אני ממש בכיתי מהספר הזה.
ספר שהוא סיום לסדרה מדהימה.
עלילה טובה, קצב טוב.
אין ספק שג'יימס יודע לכתוב. הוא מעניין. שומר על עניין ונגמר מעניין.
תקראו.
אזהרת ספויילר
אז למה בכיתי?
בגלל ניוט. ניוט היה הדמות שהכי אהבתי בסדרה הזאת.
בהתחלה בכיתי כי גיליתי שהוא נדבק.
אחר כך, כשהוא נתן לתומאס את המכתב, אני יכולה להישבע שהייתי בטוחה שהוא כתב במכתב שהוא מאוהב בתומאס.
אבל לא.
במקום זה?
"תהרוג אותי".
וכשתומאס עשה את זה בכיתי וקראתי את זה שוב ושוב כדי לוודא שלא טעיתי.
ולא טעיתי.
חבל.
עצוב.
ועוד משהו לגבי תרזה.
לא ציפיתי שהיא ץמות אבל אם כבר- מוות יותר בעל משמעות.
זה נראה שהוא הרג אותה רק כדי לפתור לתומאס את הבעיה של עם מי להיות.
המוות שלה כל כך שולי שזה חבלץ לא אהבתי אותה, אבל עדיין עצוב מאוד.
סוף ספויילר
אני ממליצה לכולם לקרוא, כמובן להתחיל מהספר הראשון בסדרה.

שלום כולם.
באופן כללי שלוש עשרה סיבות מקבל 4.5/5
אני אתחיל בלמה הוא קיבל ציון גבוה ואחכ למה כן ירדה לו חצי נקודה.
אז הספר כתוב טוב והוא מעניין וגם ספויילר קטנטן אחרי ששומעים על הקלטת של קליי, עדיין רוצים להמשיך לקרוא. סוף ספויילר קטנטן
הספר משלב הומור, נוסף לעלילה המעניינת שלו.
הבעיה הקטנה שלי היא שבערך בחצי מהסיפורים לא הצלחתי להתחבר להאנה ולהבין באמת למה המקרה שקרה השפיע עליה כל כך. זאת הסיבה לכך שירדה חצי נקודה.
אני לא רוצה לצאת רעה שאומרת 'מה הביג דיל שתתמודד' כי אני מבינה שזה השפיע עליה, אבל אני חושבת שאם היו מספרים שהיא לפחות ניסתה להשלים עם אנשים או לברר איתם על דברים מסויימים (כמו למשל עם קליי אבל אני לא אעשה ספויילר), אז אולי היא לא הייתה מתאבדת.
===בנוגע לסדרה====
ממליצה לראות, סדרה טובה למרות שהקשר בינה לבין הספר מופיע רק בקווים כלליים של העלילה, אהבתי את הסדרה כסדרה.

דבר ראשון, היי.
דבר שני: מה קורה?
דבר שלישי: בטח נמאס לכם מזה.
דבר רביעי: ביקורת זו חופרת. לפני ספויילר אני אודיע על כך- יהיו הרבה!
דבר חמישי: די נמאס לי לעשות את זה.

טוב, שלום ותודה שבחרתם בביקורת שלי!

הספר הוא פשוט- מותח מתוק, חמוד, מצחיק, מעניין, מקסים, עצוב.
הקטעים האהובים עליי הם של וולט וסיידי. חמוד מאוד!
~ספויילר!~
אז סיידי ווולט ביחד, מה? רגע, וולט זה גם אנוביס אז וווביס+סיידי= ווייבי. וווביס=אנוביס+וולט.
הם חמודיםםםםםםםםםםם. רציני, אני קוראת כל קטע שקשור בהם למעלה מחמש פעמים.
הסיפור:
סיידי התאהבה באנוביס אבל הוא אל והוא לא לובש גוף מארח אז אסור לו ליצור מגע ישיר איתה.
סיידי התאהבה גם בוולט הוא בן אדם רגיל, חרטום, אבל אב אבותיו הוא תות ענח' אמון שסבל מקללה. וולט גם לקה בקללה והוא אמור למות בכל רגע.
הבעיה: שניהם מאוהבים בה ושניהם לא יכולים להיות איתה.
בלה בלה בלה... וולט מגיע לרגע האחרון בחייו, ליד סיידי. אנוביס מופיע ואומר לושזה הרגע לקבל את ההחלטה. וולט עונה שהוא לא יכול להיפרד מסיידי, וכך גם אנוביס. למעשה, וולט משמש גוף מארח לאנוביס מה שמשאיר אותו בחיים ולאנוביס יש גישה אל סיידי.
נ.ב.
ווייבי לנצח!
~סוף ספויילר~

הסיפור מלא בתפניות, הרוב לא צפוי, יש שם מלא הומור, עצב ושמחה. הכול משולב ביחד, זה ספר ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש מממש ממש ממ שממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש מש ממש מומלץ!

אם לא הבנתם את זה מההתלהבות שלי אז:
1. יש לכם בעיה
2. הספר מומלץ.
אבל תקראו את 'הפירמידה האדומה' ו'כס האש' לפני אחרת לא תבינו כלום!

~ספויילר!~
מתתי על הקטע עם נית, איך שם עברו ממקום למקום עם תיליון השן. ורגע נחשי גומי תוקפים אותי!
כן, זה היה קטע מושלם.

והספר הזה איכותי (כמו כל הספרים של ריק היקר) מצחיק, מעניין, דרמטי ולפעמים עצוב.

אז מה אם חזרתי על דברים?!

אוקיי. אנחנו נפגשים שוב D:

אני רוצה לומר שסיימתי את הספר אתמול. ובכיתי בסוף. ממש בכיתי, דמעות.
אבל אני אתחיל מההתחלה.

~ביקורת! יאי!~

תחילת הספר די שיעמם אותי. אבל האמצע והסוף היו פשוט מדהימים. לפני שקראתי את הספר, קראתי את התקציר כמובן ואת הביקורות. אחת הביקורות הייתה "יותר טוב מפרסי ג'קסון". אני אישית, רתחתי מזעם כשקראתי את זה. חשבתי לעצמי, מה יכול להיות יותר טוב מפרסי? עכשיו, אחרי שסיימתי, אני יכולה להבין למה הביקורת התכוונה. את תחילת הספר קראתי ממש לאט בלי התלהבות. זה היה הזמן שבו גיליתי את האתר הזה ואת כול השיחות על פרסי והחבר'ה אז לא באמת התחברתי אל סיידי וקרטר. אחר כך לא היה לי מה לקרוא ונכנסתי חזק בספר. את האמצע והסוף גמרתי בחצי יום. זה היה פשוט וואו. אני לא כול כך מסתדרת עם הביטויים במצרית, אבל מאוד נהניתי באופן כללי. ממש הבנתי לליבם של קרטר וסיידי, ונהנתי מהבדיחות שלהם.
~~~~ספויילר~~~~
סיידי אומרת לאנוביס שהיא תסכים להקריב את אבא שלה. כשהם בפרמידה האדומה, כשסיידי בדרך לשחרר אותו, הוא אומר לה שהיא צריכה לתת לו למות כדי 'להשיב דברים על תיקונם'. סייד מרגישה שהיא נטשה אותו, הפקירה אותו. אחר כך הם פוגשים את אבא שלהם בהיכל המשפט כשהוא חצי אוסיריס חצי אבא שלהם. הוא מספר להם שהוא ידע מראש שהוא עומד למות. הוא רצה למות כדי לתקן דברים שנהרסו לפני אלפי שנים. מה אני אומרת? הוא זה שנטש אותם!!!!!! הוא ידע מראש שהם הולכים לבוא להציל אותו, הוא ידע מראש לומר להם ברגע האחרון שהוא אמור למות. זו ממש הפקרה. כשקראתי את זה בכיתי. הם נשארו לבד בלי הורים רק כי ההורים שלהם מנסים לתקן משהו. כן, זו מטרה נעלה. אבל בתור הורים זו הפקרה. נשברתי גם אחריי שסיפרו מה קרה לאיימוס. בוכה בגלל הזיכרונות.
~~~~סוף ספויילר~~~~~
הסוף גרם לי ממש לבכות. הוא העציב אותי, העביר בי תחושות מעורבים. בשלב הזה ממש התחלתי להשתכנע שאולי הביקורת נכונה. בגלל הסוף העצוב ירד כוכב אחד. זה לא שהסוף לא טוב הוא פשוט נורא עצוב!
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
באמת, מומלץ לקריאה. עכשיו נשאר לי רק לקרוא את שני הספרים האחרים בסדרה D:

אוהבים את המיתולוגיה היוונית? זה ספר בשבילכם.
הספר מלא בהומור שהפיל אותי מצחוק.
זהירות, ספויילר מתקרב! ראה הוזהרת!
פררסי ג'קסון הוא נער דיסלקט בן 12. הוא מגיע למחנה החצויים, מקום המיועד לילדי האלים, לאח שאידה את המורה שלו לחשבון. במחנה פוסידון (אל הים) מכיר בו כבנו. למה זה לא משהו טוב? פוסידון, האדס (אל השאול) וזאוס (אל האלים והברק), נשבעו שבועה לא ללדת ילדים חצויים בגלל נבואה שניתנה לפני שבעים שנה, שאחד מילדם כאשר יגיע לגיל 16 יביא להצלת האולימפוס או להחרבתו. כמובן שהאלים לא מקיים את הבטחותיהם ופוסידון מתאהב בבת תמותה (אימו של פרסי). זה העבר עכשיו להווה. פרסי יוצא למסע יחד עם אנבת' צ'ייס (בת אתנה) וגרובר אנדוורד (סאטיר) להשבת הברק הראשון אשר שייך לזאוס. על הדרך, אימו של פרסי נחטפת על ידי אל השאול. פרסי וחבריו צריכים להחזיר את שני הדברים עד יום אמצע הקיץ, אחרת תתחולל מלחמת אחים בין האלים. המסע שלהם עובר בלאס וגאס ואפילו בשאול. בסוף הם נלחמים באל המלחמה שרוצה קרב. וכמובן שפרסי וחבריו מצילים את המצב. הספר טיפה צפוי אבל עדיין מומלץ.
כדי לקרוא גם את שאר הסדרה! ואת הסדרה שאחריה! יום טוב.

היי.
אז לפני שנתחיל בחפירה.... אני אציג את עצמי:
אני מאוהבת בפרסי (פרסי ג'קסון למי שלא מכיר)
אני חופרת במשרה מלאה
לא מסוגלת לסדר את החדר
בעלת אוסף של דפי מדבקות ישנים.
ועכשיו לביקורת שחיכיתם לה...
בביקורת זו לא יהיו ספויילרים
אני באופן עקרוני גדלתי על סיפורי האחים גרים, סיפורים פשוט מומלצים!
עכשיו, הסיפור בנוי בצורה טובה, איכותית ומצחיקה. בתחילת הספר הייתי בטוחה שאני אנטוש אותו אחרי 3-4 פרקים אבל לא! נשארתי עד סוף הספר ואפילו ציפיתי להמשך!
מומלץ

אחלה ספר.
קראתי אותו כשהייתי בת 7. מטילדה היא אדירה!!!!!!!
הספר פשוט סוחף, בשונה מרוב הספרים שאני קוראת זה לא מדע בדיוני.כאילו כן, יש שם דברים לא הגיוניים אבל לא עם הגזמה. וגם איך שהסיפור מתחבר והסוף... פשוט מומלץ. רצוי לקנות!

זה ספר ממש ממש חמוד! בכללי, כול הסדרה הזאת חמודה!
הספר מרגיש כול כך אמיתי, שאני בודקת לפעמים אם אני מתנהגת כמו מקנזי
טוב, בקיצור הסוף של הספר חלומי (לדעתי)
ממליצה לקרוא...

ספר מעולה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
כול פעם שריק מוציא ספר אני מבינה דבר אחד- אני חושבת שאין שום ספר שיצא או ייצא יותר טוב! וכול פעם אני מגלה שטעיתי

אזהרה: ספויילר מתקרב!!!!


הסיפור מסופר משני כיוונים: מהצד של אנבת' ופרסי בטרטרוס ומהצד של שאר החצויים.

אנבת' ופרסי: בסוף הספר אות אתנה, אנבת' ופרסי נפלו לטרטרוס. שם הם נוחתים בתוך נהר שמנסה לגרום להם לאבד תקווה ויוצאים לגדה מלאה שברי זכוכית. הם מתקדמים ומגיעים לנהר אש וכו'.... כשהם נלחמים במפלצות, בקרב שנראה כמעט בלתי אפשרי, מגיע טיטאן לעזרתם- בוב. בוב הוא בעצם יפטוס טיטאן המערב , שתאליה, ניקו ופרסי ניצחו בכך שטבלו אותו במימי נהר לתה ( כול מי שטובל בנהר מאבד את הזכרון ) ושיכנעו אותו שקוראים לו בוב. בוב עוזר להם ואחרי כמה אירועים הם מגיעים לביתו של ענק טוב- דמסן אנטי ארס, שוחר שלום. דמסן מעניק להם מחסה ללילה ואז הם מתקדמים בלעדיו. אחרי כמה אירועים נוספים הם מגיעים לשערי המוות שעמוסים במפלצות. על השערים שומרים אחיו של בוב. טרטרוס בכבודו ובעצמו מתגלה אליהם, ומאיים להרוג אותם. ברגע האחרון דמסן הענק הטוב נחלץ לעזרתם. הם משחררים את שערי המוות מטרטרטוס. יש להם זמן מוגבל להכנס לשערים לפני שיעלמו אבל בכדי לעלות לעולם החיים עליהם להשאיר מישהו מאחור. בוב ודמסן.

שאר החצויים: כול החצויים ( ניקו, ליאו, פייפר, הייזל, פרנק וג'ייסון+ המאמן הדג') עצובים ממה שקרה לפרסי ואנבת'. בדרכם לאפירוס, לשערי המוות, הייזל יורדת מהספינה ועולה על גב אריון הסוס ודוהרת לעבר אפלה. בתוך האפלה מתגלה האלה הקטה ( אלת הקסם והצמתים ( ואומרת לה שבאפירוס הם יפגשו מכשפת שרק הייזל תוכל להביס אם תתאמן בערפול. ג'ייסון חולם חלום בו הוא רואה את ריינה, את האורקל רייצ'ל ואת גרובר הסאטיר. בחלום רייצ'ל מעבירה לריינה פתק מאנבת'. ריינה יוצאת בעקבות מה שאנבת' רשמה לה. ג'ייסון שמבין מה עליו לעשות יוצא עם ניקו לטירה של מלך כלשהו ומשאיר שם פתק לריינה. ניקו וג'ייסון מנסים להשיג שרביט שעוזר לשלוט בלוחמים לגיונרים, אבל כדי לקבל את השרביט מקופידון, על ניקו לומר במי היה מאוהב. ניקו אומר בפרוש שהוא היה מאוהב אבל פרק מנקודת מבטה של הייזל קצת מערער את האמינות של האימרה הזאת. כשהם מגיעים לבית האדס, הקבוצה מתחלקת לשניים: ניקו, ג'ייסון, פרנק ופייפר/ ליאו והייזל. ניקו והשאר נלחמים במפלצות בזכות השרביט שהשיגו מקופידון. הייזל וליאו עומדים מול המכשפת שהקטה הזהירה את הייזל ומול הענק האנטי הקטה. הייזל מצליחה להערים על המכשפת. בזמן שהם נלחמים נגד הענק הקטה מופיעה ועוזרת להם להביס את הענק. בינתיים החברים שלהם נפגשו איתם ופרסי ואנבת' יצאו גם הם. יש להם שניות ספורות לצאת מהמערה, אך לרוע המזל היציאה קרסה. ניקו מעביר אותם במסע צלילים. על הסיפון מחכה ריינה, שקיבלה את ההודעה של ג'ייסון. כדי לגאול את הפגסוס שלה מייסוריו, הרגה אותו ריינה ובכך איבדה את הדרך שלה חזרה. ניקו מתנדב להעביר אותה ואת הפסל אתנה פרתנוס במסע צללים. פרנק מנדב את הדג' שייצטרף כי הוא יודע סוד שקשור עליו.
ניסיתי כמה שפחות לגלות פרטים......

סוף ספויילר!!!!!

ממליצה בחום לקרוא את הספר, ברגע שתתחילו לא תוכלו להפסיק!
ומי שלא קרא את שאר הסדרה, כדי לו להתחיל לקרוא את " הגיבור האבוד" ואז להתקדם בסדרה.