ערים של ניירג'ון גרין1חיפשתי ספר. ספר כזה שאת מרגישה שאת פשוט לא יכולה להוריד אותו מהידיים. שלא משנה מה קורה, את שמה פס על כולם וממשיכה לקרוא. ספר כזה שגורם לך לאהוב אותו בכל דף יותר ויותר. ספר כזה שגם אם את ממש ממש עיפה תשארי לקרוא אותו עד השעות הקטנות של הלילה, עד שהעניים יעצמו. דרך אגב אלה ההגדרות שלי לספר טוב. אז חיפשתי ספר כזה. מצאתי. לא זה לא ערים של נייר ממש לא. יש לי כמה כאלה, " בני הנפילים" , "משחקי הרעב", "דמדומים", או "אשמת הכוכבים".... אלה ספרים שעונים על בערך כל הגדרות שלי לספר טוב מלמעלה. הסיפור שלי עם הספר הזה התחיל אחרי אשמת הכוכבים, אבל זאת לא ביקורת על אשמת הכוכבים או "אשמת" בקיצור. אחרי שקראתי את אשמת ציפתי לעוד ספר של ג'ון גרין כי השלמתי עם זה שהמשך לאשמת לא היה. אז ציפיתי לעוד ספר מבית היוצר של ג'ון גרין ספר כזה שכמו שרשמתי בהתחלה פשוט ספר טוב, טוב מאוד . אפילו מצויין. כן זה מה שחיפשתי כמו כולם. שבוע שעבר או לפני שבועיים אני לא זוכרת מתי היה שבוע הספר. ואז מצאתי אותו. ערים של נייר \ ג'ון גרין, חייכתי כל הדרך הבייתה תשאלו את אמא שלי. אז נזכרתי שוב בטעם המתוק של ספר של ג'ון גרין, בואו אני יגלה לכם משהו על ג'ון גרין אחרי מחפשים את אלסקה ואשמת הכוכבים ג'ון גרין הוכיח לי שוב ושוב שהוא מעולה בהתחלות, מניסיון התחלות זה החלק הכי קשה בכל הספר , למה? כי ברגע שהתחלה טובה היא מושכת את הקוראים אבל אם היא גרועה יש לספר פחות סיכוי. לדעתי כן? אז הכריכה יפה ההתחלה מדהימה ואת הספר קראתי במשך יומים בשקיקה . אבל לא , באמת ציפיתי ליותר. אז לא אבל למה לא? תקציר קטן קוונטין או קיו מאוהבת במרגו השכנה הנועזת שלו. הוא אוהבת אותה מגיל 9 לצורך העניין היא לא שמה עליו. ככה חשבתי בהתחלה אבל זהירות ספויילר יום אחד משום מקום היא מופיעה בביתו ואומרת לו שיקח את המכונית שלו וביחד איתה יעורר טרור בבית של החבר שלה שבגד בה, החברה שידעה אבל לא גילתה לה, ועוד כמה אנשים בדרך. ואז יום אחר כך היא נעלמת ומשאירה רמזים . סוף ספויילר צר לי אבל יש בו משהו דומה מאוד ל " 13 סיבות" רק לי נשמע דומה?! ילדה נעלמת משאירה רמזים או קלטות אולי זה לא נשמע דומה אבל רק מי שקרא את שנייהם יוכל להבין את הקשר. כן אז ציפיתי ליותר, ציפיתי ליותר אהבה פחות פלצנות. יותר אקשן פחות שורות שחוזרות על עצמן. כי אחרי אשמת ומחפשים את אלסקה ציפיתי ליותר זהירות ספויילר הייתי בטוחה שבסוף הוא יעזוב אותה לדרכה ולא ילך איתה, הבחורה שבה הוא מאוהב כל חיו אבל עכשיו זה כבר לא ככה , אם הוא היה ממשיך איתה הייתי מופתעת והייתי נותת לספר עוד כמה נקודות אבל לא, זה הייה צפוי , צפוי מדי. סוף ספויילר כדאי לקרוא כי בכל זאת הכתיבה יפה, משעעשעת ושנונה אבל רק אם באמת יש לכם זמן פנוי.
כעוריםסקוט ווסטרפלד1" הצלחת לברוח" "כן, הצלחתיי!" הייתי תמימה כשקראתי את כמה טוב להיות פרק קיר וחשבתי שהוא " לא משהו" ולא הבנתי למה הוא רב מכר הייתי תמימה כשקראתי את כישוף או את הבחירה וחשבתי "למה הוא רב מכר?!?" הספר הזה מ-ש-ע-מ-ם!!! וואו דילגתי על כל הספר עד שהחלתתי שהאיישתי ממנו...... לא מומלץ אלא עם ממש ממש ממש אין לכם מה לעשות בעצם גם אז לא..... למה הוא רב מכר?, לא יודעת............
השקט והשאלפטריק נס3השקט ושאל הוא ספר מיוחד במינו! למען האמת אני שונאת ספרי מלחמה אבל למען האמת הספרים האחרונים שקראתי לאחרונה רק מוכיחים שוב ושוב כמה שהם טובים..... וגם השקט והשאל כזה זה ספר של 4 כוכבים שיקבל ממני 5 בשקט....... בשקט....... בשקט....... זה ספר מלחמה אמרתי כבר אז שוב זה ספר מלחמה. הוא לא מתחיל בנקודה חסרת חיים כמו עורבני חקיין עלייה בתקווה כמו נאמנים לפחות ככה אני חושבת המממ............... הוא יותר טוב מהחור שברעש הוא מצויין! הוא מוכיח את עצמו שוב ושוב! חשבתי על זה "הנשיא פרנטיס" (ככה כותבים את זה אני מקווה שכן פ,ר,נ,ט,י,ס כן ככה) צריך להיות בעל מח קרימנילי מאוד בשביל להצליך לחשוב ככה הסופר הזה מתוחכם............. וגם המרפאה קויל לקח לי נצח עד שהבנתי את עומקי התוכנית שלה..... כבר אמרתי איך הוא קיבל 5 כוכבים?? בשקט בשקט ועם המון שאל.. :)
נאמנים ורוניקה רוֹת5בכלל לא ידעי שיש המשך למורדים או שידעתי והכחשתי כי מורדים בכלל לא הגיע לקרסוליים של מפוצלים...... בכל אופן גיליתי את זה בזכות זה שקראתי ששילין מוחתמת על עוד שתי ספרי המשך למפוצלים.... אני בדיליי איך עוד המשך?!?!?! הלכתי מיד לצומת ספרים והנה הוא בידי! תדם! הוא היה ממש טוב מעבר למצופה! זה ספר מלחמה נכון זה ספר מלחמה אבל לא מלחמה כמו משחקי הרעב השלישי שלדעתי קצת הרס את הטרילגיה זה היה כמו דמדומים שהמלחמה רק הפכה את זה ליותר מעניין! במלחמה הזאת מגלים מזה בעצם מפוצלים ושכל הפלגים הם רק ניסוי והאנשים שבפלגים הם בצעם מעין בובות על חוטים! צריך לקרוא את זה כמה פעמים עד שמבינים את כל מה שכתוב שם על בילבולים גנטים מודה לא ממש קראתי את זה.... אופס! אזהרת ספויילר יש חוק בלי כתוב בין הקורא לסופר שאסור להרוג את הגיבור הראשי לא קראת את החוק הזה ורוניקה!?! גם ג'ו גרין כנראה לא קרא אותו.... הממממ הבושה..... בכל אופן למה אתם עדיין פה! רוצו לחנות ספרים!
אשמת הכוכביםג'ון גרין9ראשית כל! אני מבקשת ממך ממך וממך וגם אתה שקורא עכשיו את הביקורת, אל תקראו את הביקורת הקודמת שכתבתי אני לא מאמינה איך, איך לעזאזעל הרשיתי לעצמי לפרסם ביקורת ברמה ירודה כל כך! פחחחחח זאת בטוח לא היתי אני. זאת היתה מישהי מיקום מקביל! אז בבקשה לא לקרוא אותה אני יודעת שזה מפתה אבל בבקשה לא! אני יודעת שאת או אתה מנסים למצוא את הביקורת הזאת אבל בבקשה לאאאאאא!! תודה! ולביקורת החוזרת תם תם תם! הנה זה בא! הכל התחיל באחר צהריים אחד פתחתי את אשמת הכוכבים, לפני שאני קוראת ספר אני רואה את הכריכה שלו ונותת עליו חוות דעת ראשונה. כך גם עשיתי עם אשמת הכוכבים....... כריכה מעניינת הרבה אנשים מאוד משבחים את בספר זה בטח קצת שוויצרי.... זאת היתה הביקורת על פי מראה הכריכה. אז ממשיכים מאותו אחר הצהריים. התחלתי לקרוא את הספר...????? ממש לא. הנחתי לא בשקט ובשלווה לנוח על המיטה שלי. וזאת אנשים טעות חיי. אז בבקשה לא לטעות כמוני. אחרי שראיתי כל תוכנית טלוויזיה אפשרית ניגשתי לספר..... חייבת להודות שקצת דירבנה אותי העובדה שעושים עליו סרט זה אמרו להיות טוב לא?!? ואז.....והרמתי את הספר פתחתי את הספר הסתקלתי על הספר קראתי את התקציר של הספר והתלחתי לקרוא אותו. משם הכל התחיל להיות רטוב ומלוח..... בעבעבעבעעעעע כן זה הספר אהוב עלי בטח ניחשתם. קראתי אותו בנשימה עצורה בכל מקום ובכל זמן ושוב ושוב ושוב! אחותי התבוננה בי כל כך הרבה זמן עד שקלטה העיינים שלי אדומות ודומעות למרות שניסיתי להסתיר את העובדה הזאת למה ניסית להסתיר??? רגישיתם אצלנו לנושא הזה כנראה שיום אחר כך היתי מוזאת את הספר בתוך האח נשרף למוות ! (חס וחסה) השבעתי את אחותי שלא תגלה. והמשכתי לקרוא. אני יתאר לכם את השלבים שלי בקרית הספר. שלב ראשון: מכייכת קצת עצובה שדווקא היא. הו למה אלוהים למה?!?!?! שלב שני: לפחות היא קצת מאושרת שלב שלישי: דמעה קטנה על הלחי שלב רביעי: כמה דמעות שלב חמישי החדר הפך להיות עמוק מספיק בשביל לוויתן. אז אני לא רוצה לספר יותר מדי אבל את או תאה שיחפשתם את הביקורת הקודמת שלי תעזבוא את זה ורוצו לקנות את הספר! אני יגלה עוד משהו קטן סוג של ספוילר: היזל מדהימה שלי על תבכי תמשיכי לקרוא מכאוב מלכותי. אוגוסטוב אני עדיין מחכה לך על הסוס הלבן! ופטר וון האוטן: תחסוך מעולם את קיומך. אז ן קנראה שהבנתם הספר הזה הוא יצירת מופת שלא מהעולם הזה אולי שייכת ליקום מקביל כמו זאתי שרשמה את הביקורת הקודמת :)
עיר של מלאכים נופליםקסנדרה קלייר2זה היה עוד יום שיגרתי אבל פתאום הספרנית צלצלה אליי. אני: הלו? ספרנית: שלום הספר שהזמנת הגיע אני: באמת איזה ספר? ספרנית: עיר של מלאכים נופלים אני צופה בתדהמה בטלפון ורצה לספרייה. הספר הגיע במהירות לדי ומיד התחלתי לקרוא זה התחיל טוב איזבל וסיימון יוצאים למסעדה, ורק הדרדר הדרדר והדרדר. קסנדרה איך לומר את זה במילים יפות אממממממממממממ איכזבת אותי בגזול, בואו נתחיל בקליירי וג'ייס קליירי מטורפת מאהבה אבל ג'ייס בשלו נשאר כמו שהוא חסום לרגשות הוא ממציא לאורך כל הספר למה אסור לו להיות אם קליירי ובלה בלה פה ובלה בלה שם, סיימון שוב משחק באש יוצא עם מאיה ואיזבל באמת סיימון באמת?!?!?!? אז בעצם למה ננתי לספר 4 כוכבים????????????????? אלק ומגנוס! אלק ומגנוס טסים בעולם ועושים חיים משוגעים. ישנו משפט שלו יוצא לי מהראש שבוע: ג'ייס: קליירי רוצה לראות את אלק ומגנוס? קליירי: כן בטח ג'ייס: אני לוקח לך את זה לפני שתראי את מגנוס ואלק בהודו, מגנוס בסרי יש דרים שלא יוצאים מהראש....... מגנוס יקר! אני מאחלת לך שתמשיך ללבוש בגדים נוצצים שתחייה עוד 100000000000000000000 שנים בשקט ושתהנה מכל רגע ואהאה ותתעלם מדי פעם מהערות העוקצניות של אלק, גיל ההתברגרות מה לעשות............... אם לא הם לא הייתי נותת לספר 3 כוכבים. כל הספר עסוק בג'ייס פה וג'ייס שם . אני מקווה שהספר עיר של נשמות אבודות הבא- היה יותר טוב.
עיר של עצמותקסנדרה קלייר2עיר של עצמות יש לי המון מה להגיד על הספר הזה! הוא נחמד באופן מפתיע הוא מותח ומעלה הרבה שאלות, אבל יש לו גם מינוסיים כמו הצ'ינצ'ילה המדברת שקפצה באמצע (אופס זה אני דמיינתי בחלקים המשעממים..... פיהוק פיהוק) אני עומדת לעשות ספויילרים על הדמויות! ראו הוזהרתם! אני מתחילה עם הגיבורת הספר: הלו היא קליירי, היא חכמה וחושבת בהיגיון מגנה על מי שהיא אוהבת והנאהבת משני הצדדים, קליירי היא הדמות הזאת שמפתיעה כל פעם מחדש הדמות שהכי מתאימה להיות מרכזית. (משהו ממש מטומטם שם הסופרת + י = קליירי איזה גאוניות.....) סיימון- למה אתה כל כך דביל!?! לפני שג'ייס נכנס לחייה של קליירי היו לך 1000000000 הזדמניות להתחיל איתה אבל במקום זה היא חשבה שאתה כמו אח שלה אוי איזה טמטום!, סיימון הוא הדמות הטיפשיית שצריך את כולם ליידו אפשר לקרוא לו המאהב בסתר של קליירי הוא ייגן עלייה מכל דבר אבל יפגע בה ולעולם לא יספר לה מה הוא מרגיש לגבייה באמת!בתחילת הספר קרה משהו דפוק באמת! קליירי לקחה את סיימון איתה למועדון! וזה הזמן לומר שסיימון הוא חנון טהור ומושלם! כמה מפגר אפשר להיות!?! זה סיימון, לפחות אין לו טיפת אגו..... אלק ואיזבל- אלק הוא הומו הא הא כל כך.......................אממממממ לא צפוי איזבל אחותו מדהימה ויפה יותר מדי ביקצר לא יותר מאח ואחות שגרתיים אהה אם האחים המאמצי של ג'ייס. ועכשיו מיסטר אגו בקטנה גולת הקוטרת והחתיך ההורס הלו הוא ג'ייס! ג'ייס נפגש אם קליירי לראשונה במועדון שם היא רואה אותו למרות שכל האחרים לא, הוא הורג שד, ( דרך אגב אחלה פעולה לדייט ראשון....) הוא עוקב אחרייה ועושה עלייה מחקר, אחרי כמה מאות עמודים שקליירי מתנגת כמו טיפשה מושלמת וג'ייס כמו אגוייסת כמעט חסר רגשות, הם מגיעים לאיזה חממה ביום ההולדת שלה והם מתנשקים, באמת הגיע הזמן התחלתי להשתעמם למוות, חשוב לספר שסיימון נרדם במיטה של קליירי בטעות אנשים טעות. כשג'ייס מלווה אותה לחדר שלה סיימון קם מאיזה רעש והורס לקליירי את הרגע שלו היא כל כך חיכתה (כבר אמרתי שסימון הרס לקליירי את החיים אם לא זה הזם להגיד סיימון אתה אידיוט מושלם!) ג'ייס מפזר מילות עוקצניות, מה רציתם זאת המומחיות שלו...... וזה הקטע הזה בסוף מסתבר שהוא וקליירי אחים, אחים,אחים, הייתם מאמיניים כל כך חבל!! (מחעמחעמחעמחע) לא אגלה את ההמשך גיליתי יותר מדיי בסך הכל כתיבה חמודה והכל ממליצה לקרוא.
מחוננת - שבע הממלכותקריסטין קאשור4מחוננת- זה ספר מהסוג שקשה להגדיר, קראתי אותו ללא הפסקה השתוקקתי לדעת מה היה בהמשך, אבל היו בו דברים שאהבתי וגם כאלה שפחות, קסטה הגיבורה הראשית עצמאית כל כך שהיא מתעלמת מהשאר ממי שאוהבים אותה למרות הכשרון הנוראי שברשותה, אך מצד שני לקראת הסוף היא נפתחת היא מגלה רגשות אבל עדיין לא טובה מספיק בשביל מי שרוצה אותה הספר גרם לי לאבד ריכוז אבל גם להתעצבן אל מה שקורה מה שמשך אותי אליו עוד יותר אני ממליצה להקדיש לו זמן כי הוא באמת יפה - אבל קראתי טובים יותר.
משחקי הרעבסוזן קולינס4משחקי הרעב- לא אוכל להגיד מילה אחת רעה על הספר משום שהוא נהדר ומדהים! אזהרה: אני עומדת לספר הכל!) אזהרה: ספר ממכר בדרך!:) הספר מדהים שובה לב והכי אמיתי שיש הוא לימד אותי להעריך את החיים אחרת ואת חשבותם שמה שיש לנו אין לאחרים! הספר עוסק בנערה בשם קטניס שגרה בשכונת עוני שנכראת התפר במחוז שלה מחוז 12, הוא יוצאת ליער למרות האיסור עם חברה גייל בשביל לצוד ויודעת שאם אוכפי השקט יתפסו אותה גזר דינה הייה מוות, יום אחד מגיע טקס האסיף ואחותה הקטנה בת ה12 נבחרת, היא יכולה להרשות לעצמה לשלוח את אחותה הציערה ומתנדבת במקומה, הנער הנבחר הוא פיטה מלארק ( אהובי היקר :)) שעזר לה בתקופה קשה לפני תחלת הספר כשהיתה קטנה. לקטניס אין אבא והיא מפרנסת את משפחתה לבדה, הם נוסעים ברכבת בין המוחוזות מ-1-12 ולבסוף מגיעים לקפיטול שם גרים כל העשירים, הם מברחים אותם לשלום ופיטה שאלוף ביחסי ציבור וקל לאהב אותו ישר מתחבר עם הקהל ולעומת זאת לקטניס יותר קשה, הימטץ המדריך שלהם אומר שכדאי להזהר ממנו כי הוא היה אהוב הקהל. הם מוצגים בטקס הפתיחה בצורת להבות והקל מודהם מסתכל רק עליהם. כשהם מגעיעים לראיונות פיטה מודה כי אוהב את קטניס כבר מהיום הראשון של כיתה אלף. וקטניס בשוק. המגיעים למשחקים פיטה עם החזקים וקטניס לבד, היא מצליחה להתפחבר עם ילדה קטנה בשם רו אך רו מתה מחרב. אחרך כך יש הודעה יכולים לנצח ולחזור הביתה שני מתמודדים אם הם מואותו מחוז קטניס רצה להחפש את פיטה והפיטה שיודע להסתוות מצוים היתחפש לעץ 0הוא ציייר מממש מוכשר) קטניס לא שמה לב ודורכת עליו הם נמצאים ביחד אחד עם השני ומתנשקים עם הזמן פיטה פצוע וקטניס למרות הסכנה הולכת למצוא לו תרופה וביחד הם מבריאים ולבסוף גם מנצחים במשחקים גייל מקנא כי הוא אוהב את קטניס אך גם פיטה, לבסוף מתגלה שכל מה שקטניס הרגישה לגבי פיטה היה רק בשביל ששניהם ישרדו. עצוב רומנטי מרגש מדהים סוחף מלא באקשן תמימות וכל מה שצריך להיות בספר ממליצה בחום לקרוא ולהתאהב בו כמוני, גמרתי את כולו ביום אחד!
כוחה של מספר ששפיטקוס לור8וואו! זה היה ספר מדהים! עדיין מפריע לי הקטע של המספרים ושאין להם שמות משל עצמם, כאילו אני עדיין לא מבינה את זה: איך שהם נולדו בלוריאן, עוד לפני המלחמה ולפני שהם נמלטו לכדור הארץ וכל זה, לא היו להם שמות!? זה לא הגיוני. גם הקטע שמרינה שונאת את הדת די הפריע לי באופן אישי, כי אני נוצרייה, אבל מצד שני קל להזדהות איתה, גם אני שונאת שמכריחים אותי להשתתף בטקסים שהם לא קשורים לדת שלי ומרינה הייתה חייבת להשתתף במיסה של יום ראשון ובתפילה והדבר הזה עם השם הספרדי המפחיד, אז אפשר להבין את הרגשות שלה. אבל.. אני פשוט שונאת שמכניסים את הדתות לתוך הספרים, כאילו דת זה משהו אישי ומיוחד לכל בן אדם. כשמכניסים דת לתוך ספר, כל הקוראים רואים את זה ואלה שלא חושבים אותו דבר כמו הדמות בספר בקשר לדת יכולים להגיב על זה בדרך קצת שונה. זה יכול לפגוע. אבל זה כזה בקטנה.. אני יודעת שבהתחלה כתבתי וואו על הספר ואז כתבתי פסקה שלמה על מה שהפריע לי.. אבל אלה היו דברים קטנים. סה''כ זה היה ספר פשוט מושלם (טוב, כמעט מושלם) שגמרתי תוך זמן ממש קצר. הוא היה מותח ומרתק והיה בו מלא אקשן לאורך כל הסיפור. מה שעוד אהבתי, זה שהדמויות היו 'אנושיות',זה מוזר להגיד 'אנושיות' על דמויות של חייזרים אבל בכל זאת! יש דמויות בספרים אחרים שלא נפגעות משום דבר, ולא מפחדות ולא כלום, והדמויות שבספר הזה לא כאלה. הן אמיצות אבל הן מפחדות לפעמים. הן חזקות אבל הן יכולות לפספס פגיעה, הן יכולות להפגע. יש להן ''פגמים'' קטנים כאלה, שעושות אותן אנושיות. זה מוסיף לערך של הדמות ועוזר יותר להבין את הדמות ולהתחבר איתה. זה היה ספר מדהים. מ-ו-מ-ל-ץ !! אגב, מי שרוצה הנה חלק מהספר השלישי 'עלייתו של תשע''- http://he.scribd.com/doc/98410653/%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%9E%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%AA%D7%A9%D7%A2
כוחה של מספר ששפיטקוס לור4הם האחרונים שנותרו, מתוך תשעה נותרו חמישה, וה'מוגדוריאנים' עושים הכל כדי לתפוס אותם. קודם כל אני חייבת להגיד שלעומת הספר הקודם הספר הזה מאוד השתפר מבחינה עלילתית - מ א ו ד -. אבל הכתיבה הנהדרת של פיטקוס לור נשארה כמו שהיא כמו בספר הקודם, הוא כותב בצורה מותחת ומעניינת שלא משנה מה קשה מאוד להניח את הספר, גם כשמסיימים אותו. אבל אני חייבת להודות שהיו כמה דברים שלא אהבתי בספר הזה. ~אזהרת ספוילרים לא משמעותיים במיוחד~ היה קטע אחד שלא אהבתי, כשש נישקה את ג'ון [ליד סאם, שדרך אגב היא נשקה את סאם קודם] ג'ון אמר לה שסאם אוהב אותה והיא אמרה שהיא יודעת ושהיא גם אוהבת אותו, אז הוא שאל אותה אם ככה למה היא מנשקת אותו והיא ענתה לו: ''אני אוהבת אותך וגם את זה, כמו שאתה אוהבת את שרה וגם אותי - תתמודד עם זה''. לפי דעתי זה מיותר, זה לא הגיוני, זו צביעות ולא לג'ון ולא לסאם לא איכפת מזה - מה שהופך את העיניין לעוד יותר מוזר ולא הגיוני. ~אזהרת ספוילר משמעותי במיוחד~ אבל אני גם חייבת להודות שאלה, הילדה הקטנה מבית היתומים- זה היה ברור שהיא אחת מהם, טוב... בערך- אבל למרות שזה היה דיי ברור ומובן מאליו אני חושבת שפיטקוס באמת היה צריך לעשות את זה ככה, למרות שזו לא הייתה ההפתעה הכי גדולה כמו שזה היה אמור להיות. אה, ועוד קטע שלא בדיוק אהבתי. פיטקוס לור- מכניס את עצמו לסיפור, פשוטו כמשמעו - אבל מכניס את עצמו כגיבור, זקן השבט הכי חכם- היחיד שנותר בחיים ומחכה לנקמה וללחימה במוגדוריאנים. רמיזה אחת לזה, שהתחילה את הרעיון וממש לא אהבתי את איך שהוא כתב את זה ואת איך שהוא מכניס את עצמו לסיפור כדמות שכולם תולים בה תקווה, כחכם וגאון. - אני שמה לב שסטיתי מהנושא וחוזרת אליו - בכל מקרה, הנה אחת הרמיזות הראשונות לכך [מלבד התקציר שמלא ברמז עבה מאוד] - מרינה, מספר שבע, אוהבת לצייר - והיא מציירת במערה חשוכה [מאחר ויש לה המורשת לראות בחושך] ציורים מדהימים, של נופים או אנשים. בכל מקרה בשלב מסוים היא מביטה אל אחד הציורים- ציור נוף שהיא זוכרת מהכוכב הקודם שלה לפני שהמוגדוריאנים תקפו אותו. את כל הפסלים של זקני השבט (ועכשיו ציטוט) '' ובמרכזם כמו מגדלור של תקווה פסלו של פיטקוס לור''. הצלחתם להבין בערך למה אני מתכוונת? אבל חוץ מכמה קטעים בודדים שלא הורסים את המתח וההנאה ששואבים מהספר, זה ספר מאוד מעניין שאני ממליצה לכם לקרוא.
כוחה של מספר ששפיטקוס לור4יום אחד הלכתי לי לקניון ופתאום סטימצקי ! כבר הרבה זמן ששמתי את העין על בני לוריאן אז החלטתי ללכת על זה נכנסתי לחנות וביקשתי מסבתי ( שדרך אגב הייתה איתי ) לקנות לי את בני לוריאן 1 " אני מספר 4 " ואני מגלה שיש הנחה על הספר השני אז לקחתי גם אותו הבנתם אני חופרת אז עכשיו ל - ביקורת !!!!!!!!!!!! איזה ספר טוב !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! נתחיל בדמויות : ג'ון (4) - סובלת אותו למרות שזה קשה ! הוא תקוע במשולש אהבה וזה מעצבן, כי יש לו כבר חברה למה הוא אוהב עכשיו את 6 ????... מרינה (7) - היא כזאת חמודה / מסכנה !! איך שהספאן שלה אדלינה התנהגה אליה ! ממש בושה ללוריאן !!!!!!!!!!!! אלה (10) - היא אפילו יותר חמודה מ - 7 (איזה יכולת מגניבה זאת לשלוט בגיל ) ו מראן (6) - מממממווושששלללמממתת , מהממת , יפה ומגניבה אין לה חסרונות סם - אין מה לומר הוא משעמם (9) הוא כזה ממממגגגגננניייבבב טוב הפסקתי לחפור ביי
כוחה של מספר ששפיטקוס לור4אהבתי את כוחה של מספר שש יותר מאני מספר ארבע! אני נורא אוהבת את הסגנון כתיבה של פיטקוס. וברגע כשאני מתחילה לקרוא את הספרים שלו אני לא ייכולה לעצור,כך גם קרה לי בכוחה של מספר שש , סיימתי לקרוא אותו תוך פחות משעתיים . הוא היה מעניין וסוחף, ואני רק מחכה לקרוא את עלייתו של מספר תשע ולגלות מה יעלה בגורלם...
כוחה של מספר ששפיטקוס לור4ספר אדיר אדיר אדיר אדיר!!!! ממש נהנתי לקרא אותו! אחד מיספרי הפנטזיה היותר טובים שיש בזמן האחרון (: מאד אהבתי את העלילה -אקשן, מתח, אימה, ואפילו רומנטיקה- שמתפתחת יפה מאד! גם הכתיבה של הספר מאד יפה, ממש נהנתי לקרא. מוסיף הרבה עיניין לספר הקטע עם המורשות. הידע שלכל אחד יש כח שונה מוסיף הרבה עיניין בספר (: שווה קריאה! ממולץ בחווום!
כוחה של מספר ששפיטקוס לור3ו-ו-א-ו !! ללא ספק אחד מעשרת הספרים הטובים ביותר שקראתי (ביניהם ההוביט, הארי פוטר) אקשן בלתי פוסק, עלילה עמוקה וסוחפת גמרתי אותו ב8 שעות קריאה (וזה נחשב מאוד מהר בשבילי) אחד הטובים (:
כוחה של מספר ששפיטקוס לור2ספר מעולה מושלם מהמהם אין חייבת ~אזהרת ספויילרים~ קודם כל אני חייבת להגיד שממש הפתיעה אותי שלא רואים תספר מהנקודת מבט של שש אלא מנקודת המבט של ג'ון\ארבע ושל מרינה\שבע וכחה זה גם בשאר הספרים אף פעם לא כותבים תספר מהנקודת מהבט של זה שהספר נקרא על שמו חוץ מי באני מספר ארבע ספר ממש מפתיעה מרגש וסוחף אהבתי את זה שש מנשקת את סם ואז את ג'ון זה כאילו וואט דפאק תחליטי את מי את אוהבת ואיך היא לוקחת את המילים של ג'ון נגדו ''כמו שאתה אוהב אותי ואת שרה אני אוהבת אותך ואת סם'' יש בספר כל כך ארבה מתח וקרבות אם המוגדיראנים והממשלה (מי שלא יודע בסוף אני מספר ארבע מאשימים בכל הריסתו של בית הספר של ג'ון את ג'ון והנרי למרות שתכלס המגדוריאנים אשמים ברוב הבלאגן) מגלים מה קרה לאבא של סם שש מספרת איך המוגדיאנים תפסו אותה ותספאן שלה ואיך גם הרגו אותה (תספאן שלה כמובן)וכמובן המוות של אדרנלינה (הספאן של מספר 7\מרינה) המוות של הקטור (ח הידיד שלמספר 7) ועוד ארבה דברים מעניינים שווה לקרוא
כוחה של מספר ששפיטקוס לור2וואו זה ספר ממש יפה!!! אני ראיתי את הראשון בסרט ולא קראתי ואז ראיתי את זה בחנות קניתי וזה ממש יפה ומרתק מחכה להמשך ומי שיודע איך קוראים לספר המשך בבקשה שיגיד לי תודה :)
כוחה של מספר ששפיטקוס לור0מדהים. מדהים. מדהים. דמויות טובות, עלילה מעולה, קונספט מעולה (בעיקר לאוהבי מדע בדיוני ומתח). הכתיבה טובה מאוד, מתאימה לגיל המיועד (אלא אם כן את/ה מבוגר). לסיכום, ממליץ לכולם (מבוגרים וילדים כאחד) לקרוא את הספר הזה.