ביקורת ספרותית על הביולוגיה של האמונה - שחרור יכולות התודעה, החומר ונסים מאת ברוס ליפטון
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שבת, 22 במרץ, 2025
ע"י ג'קי


למרות שאני יוצא מהספר ברגשות מעורבים אני עדיין ממליץ לקרוא אותו ולו רק בשביל החשיבה המיוחדת שהוא מביא.
התחושה שלי היא שהוא התחיל את הספר טוב עם קו ברור של נתונים -ותובנות שנגזרות מהן ולקראת הסוף עשה כמה קפיצות לוגיות לא ברורות.
אבל יש כמה תובנות זהב שאני לוקח איתי:

*הגוף (והנפש?) שלנו הוא תוצר של שיתוף פעולה בין 50 טריליון יצורים חיים-תאים שכעיקרון כל אחד מהם חי וקים כיישות בפני עצמה. במקום שכל תא יחוש את הסביבה ויתפקד כמערכת נפרדת התאים עברו התמחות במהלך האבולוציה כדי שכל קבוצת תאים תוכל לתת את המיטב (תאי כבד, תאי עצב, תאי שריר וכו). מה שאומר שכל מה שאחנו מחשיבים כ"אני" זה למעשה קהילה של יצורים חיים שעובדת בשיתוף פעולה (מה שנקרא אקוסיסטם). כלומר זה לא בהרכח נכון שאבולוציה זה מאבק אלים בין יצורים על משאבים אלא גם שיתופי פעולה (תובנה: הווקטור/המגמה של החיים הם לא הישרדות אלא התפתחות).

*בשפה שאנחנו מדברים היום אנחנו מתייחסים לד.נ.א כמוח של התא, כמחשב הבקרה שמתכנן את כל החיים.. ובגישה הזאת כמה מומחים מגיעים למסקנה שאנחנו למעשה תוצאה של הגנטיקה ללא שליטה בכך (אם אני לא טועה פרופ' דיק סוואב מחבר הספר "אנחנו המוח שלנו" טוען ככה שהכל נגזר מראש בגנטיקה ומגיע מזה למסקנות מרחיקות לכת). אך מחקרים שנעשו הראו שתא יכול לחיות ולתפקד זמן רב ללא גרעין (עד שיגיע זמן המוות הטבעי של החלבונים מבלי היכולת להשתכפל), והאנולגיה שמגיע אליה המחבר אומרת שגרעין התא הוא *איבר המין של התא* כשהממברנה היא המוח שלו(המעטפת של התא שיש בה את הקולטנים לאותות מהסביבה), כלומר ד.נ.א. הוא לא המוח של החיים אלא הוא איבר המין של החיים.

*כמעט תמיד כשחוקרים השפעת גנים ובאים למפות "איזה גן עושה מה" התוצאות של הבדיקה הן שיש שיתוף פעולה מאוד מורכב של גנים ליצירת אותו מנגנון עד שאי אפשר למפות את הגנטיקה שלו, ובנוסף כדי שגן יבוא לידי ביטוי צריך שיתוף פעולה של חלבונים שמתפקדים כשרוול מעל הגנים שייתנו גישה אל מקטע הד.נ.א. ליצירת העותק, והחלבונים הללו מתפקדים בין היתר על פי אותות של סביבה.

*חשמל וכימיה: ההתנהגות של התא מונעת על ידי חלבונים והתנהגות החלבון נגזרת מהמטענים החשמליים החיוביים או שליליים של החלקים שמרכיבים אותו (אגב, ככה זה גם בפיזיולוגיה של המוח פתיחה של תעלות חלבון/קולטן מסוימות בתחילתו של תא עצב גורם לשינוי המאזן החשמלי לארכו של התא מה שמכונה אקסון ומוליך את המידע הלאה באופן כימי וחשמלי לסירוגין). לא יודע באמת למה הוא הביא את זה בספר .. אבל זה נקודה חשובה.

*מכניקת הקוואנטים ובילוגיה. (גילוי נאות: לא מבין בזה כמעט כלום)
הרעיון של אנרגיה שיש לכל אדם נחשבת לא מדעית אבל במכניקת הקוואנטים אומרים שכל חלקיק הוא גם גל כלומר שלכל אטום בגוף שלנו יש דפוס גלים שנובע מהמאפיינים שלו ולכן גם למולקולות יש גל אנרגיה שהוא תוצאה של סך הגלים של האטומים שמרכיבים אותה וככה שלב אחר שלב לרקמות ולאיברים ולגוף השלם יש דפוס של אנרגיה שמאפיין אותו.

מכל התובנות האלה חלקם ניתנים למימוש מיידי וחלקם הם רק פתח כדי להביט הלאה ולהמשיך לחקור. והכי חשוב הן פותחות את הראש והלב להתבונן על הקיום בצורה גדולה מהחיים עם בינה ולב גדול.
6 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
ג'קי (לפני 5 חודשים)
לפואנטה, נכון, הפואנטה של הספר שלו היא שהמחשבות משנות את האנרגיה של התאים כי המחשבות הן גם אנרגיה. זה לדעתי אחת מכמה קפיצות לוגיות שהוא עשה. אני מאמין שבסוף נגלה דברים מדהימים על הקשר בין חומר לרוח אבל נחכה בסבלנות כי קפיצות כמו שלו מורידות את האמון שלנו באמיתות הדברים שכן הוכחו, ומחלישות אותנו.

לגבי דנא,לפי מחקרים שנעשו בתאומים זהים כל מנגנון (דיכאון, עיניים כחולות, גובה, רמת מוטיבציה, יש לו אחוזים שונים של חלק הגנטיקה במנגנון. אבל המחבר בא ונותן כיוון אחר לבחון ולפרש בו את תוצאות המחקרים האלה)
אנקדוטה מצחיקה: אנחנו חולקים עם שמרי אפיה יותר מ90 אחוז מהדנא שלנו(מקווה שאני מדייק במספרים)
פואנטה℗ (לפני 5 חודשים)
יצאתי מבולבלת...בתקציר מדברים בכלל על מחשבות חיוביות.
נראה לי שכבר מזמן הוכח שגנטיקה קובעת אחוזים בודדים בלבד, וה- DNA משתנה כל הזמן.
yaelhar (לפני 5 חודשים)
ב"שולטות יותר" התכוונתי לקבוצות התאים, שבמותן נמות (כמו הלב או המוח)
אבל כנראה הספר הולך לכיוון שיתוף הפעולה ולאו דווקא לאריסטוקרטיה... בכל מקרה סיקרנת אותי והביקורת מעניינת מאד.
ג'קי (לפני 5 חודשים)
ליעל, הכוונה היא לא לעלית ותחתית אלא ממש קהילה של שיתוף פעולה כל תא בגוף הוא יצור חי בפני עצמו, יש לנו כ 50 טריליון תאים, בהתחלה היינו חידק בשלולית ולאט לאט החיידק הזה פיתח חיים בקהילה משותפת אבל במקום שכל חידק יילחם עם הסביבה על המשאבים פשוט עברו כדי להשתכלל למערכת משותפת ולאט לאט כל תא עבר התמחות, כלומר זה שיתוף פעולה מלא, תא עצב מקבל תחושה על מה שקורה בכבד ופועל בהתאם וכבד מסנן את הדם כדי שלתא העצב יהיה ממה לחיות.
מורי (לפני 5 חודשים)
לא במיוחד, ג'קי.
yaelhar (לפני 5 חודשים)
מעניין. אם הבנתי אותך נכון, אנחנו בעצם נחיל נמלים או דבורים, עם כמה "מלכות" ששולטות יותר.
ואם זה נכון (לא קראתי את הספר) זה הגיוני בסך הכל. ביקום שברא יצורים קבוצתיים שמתפקדים כיחידה אחת, אפשר להניח שגם היצורים המכונים "עיליים" נבנו על פי אותו הגיון.
ג'קי (לפני 5 חודשים)
למורי, מה שכתבתי זה החלק הארי של הספר. זה ספר על גישה חדשה לביולוגיה ואבולוציה. ספר על רוחניות שהתחיל מדעי וסיים סמי מדעי. התחברת לתובנות?
מורי (לפני 5 חודשים)
על מה הספר?





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ