דבר ראשון, היי.
דבר שני: מה קורה?
דבר שלישי: בטח נמאס לכם מזה.
דבר רביעי: ביקורת זו חופרת. לפני ספויילר אני אודיע על כך- יהיו הרבה!
דבר חמישי: די נמאס לי לעשות את זה.
טוב, שלום ותודה שבחרתם בביקורת שלי!
הספר הוא פשוט- מותח מתוק, חמוד, מצחיק, מעניין, מקסים, עצוב.
הקטעים האהובים עליי הם של וולט וסיידי. חמוד מאוד!
~ספויילר!~
אז סיידי ווולט ביחד, מה? רגע, וולט זה גם אנוביס אז וווביס+סיידי= ווייבי. וווביס=אנוביס+וולט.
הם חמודיםםםםםםםםםםם. רציני, אני קוראת כל קטע שקשור בהם למעלה מחמש פעמים.
הסיפור:
סיידי התאהבה באנוביס אבל הוא אל והוא לא לובש גוף מארח אז אסור לו ליצור מגע ישיר איתה.
סיידי התאהבה גם בוולט הוא בן אדם רגיל, חרטום, אבל אב אבותיו הוא תות ענח' אמון שסבל מקללה. וולט גם לקה בקללה והוא אמור למות בכל רגע.
הבעיה: שניהם מאוהבים בה ושניהם לא יכולים להיות איתה.
בלה בלה בלה... וולט מגיע לרגע האחרון בחייו, ליד סיידי. אנוביס מופיע ואומר לושזה הרגע לקבל את ההחלטה. וולט עונה שהוא לא יכול להיפרד מסיידי, וכך גם אנוביס. למעשה, וולט משמש גוף מארח לאנוביס מה שמשאיר אותו בחיים ולאנוביס יש גישה אל סיידי.
נ.ב.
ווייבי לנצח!
~סוף ספויילר~
הסיפור מלא בתפניות, הרוב לא צפוי, יש שם מלא הומור, עצב ושמחה. הכול משולב ביחד, זה ספר ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש מממש ממש ממ שממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש מש ממש מומלץ!
אם לא הבנתם את זה מההתלהבות שלי אז:
1. יש לכם בעיה
2. הספר מומלץ.
אבל תקראו את 'הפירמידה האדומה' ו'כס האש' לפני אחרת לא תבינו כלום!
~ספויילר!~
מתתי על הקטע עם נית, איך שם עברו ממקום למקום עם תיליון השן. ורגע נחשי גומי תוקפים אותי!
כן, זה היה קטע מושלם.
והספר הזה איכותי (כמו כל הספרים של ריק היקר) מצחיק, מעניין, דרמטי ולפעמים עצוב.
אז מה אם חזרתי על דברים?!












