לב הסיפור הוא תיאור הסבל והייסורים שעברו האזרחים התמימים בספרד בזמן מאורעות מלחמת האזרחים האכזרית שניהל גנרל פרנקו נגד בני עמו שהחל בשנת 1936 .
דרך הסיפור של סוניה ילידת אנגליה שמגיעה לגרנדה ביחד עם חברתה מגי ללמוד ריקודים לטיניים וריקודי פלמנקו אנחנו לומדים על חיי הספרדים באותם ימים קשים..
בבית קפה קטן בכיכר העיר מתגלה לאט לאט דרך סיפורו של מיגל שפתח לה צוהר לעולם מרתק שנסתר מעיניה .סודות מחיי משפחתה שמצטלבים עם הרצון שלה ללמוד ריקוד וגם לקשר האישי משפחתי שלה לגרנדה. אכן החוטים שרקמה היסלופ בספר הזה מתחברים.
בסיפור יש תיאורים של ריקוד הפלמנקו והמוסיקה, אכן משימה שקשה להעביר לקורא ריקוד שצריך לראות כדי להתרשם ומוסיקה כדי לשמוע וזה לא ממש עובר במילים. אך הסופרת היסלופ די עמדה במשימה. הצליחה להראות את היחודייות של ספרדים שדבקים במוסיקה ובריקוד למרות החיים הקשים והסבל .
האמת לא ידעתי הרבה על מה שהתחולל בספרד בתקופת פרנקו אלא רק בקויים כללים. כעת נחשפתי לסבל ולאכזריות של פרנקו ואנשיו ולזוועות שגרמו לאנשים תמימים שרק רצו לחיות בשקט.
היסלופ מצליחה כל פעם לספר סיפור אנושי מלא רגש של עם רוויי סבל במילים רכות ומנחמות ותוך כדי ללמד את הקורא פרק בהיסטוריה האנושית , כדי שהקורא יחווה את קורות העבר. זה סיפור על אהבה שלא מומשה גם בין חבייר ומרסדס וגם בחייה של סוניה.
סיפור מלא רגש,חם וזורם.


















