הביקורת נכתבה ביום חמישי, 28 באוגוסט, 2014
ע"י
ע"י
איני בטוח שהמחזה של חנוך לוין "רצח" מופיע בספר זה בכל מקרה אתמול ששמעתי את נאומי הניצחון שלהם ושלנו לא יכולתי להשתחרר מהמחזה הזה שראיתי לפני שנים רבות.
איני מחסידיו של חנוך לוין לא משום שהוא אינו מחזאי טוב. כשאני יוצא להתבדר אין לי הכוח הנפשי למחזות מסוג זה.
מה יש שם? אנחנו הורגים אותם והם טובחים בנו.
הם צריכים להביא "תמונת נצחון" ואנחנו "תמונת נצחון" אנחנו "מחסלים" "משמידים" בטויים מגעילים בעיני . הם חוגגים ומחלקים סוכריות.
מי ניצח אף אחד לא נצח ואף אחד לא ינצח. כולנו הם ואנחנו מפסידים בכל אחת מהמערכות האינפטליות האלו.
אוי הפרשנויות: כמה שטויות נאמרו בימי ההרג האלו.. אלוהים כמה שטויות...
חנוך לוין הבין זאת כבר לפני שנים וכתב וכתב על כך.
עצוב מאד ששום דבר לא משתנה.. וכל מילה נוספת היא מיותרת.
6 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
סוריקטה
(לפני 11 שנים)
והיום בהארץ הביא עמוס הראל במאמר שלו את שורות הסיום של "מר שועל המהולל" לרואלד דאל:
"מחוץ למאורת השועל ישבו בוגי, בונצי ובוני בפתחי אוהליהם, והרובים הטעונים מונחים על ברכיהם. גשם התחיל לרדת, והמים ניגרו אל תוך צוורוניהם של שלושת הגברים וניקוו בתוך נעליהם.
הוא לא ישאר שם עוד זמן רב, הבטיח בוגי. החיה הזו צריכה להיות מורעבת עד מוות, הוסיף בונצי. אין ספק, אמר בוני. הוא עשוי להגיח בכל רגע כדי לברוח. כוונו את הרובים. הם ישבו שם, מול הפתח, מחכים לשועל שיופיע. ועד כמה שידוע לי – הם עדיין מחכים". |
6 הקוראים שאהבו את הביקורת
