ספר טוב

הביקורת נכתבה ביום שלישי, 29 ביולי, 2014
ע"י Malina
ע"י Malina
אם אצטרך להמשיל את הקריאה ב"הפסנתרנית" לחוויה דומה זה יהיה בערך משול למשהו בסגנון הזה:
דמיינו שמישהו מכניס לכם אגרוף בבטן, אבל המכה ניתכת בקיבה שלכם בslow motion וכל הכאב שהיה צריך להיות מזוקק לכדי 5 שניות נמתח בכבדות לאה לאורך כמה וכמה שעות. במקביל לכאב העמום שמתפשט בכם, מתחילה תחושת קבס ובחילה לעלות לכם בגרון. מתחשק לכם להקיא כל מה שאכלתם לארוחת הצהריים, אבל האמת היא שמה שאכלתם הייתה ארוחת פאר, למשל פסטה ברוטב רוזה או קינוח של פרפה שוקולד. במילים אחרות, הרבה דברים (שהיו לימים) טעימים וטובים, הם עכשיו עצבנות מציקה שתוקפת לכם את הגרון מבפנים. מחוץ לתחושות הפיזיות הזה לא קיים עולם רב, ברקע יוכל להיות מוקרן איזה שהוא סרט פורנוגרפי או כל דבר אלים ומזוויע אחר, מה שאומר שאפילו חדשות פריים טיים של ערוץ ישראלי יתאימו. רק לפעמים מתרומם פתאום איזה שהוא קול, איזה אקורד, שנושא דברים על אהבה, או סתם לוחש באופן עקבי את שם האדם שאתם מאוהבים בו בסתר.
השורה התחתונה היא שזה ספר די קשה, עם הרבה קטעים של גועל ואלימות מזעזעת. הוא לא מספק נחמה ואני גם לא יודעת עד כמה הוא מספיק סוחף על מנת לכפר על כך.
בתחילה כן נסחפתי בו, אבל אחרי מעט עמודים, בערך באזור עמוד 60, הפך הדבר לקשה מאוד וקראתי בו באופן קצבי ומהיר רק כדי לגלות שאולי אולי יש בו עוד איזו שהיא רכות, אבל לא ממש.
מעט הרוך שעוד יכול היה להיות בו בדמותה של וינה עיר התרבות, בה הוא מתרחש, או של סונטות הפסנתר, עמן מתעסקת הגיבורה במהלך עבודתה, הופכות גם הן מהר מאוד למה שלפי ילניק הוא המין האנושי כולו- פיסת בשר.
אריקה, וולטר קלמר, שומאן ומוצרט שוחים כולם, ללא הבדל דת, גזע ומין בסחי של המין האנושי. השוויון של הגועל. שהאצילות היחידה שיכולה להיות מופגנת דרכו, היא כאשר בסופו של דבר הגיבורה בוחרת לקבור את הגועל הזה פנימה אצלה עמוק, כדרכן של נשים במערכת משעבדת ואלימה, מה שהופך את האמנות שלה לבן כלאיים מעורער עם טעם לוואי חזק של כל מה שהוא ההפך מהנשגב, היפה, התרבותי.
זה כן ספר מעניין, גם אם ברמת הstudy case של אישה בעולם הדפוק הזה. הייתי אומרת ומזהירה שצריך לקרוא עם תרופה נגד בחילה בהשיג יד, אבל בסופו של דבר הספר הוא רק צל קלוש של מה שקורה בעולם, לכן זה העולם שמחייב תרופה ולאו דווקא הספרות.
23 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
Malina
(לפני 11 שנים ו-2 חודשים)
נכון, הסרט מעולה. האמת שזה די מעניין להשוות בין השניים, אני חושבת שההבדל המרכזי הוא שבעוד הספר שם דגש רב יותר על העולם הפנימי הבעייתי, בלשון המעטה, של אריקה ו-וולטר קלמר הוא רק עוד חלק בו, ביחס למשל למערכת היחסים עם האם, הרי שבסרט את מירב הפוקוס מקבלת מערכת היחסים בין המורה לתלמיד, ברמה שהיא כמעט, או לפחות לפרקים, מקבלת גוון רומנטי.
זה מעניין במיוחד בהקשר הזה שבספר נקודת המבט היא נשית במובהק, הוא נכתב על ידי סופרת, בעוד בסרט זה לא ככה. במובן הזה הספר גם לדעתי הרבה יותר מחריד, לעומת הסרט, שעם כל כמה שגם הוא כמובן קשה, כן יש בו איזה שהוא אלמנט מסחרי או בידורי מסויים. |
|
דניאל בן שטרית
(לפני 11 שנים ו-2 חודשים)
ראיתי את הסרט לפני שנתיים אם אני זוכרת נכון,
הוא היה מדהים ואני זוכרת סצנות לפרטי פרטים גם עכשיו. מעניין איך הסרט בהשוואה לספר...
|
23 הקוראים שאהבו את הביקורת