ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 4 ביוני, 2014
ע"י בלו-בלו
ע"י בלו-בלו
"אולי תרד להשתיק אותם?" אני שואלת את בן הזוג.
בשבועות האחרונים בכל ערב רוכבי אופניים חשמליות עם מוסיקה רועמת מגיעים לפארק שמתחת לבית שלנו. הרעש הבלתי נסבל מפיק מפי מרגליות של קללות עסיסיות. דף הפייסבוק השכונתי קורע תחת עומס הפוסטים של השכנים המתלוננים ופתרון לא נראה באופק.
"אז אולי תרד להשתיק אותם?" אני שואלת שוב את בן הזוג ששקוע בנייד בעוד משחק של 2048.
בימים עברו זה לא היה קורה. הייתי מסננת איזה משפט תלונה אחד והריצ'ר הפרטי שלי היה יורד ומטפל בעניינים במהירות ויעילות. בביקורות קודמות כבר כתבתי על שיטותיו המקוריות לפתרון סכסוכים, כשהשיא היה כשהוא ירד למטה עטוי כפפות מנתחים, פטיש, וחיוך מכוון של פסיכופט מטורף.
"זה לא כל כך פשוט כמו שאת חושבת. אני לא יכול לרדת למטה ולהרביץ לכולם!"
"למה לא?"
"את באמת רוצה שאני אבלה לילה בתא מעצר עכשיו?"
"אבל למה שיעצרו אותך? זה אף פעם לא קרה!"
"אני עייף עכשיו. יש שם יותר מ-20 חברה. אני לא אצליח להבהיל את כולם סתם ככה. אז אני אצטרך לשבור כמה עצמות כדי שיקחו אותי ברצינות, ואין לי כוח לבלגן הזה עכשיו. זה באמת שווה? אני אהיה גמור בבוקר."
בלית ברירה אני מורידה את התריס עד הסוף, סוגרת את חלון הויטרינה, ולוקחת עוד שלוק שנאפס כדי לעמעם את הבסים. האמנם ריצ'ר שלי התבגר? שלא לומר הזדקן?
רציתי כבר מזמן לקרוא את "הפרשה". רציתי לדעת מה גרם לריצ'ר המקורי ללבן בעיות באגרופים, להרביץ לרעים ולעזור לטובים מבלי לחשוב לרגע מה יקרה בבוקר. מה גם שלפי חשבוני הוא אמור להיות כבר בהחלט מבוגר מהריצ'ר הפרטי שלי. כשמצאתי את הספר סוף סוף בספריה שמחתי.
ובכן, אחרי כל הרמזים על הסיבה שגרמה לריצ'ר לעזוב את הצבא ולהיות נווד משוטט ואביר על הסוס הלבן של נשים יפיפיות המזדמנות בדרכו, ההסבר שניתן בספר מאכזב ביותר. סתם פרשת שחיתות, לא משהו יוצא דופן, ובהחלט לא אמין. הרי לא יתכן שריצ'ר, בתפקידו כשוטר צבאי, מעולם לא נתקל בעיגול פינות בצבא כך שבפעם הראשונה שהוא נוכח בהפרת נהלים הוא בוחר להתעמת וללכת ראש בראש עד שנאלץ להסתלק. האמת היא שהמידע המדוייק לגבי גילו של ריצ'ר (יליד 1960 או 1961) מיותר לטעמי. דמיינתי את ריצ'ר כגבר בסוף שנות השלושים שלו. מבוגר מספיק להיות קר רוח מחושב ובעל נסיון, אך צעיר מספיק כדי שיוכל לעמוד בקרבות אגרופים ללא פריצת דיסק. להבא כבר יהיה לי קשה עד בלתי אפשרי לדמיין גבר בן 54-53 שעדיין חי כך מבלי שאחשוב שזה פאתטי. יש דברים שלא מוכרחים לדעת.
אומרים שכדי לשמור על הגחלת ביחסים כדאי להשאיר מידה מסויימת של עמימות ומסתוריות. לא יודעת אם זה נכון באופן כללי, אבל עם גיבורים ספרותיים נערצים מסתבר שכן. לחובבי ריצ'ר עדיף לדעתי להשאיר את ההתחלה ליד הדמיון. ומי שלא מעריץ יכול לוותר ממילא.
25 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
נצחיה
(לפני 11 שנים ו-4 חודשים)
טוב, אצלי זה מה שסגר את הפינה.
אחרי שבועיים של התמכרות, שבה הילדים שלי לא ראו אימא אלא מבעד לריבועים כתומים, הבנתי שזה לא משחק של היגיון, ושהשכל רק מקלקל את ההצלחות. הלכתי לפי הטריק, הגעתי ל-2048 (או ל-11, בוריאציה ההגיונית שאחי בנה למשחק), וזהו. עזבתי אותו. חזרתי לקומביין אהוב נפשי.
|
|
|
בלו-בלו
(לפני 11 שנים ו-4 חודשים)
שונרא, זה בסדר גמור. אני שמחב שאת כותבת את דעתך האמיתית. ככה אני יודעת שהמחמאות הן חא סתם.
|
|
|
בלו-בלו
(לפני 11 שנים ו-4 חודשים)
נצחיה, תודה על הטיפ. הוא הגיע כבר ל-8192.
משחק ממכר ומיותר...
|
|
|
בלו-בלו
(לפני 11 שנים ו-4 חודשים)
אפרתי, צודקת. בסוף אפילו אני הצלחתי לחשוב בהגיון...
|
|
|
אפרתי
(לפני 11 שנים ו-4 חודשים)
נצחיה, תודה רבה! (לא על 2048, שאני פשוט לא מכירה ולא יודעת מה זה) אלא על העזרה בנושא
ריצ'ר.
|
|
|
שונרא החתול
(לפני 11 שנים ו-4 חודשים)
בלו בלו, אבל גם אם לא אהבתי, זה רק מאהבה.
|
|
|
נצחיה
(לפני 11 שנים ו-4 חודשים)
אני חושבת שבן הזוג שלך צודק.
זה עצוב מאוד, אבל הסכנה אינה לילה בבית מעצר, אלא לילה, ויותר מזה, בבית חולים. מספיק שיש אחד עם סכין, וחבל להיות גיבור.
מעבר לכך - אין לי עצה כיצד להכחיד את הרעש, אבל יש לי עצה כיצד לנצח את 2048. אמרי לבן זוגך להעביר את המספר הראשון לאחת הפינות. בהמשך, צריך לשמור על שני כללים: 1. משתמשים רק בשלושה מארבעת הכיוונים האפשריים. 2. "זורקים" את המספרים לכיוון אותה פינה שנבחרה בהתחלה. זהו, אין שכל, אין דאגות. קצת סבלנות ומגיעים ל-2048. אחרי כמה נצחונות כאלה מבינים שצריך משחק אחר, מתוחכם יותר, להתמכר אליו. חוץ מזה - חמישים הוא השלושים החדש. הרבה יותר מתאים לריצ'ר חמישים. עם קצת שיבה מעל הרקות (אבל לא יותר מזה), בלי התקרחות (כי יש לו גנטיקה טובה), ועם שיקול דעת שמתאים יותר לגיל העמידה. זו דעתי האישית. |
|
|
אפרתי
(לפני 11 שנים ו-4 חודשים)
בטח, אתם חבורה של חנונים יפי נפש ((-: למעשה, מי שקורא את ריצ'ר יודע שהוא יפה נפש אמיתי!
מגן על החלשים, חובט ברשעים. ושוב, הריצ'ר הפרטי שלך עלול להסתבך למרות יכולותיו. אז בבקשה...
|
|
|
אפרתי
(לפני 11 שנים ו-4 חודשים)
בטח, אתם חבורה של חנונים יפי נפש ((-: למעשה, מי שקורא את ריצ'ר יודע שהוא יפה נפש אמיתי!
מגן על החלשים, חובט ברשעים. ושוב, הריצ'ר הפרטי שלך עלול להסתבך למרות יכולותיו. אז בבקשה...
|
|
|
בלו-בלו
(לפני 11 שנים ו-4 חודשים)
אפרתי, בשכונה שלי בכל פעם שיש מפגע רעש דף הפייבוק מלא מתלוננים ומהלומות ווירטואליות.
כמובן שלא יוצא מזה כלום, וגם המשטרה לא מצליחה לפעול נגד המפגעים. פחות מדי כוח אדם. אז את יכולה להבין את הרצון שלי שהריצ'ר האמיתי שלי יטפל בעניין.
|
|
|
בלו-בלו
(לפני 11 שנים ו-4 חודשים)
צר לי שונרא שלא אהבת.
כמו שכתבתי לעולם, רעש גורם לי לאבד את הצפון.
וגם - בן זוגי הוא באמת מומחה באמנויות לחימה. גם בחרבות, סיף וסכינים. הוא עשה דברים כאלה בעבר מיוזמתו שלו. פשוט ככל שמדובר ביותר ערסים הסיכוי שהוא באמת יצטרך לגרום להם נזק גדול יותר כי הוא לא יוכל לקחת את הסיכון. אבל אין כאן סיכון עבורו. ואת זה הוא לא רצה, והאמת שבצדק, למרות התסכול שלי. |
|
|
בלו-בלו
(לפני 11 שנים ו-4 חודשים)
סופר, מסכימה איתך :-)
|
|
|
בלו-בלו
(לפני 11 שנים ו-4 חודשים)
תודה אוקי!
|
|
|
בלו-בלו
(לפני 11 שנים ו-4 חודשים)
עולם, כשאני קורבן אלימות רעש (ככה זה מבחינתי) אז נשרפים לי הפיוזים...
ראיתי את בלתי נסלח ואהבתי. איסטווד לא מנסה להראות שם צעיר בכוח, הוא פשוט מקצוען וזהו. צ'ילד פשוט מנסה לתאר את ריצ'ר באותו אופן בדיוק כאילו הוא עדיין צעיר וזה מגוחך בעיני.
|
|
|
בלו-בלו
(לפני 11 שנים ו-4 חודשים)
יעל, צודקת :-)
|
|
|
אפרתי
(לפני 11 שנים ו-4 חודשים)
"דף הפייסבוק השכונתי..." בעידן של מלחמות סייבר כשכולם מסתתרים מאחורי מילים, חייבים
ריצ'ר אחד שיודע לשלוף אגרופים. אבל מסוכן מאוד! בעניין הגיל והתרגיל, הסופר אינו כותב בקצב ההתרחשויות. וכך, בעוד ספר נכתב במשך שנה, הפרשה מתרחשת במשך כשבועיים, מה שיוצר אי-סינכרוניזציה בין השנה הכרונולוגית לזמן הספר. העמימות נוצרת בכוונה, ואנחנו צריכים לחשוב עליו כעל בן 40 לערך, למרות שנת הלידה. בעייה דומה יש בספרי פיטר ג'יימס ופ.ד. ג'יימס, ועוד כאלה שכתבו ספרים רבים על אותו בלש. הבלש לא מתבגר ביחד עם הסופר.
וסופרפופינס, מי שמסתבך איתי יוצא בזול. מקסימום הערה עוקצנית. לאיברים שלום. וכן, זה ספר זכיר למחצה. |
|
|
שונרא החתול
(לפני 11 שנים ו-4 חודשים)
בלו בלו, לראשונה הפתעת אותי, ולא לטובה.
את באמת שולחת את בן זוגך להתעמת עם בני נוער מרעישים? להזכירך: הנוער של היום זה לא הנוער של הלילה. ובטח ובטח שהוא לא הנוער של פעם. פעם היינו שרים: "יש ערימה של חברה על הדשא, אני דברים כאלה מחבב..." היום זה יותר ויותר בכיוון הזה: "יש ערימה של ערסים על הדשא, אני דברים כאלה מתעב..." הדו שיח שלך הפחיד אותי. נזכרתי בבחור המסכן מבאר שבע שירד להשתיק נערים וסיים בחדר המתים. להבדיל. אני לא בטוחה אם הדו שיח שכתבת הוא אמיתי או שנכתב לצורך הביקורת, אבל אולי כדאי לשקול להפסיק עם ג'ק ריצ'ר. ואני לא מאמינה שאני כותבת את זה, אבל נראה לי שכריסטיאן גריי כבר פחות מזיק. חייבת להודות שהכוכב ניתן ברגשות מעורבים. |
|
|
סופרקליפרג`ליסטיק
(לפני 11 שנים ו-4 חודשים)
היה נדמה לי שקראתי, ומסתבר שאפילו לא מזמן...
שכחתי לגמרי :-)
זה ספר שקוראים בין לבין, קוראים ושוכחים. אויש, רגע, הסתבכתי עם אפרתי? |
|
|
(לפני 11 שנים ו-4 חודשים)
פני הריצ'ר הפרטי, כפני שינויי הזמן... (בחיים המשותפים). נחמד..
|
|
|
עולם
(לפני 11 שנים ו-4 חודשים)
בלו-בלו - את לא באמת רוצה שבן-זוגך ירד להתעמת עם 20 חבר'ה פרועים בפארק שמתחת לבית.
החיים זה לא ג'ק ריצ'ר וזה עלול להיות מסוכן. ואם לא ראית, את מוזמנת לצפות ב"בלתי נסלח" של קלינט איסטווד (זתומרת, אם את מסוגלת ליהנות ממערבונים) ולראות איך אקדוחן מזדקן מבוגר הרבה יותר מריצ'ר מראה, בסופו של דבר, לכל השאר מאיפה משתין הדג. (אבל הוא חי בסרט.)
|
|
|
yaelhar
(לפני 11 שנים ו-4 חודשים)
יש סיבה טובה, כנראה, למה ריצ'ר מעולם לא נשא אישה:
כדי שהוא לא יצטרך לומר "אני הרוג""יש לי כאב ראש" "מותק זה באמת שווה?"...
|
|
|
בלו-בלו
(לפני 11 שנים ו-4 חודשים)
בסך הכל החצנתי את האייגיזם של צ'ילד. בכל ריציר שקראתי שגילו מצויין במפורש כתוב 36, 37.
בשאר הייתה עמימות מכוונת. צ'ילד לא מסוגל לדמיין גיבור מבוגר יותר שהוא לוחם ללא חת.
ומעבר לזה - נמאס לי לקרוא על הנשים היפיפיות וכמעט תמיד צעירות שצ'ילד עוזר להן. אז עשיתי דווקא... |
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 11 שנים ו-4 חודשים)
זה באמת לא ספר כזה טוב. ומה שאת עושה זה אייג'יזם מהסוג הנחות ביותר.
כשיש תקרת זכוכית לגיבורים יוצאי משטרה צבאית, באמת אני לא יודע לאן נגיע.
|
25 הקוראים שאהבו את הביקורת
