייחס אם הספר טוב מבחינה ספרותית אך התפתחות העלילה היתה זורמת ,בעיקר בגלל תיאור החי של הקורות את הצרפתים במלחמת העולם השנייה.
רציתי לסיים את הספר למרות הקושי להתגבר על השנאה שנדפה מהעמודים ליהודים (כאילו היתה מכוונת אלי )