ביקורת ספרותית על למטרות נישואים מאת קאוויטה דסוואני
ספר טוב

---

אני מכירה את התרבות בהודו. אני מכירה סרטים, כוכבי קולנוע, גיבורי תרבות, ספרים, מה מקובל ומה לא, איך מדברים עם אנשים, איך מבדילים בין מעמדות וקאסטות, הטירוף של הצבע הבהיר, מה הוא מודל היופי ההודי, התרבות החזקה של "מה יגידו", וגם את החשיבות האסטרונומית של חתונה עם בן אותו המעמד בהסכמת ההורים ומה זה נישואים של אישה במעמד גבוה לעומת אישה במעמד נמוך. כשאני נוסעת להודו,אין לי בעיות כמו לתיירים אחרים. אני יכולה להגיע למקומות שונים ומשונים. אני כבר 8 שנים מתעסקת עם המדינה הזאת ותרבותה ומביטה בה בהכרה מלאה אך בעיניים שליליות. הייתי שם כמה פעמים ותמיד חייתי עם מקומיים כמו מקומית. שנאתי את הארץ הזאת שנאת מוות ותמיד נאנחתי ברווחה כשיצאתי משם. עברו שמונה שנים ועדיין לא הצלחתי למצוא את האור שכל כך רציתי למצוא בארץ שהבראיתי בה מלב שבור וזהות מרוסקת. זו ארץ שעבר עליי כל כך הרבה בה וירקתי דם כדי להכיר את התרבות (הפוכה לגמרי משלנו). בסופו של דבר אפילו בחרתי לעצמי כבעל בחור הינדו שהוא כמעט משם, וכשהתחתנו הוא בהחלט היה נציג של התרבות המוזרה שכבר הכרתי די טוב (לשמחתי הוא בעצמו שמח להפטר ממנה בהקדם). ולכן, לקרוא ספר על בת המעמד הגבוה בהודו שלהורים שלה כבר יוצא עשן עד שהיא תתחתן, על המאבקים הקטנים, הצביעויות והשואו אוף של הסארי והתכשיטים, היה בשבילי חווית קטרזיס משחררת וצחקתי לאורך כל הספר. העברתי אותו לבעלי שעכשיו צוחק בעצמו.

» ביקורות נוספות של שירה36
» ביקורות נוספות על למטרות נישואים