ביקורת ספרותית על הביולוגיה של האמונה - שחרור יכולות התודעה, החומר ונסים מאת ברוס ליפטון

---

הביולוגיה של האמונה – ברוס ה ליפטון

ישנה קטגוריה שלמה של ספרים שבאים להפוך את המדע לקריא לאדם המצוי. ישנה גם קטגוריה שלמה של ספרים שבאים להטיף לדרך חיים. ספר זה הוא עירוב של שני הקטגוריות הללו: הוא בא להראות כיצד הגילויים המדעיים בתחום הביולוגיה אמורים לגרום לנו לשנות את חיינו.

הקביעה העקרונית בספר היא שגוף האדם מורכב מקהילה של תאים שיש ביניהם יחסי גומלין. הספר מנסה להוכיח בשורה התחתונה ש"סכרת, מחלות לב וסרטן אינם נגרמות ע"י גן יחיד אלא נובעות מיחסי גומלין מורכבים בין גנים רבים לבין גורמים סביבתיים" (עמ' 49) ולכן צריך להתייחס לכל העולם כיצור חי אחד שיש בו השפעות גומלין בין כל מרכיביו (מזכיר את העיקרון של "גאיה" עולם שכל חלקיו בעלי מודעות ואינטראקציה בין כל חלקיו, שמוזכר גם בספרי ההמשך לטרילוגיית המוסד של אסימוב).

בשורה התחתונה, טענתו היא שמאחר וכל מעשה משפיע על כל רכיבי העולם ומשנה אותם!!! הרי שבסופו של דבר עלינו לחיות בהרמוניה עם הסביבה מתוך הבנה שאנו –במצב הנוכחי- הורסים אותה.

ועדיין, מצאתי בספר מספר פנינות חמדה לטעמי:
בראש ובראשונה משפט שרק עבורו שווה היה לי לקרוא את הספר: "רבים מאיתנו מגבילים את חייהם לא מכורח הנסיבות אלא בגלל המחשבה שיש כורח של נסיבות. (עמ' 46)
שנית, הוא נותן הסבר ביולוגי לעובדה ש" אנחנו מטומטמים יותר כאשר אנחנו פוחדים" (עמ' 148)
אהבתי גם את הקביעה שלו ש"הגנים הם זיכרונות גופניים של חוויות שנרכשו על-ידי יצור חי. " (עמ' 43) כמו גם את טענתו של המדען הבריטי טימותי לנטון כי "האבולוציה תלויה יותר ביחסי הגומלין בין המינים מאשר ביחסי הגומלין בין פרטים מאותו מין ומכך שהאבולוציה היא עניין של הישרדות הקבוצות החזקות ולא הישרדות של הפרט החזק." (עמ' 43).

מטרתו הסופית של הספר, לפחות לדעתי, היא הקביעה ש"דרך מודעות עצמית הנפש יכולה להשתמש במוח כדי ליצר "מולקולות של רגשות" ולעקוף את המערכת. שימוש נכון במודעות יכול להבריא גוף חולה, ואילו שליטה לא נכונה בלתי מודעת על רגשות יכולה בקלות לגרום לגוף בריא להיות חולה." (עמ' 130).

הספר אינו קל לקריאה. יש בו מדע שגם אם נכתב בשפה המובנת לכל אינו מעניין כל אחד, אך חלקים מהספר בהחלט יכולים לתרום.
אז למי שמבקש להבין את מבנה התא, ולמי שמבקש למצוא ראייה פחות מקובלת של האמונה, הספר מומלץ, למי שלא – אני ממליץ ללקרוא שוב את פנינות החמדה בביקורת הזו :-)

» ביקורות נוספות של מולי
» ביקורות נוספות על הביולוגיה של האמונה - שחרור יכולות התודעה, החומר ונסים