ביקורות ספרים על הספר הפסנתרנית

ספר דוחה ביותר ומחליא. הוא מתאר מערכת יחסית סימביוטית, מעוותת, חולנית ואלימה בין אם לביתה בת ה- 36 (מכונה לעיתים קרובות "ילדה"), ומערכת יחסים לא פחות מעוותת ואלימה בין הבת לבחור צעיר. סגנון הכתיבה של הספר משונה ומעצבן. במקום תיאורים של דברים פשוטים ושיגרתיים, יש בו דימויים אלימים לחלוטין . הספר ספוג בתיאורים של מזוכיזם, סאדיזם, קנאה, תלותיות, רכושנות, אלימות,מין קשה וכו'. אין בו טיפת חמלה ולכן גם לא ניתן להזדהות או לרחם על אף אחת מהדמויות. דילגתי על קטעים רבים בספר, כי ציפיתי שאולי יהיה סוף מפתיע. אך גם בסוף הספר לא מצאתי נחמה. זהו סיפור שלא מעניק לקורא שו... המשך לקרוא

יסמין

ספר עם מנטליות גרמנית. ההדחקה של הבת (הפסנתרנית) כלפי אימה, מקבלת ביטוי חולני שמקיף את הפסנתרנית במעגל של חולי שחונק אותה לאט לאט. קשה לקריאה אבל שווה את המאמץ. ... המשך לקרוא

הקורא בספרים

ספר קשה, בוטה, על אם ובת אובססיסיות , מתוסכלות ומרות נפש. כתוב בצורה משכנעת ולכן יורד עד לחדרי הקרביים. לקרוא: למרות רגעים שדורשים הפסקה,ונשימה ארוכה בטרם ממשיכים ספרות אחרת . ראויה לבעלי עצבים חזקים וחובבי ספרות טובה. מעולה.... המשך לקרוא

האתר מבוטל , עקב מעבר דירה ומסירת הספרים

אם אצטרך להמשיל את הקריאה ב"הפסנתרנית" לחוויה דומה זה יהיה בערך משול למשהו בסגנון הזה: דמיינו שמישהו מכניס לכם אגרוף בבטן, אבל המכה ניתכת בקיבה שלכם בslow motion וכל הכאב שהיה צריך להיות מזוקק לכדי 5 שניות נמתח בכבדות לאה לאורך כמה וכמה שעות. במקביל לכאב העמום שמתפשט בכם, מתחילה תחושת קבס ובחילה לעלות לכם בגרון. מתחשק לכם להקיא כל מה שאכלתם לארוחת הצהריים, אבל האמת היא שמה שאכלתם הייתה ארוחת פאר, למשל פסטה ברוטב רוזה או קינוח של פרפה שוקולד. במילים אחרות, הרבה דברים (שהיו לימים) טעימים וטובים, הם עכשיו עצבנות מציקה שתוקפת לכם את הגרון מבפנים. מחוץ לתחושות ... המשך לקרוא

Malina

הגעתי לספר בעקבות צפייתי בסרט ("המורה לפסנתר"), כל כך התאהבתי בסרט, כל כך הוטרדתי מהדמויות, עד שהרגשתי שאני חייבת להכיר את עולמה הפנימי של הגיבורה, אריקה. הספר לא נתן את ההצצה לה ציפיתי לעולמה הפנימי אך אכן הוסיף תיאורים ופרטים על עברה ועל מה באמת התרחש בחייה. אולי באתי עם ציפיות גבוהות מידי, ואולי זה כי ראיתי את הסרט ראשון - אהבתי את הסרט יותר מהספר. בסך הכל, הסיפור עצמו פשוט מצוין. אהבתי מאוד.... המשך לקרוא

גיקית

כותבים שם, בתיאור הספר - "תיאור הזוי". לטעמי, אין בתיאור משום ההזייה. כן, קשה לעכל, קשה לקרוא, קשה לשנוא, קשה לא לרחם, קשה בלי אמפטיה. בגלל הקושי הזה, ילינק מספקת חווית קריאה יוצאת דופן. ב"פסנתרנית" יותר מאשר ב"המאהבות", ילינק אכזרית כלפי הדמויות [לטעמי הספר הזה טוב יותר]. חלומות ושברם. התקוות הגדולות שאנשים יוצקים לתוך ילידהם, ניסיונות או רצונות לתיקון מתוך תקווה למימוש עצמי, סימביוטיות פתולוגית, דרכי בריחה, מזוכיזם שהוא נחלת הכלל, סאדיזם שהוא נחלת הכלל. ילינק מתארת זרמים תת קרקעיים, אוספת שברי חיים לכדי מקשה אחת קשה ומתסכלת. עם זאת, אני לא מכירה צורת כת... המשך לקרוא

אור