ביקורת ספרותית על הריקוד של סוניה מאת ויקטוריה היסלופ
ספר מעולה

---

כדי לברוח קצת מהחדשות הרעות של הימים העצובים האלה של הלוחמה בעזה (הרוע בעולם לא נגמר....) התחלתי לקרוא את הספר הנפלא הזה. כמו בספריה הקודמים שאסור בתכלית האיסור להשוות ביניהם ויקטוריה היסלופ חושפת אותנו הפעם למלחמת האזרחים של ספרד שהייתה עקובה מדם.
אשה המגיעה לספרד לסופשבוע לבילוי מגלה בד בבד את שורשיה אותם נאלצת לגלות לבד כמובן באמצעות סיפורי משנה נפלאים. הסופרת מכניסה אותנו אט אט לשנים האפלות שהיו במדינה היפה הזו והכל מתואר דרך ריקוד הפלמנקו ומוסיקה צוענית. הפלמנקו הוא סגנון צועני ומקורו במאה התשיעית באזור פנג'אב שבהודו. בעקבות הגירה המונית מאזור זה דרך פרס, מצרים וצפון אפריקה ואח"כ לספרד. הפלמנקו התפתח בעקבות הזמן והינו עירוב של תרבויות מורית-מוסלמית, צוענית וקתולית. ריקוד שהוא בין שמחה לעצב.
בזמן קריאת ספר זה לא יכולתי שלא להזכר בספר "זמן בין התפרים" של הסופרת מריה דואניס על סירה התופרת שמנסה לשרוד במדריד של מלחמת האזרחים עד להתגלגלותה למרוקו הספרדית שם היא נעזבת ע"י אהובה, נשדדת ומתחילה מחדש וצומחת בין תפר לתפר. שם אנחנו גם מתוודעים מקרוב לגנרלסימו פרנקו האכזר שהמית שואה על העם הספרדי.
ספרים מעין אלו מעוררים סקרנות לגבי מלחמה שלא הרבה יודעים עליה כמו שאומר מיגל הקשיש לסוניה בתחילת הכרותם "רבים מתושבי המדינה הזו לא יודעים הרבה על המלחמה, רבים מאלו ששרדו אותה מתו מזקנה, אחרים העדיפו לשכוח והדור הצעיר גדל בבורות מוחלטת".
סופרת מבורכת זו מביאה לנו סיפור נפלא של אהבה בצל מלחמה אכזרית זו מחד, ותיאור קשה של האזרחים תמימים שנקלעים למלחמות פנימיות בין צדדים קיצוניים מאידך.

גם בספריה הקודמים "האי של סופיה" ו"חוטים מקשרים" יוון שהיתה בה מלחמת אזרחים קשה מלקקת את פצעיה עד היום.

בספריה תמיד ישנה נגיעה ביהדות וגם כאן יש סיפור קטנטן בתוך כל הכאוס הזה של המלחמה על אותו אסיר פוליטי דיאז שהיה פרופסור לפילוסופיה באוניברסיטת מדריד וכל פשעו היה שהיה יהודי ונשלח לעבודות כפיה בעמק הנופלים שם הכיר אנטוניו אחד מבניה של משפחת רמירז עליה הסיפור. אסירים פוליטים אלו היו צריכים להקים קתדרלה בתנאים פרימיטיביים תוך הרג ומחלות. כיום המקום המזוויע הזה מתוייר מכל העולם.

אהבתי את הספר למרות כל הביקורות, ביקרתי בחלק מהמקומות המתוארים וכיום לאחר קריאת הספר יש בי סקרנות וחשק לבקר בנוסף גם בגרנדה ומלגה ובעוד מקומות אליהם הגיעה מרסדס בחיפושיה אחר חבייר אהובה.
ממליצה ואוהבת.

» ביקורות נוספות של יפה
» ביקורות נוספות על הריקוד של סוניה