בריל ביינבריג' הסופרת, היתה מועמדת 5 פעמים ל"בוקר" על ספרייה - היא היתה סופרת פורייה - ומעולם לא זכתה. פיסת המידע הזו גרמה לי לחשוב על סופרים ופרסים. להיות סופר משמעו לעבוד באופן אינדבידואלי על סיפור מסויים, לעתים שנים רבות. אתה נמדד לעתים לפי מכירות הספר - שזו מדידה שאנחנו רגילים למדוד. מוצר ייחשב ל"מוצר טוב" אם הרבה אנשים יחליטו לקנות אותו (או לקרוא אותו במקרה שהוא ספר). וגם פרסים. שזו מדידה "לא רגילה" למוצר: המוצר ייחשב למוצר טוב אם מספר מועט של אנשים (שהם ועדת הפרס) יחליטו שהוא טוב ויזכו אותו בפרס. אותה ועדה תגרום לאנשים רבים לקרוא את הספר שניתן לו "תו איכות" והוא זכה ב"בוקר".
הסיפור עוסק בבני מעמד בינוני גבוה באנגליה, במחצית המאה ה 19. בדרך בה הם חיים, באמונותיהם והשקפת עולמם. את הסיפור מספרות לסירוגין שלוש דמויות - מרטל יתומה שאומצה כשהיתה פעוטה על ידי משפחה מהמעמד הבינוני (אימוץ מקרי כמו אימוץ כלבלב "בשביל הילדים"), פומפיי ג'ורג' פרחח אופורטוניסט ודוקטור פוטר שהוא גאולוג. מאסטר ג'ורג' - רופא וצלם חובב - הוא נקודת ההתייחסות של שלושת המספרים ומלחמת קרים - "המלחמה הכמעט מודרנית הראשונה" היא הרקע של הסיפור - רקע, שכמוהו כרקע בתמונה שמצלם מאסטר ג'ורג'י - הוא חשוב להבנת התמונה כולה.
הספר הקצר - 190 עמודים בפורמט קטן - כתוב היטב. הוא עוסק, כמובן, בשאלת המלחמה חסרת הטעם, בסבל הבלתי נתפס שהיא מביאה לחיי בני האדם, אך עוסק גם בנושאים פרטניים של מהוגנות, אהבה ובגידה, וגידול ילדים.
יאהבו את הספר חובבי ההיסטוריה והמתעניינים בקשר שבין ההתנהגות לנפש. פחות יתפעלו ממנו, כנראה, אלה האוהבים סיפורים ברורים וסוף סגור.


















