אכזבה.בהחלט אכזבה.
הכריכה מושכת,השם מושך,התקציר מושך,אפילו ההתחלה מושכת,אבל לקראת הסוף,אפשר להבין את בזבוז הזמן על הספר,פתאום הכל משתנה כל הדמויות משנות אופי והספר הופך לפתטי ומפגר.
היא ובן מתאהבים בדקה וכבר הוא הדבר שהכי יקר לה בעולם.נו באמת.
הספר הזה נתן לי תחושה שלא משנה מה יקרה אין לי מה לדאוג כי אין מצב שיקרה משהו רע,הספר טיפה צפוי(טיפה),יש כמה קטעים שאהבתי,במיוחד את ההתחלה שהלכה והשתבשה עם ההמשך,היו גם כמה קטעים שהפתיעו אותי,ועל זה אני מדרגת את הספר כספר לא משהו ולא כבזבוז של זמן,זה לא ספר מסקרן,הוא גם ספר שמפסיקים לקרוא בגלל שעמום,אבל הוא גרוע.
אני אתאר קצת את הדמויות:
קיילה-דמות מושלמת מידי בעיני,לא במובן הטוב!,היא שונה מיוחדת ויפה ומשיגה את מה שהיא רוצה.אני שונאת שלמות.
היא כל הזמן שואלת את עצמה שאלות.שאלות רטוריות.שאלות שהיא שואלת ועונה עליהן בעצמן.
תמיד יש לה דברים שהיא חוזרת עליהם במשך כל הספר כמו:
1."קיילה היא שונה."-קודם כל,למה את מדברת לעצמך בגוף שלישי?וחוץ מזה אני חושבת שכולנו הבנו שאת שונה ומיוחדת אני לא חושבת שצריך להזכיר את זה כל הזמן.
2.היא לא מפסיקה להזכיר את זה שהיא קטנה,כל הזמן היא מזכירה שהיא קטנה ונמוכה,אז בסדר,את נמוכה,זה אומר שצריך לחפור על זה עד שזה יוצא מכל החורים?
בן-לא.מזה הדמות הנוראית הזאת??הוא חתיך.כמובן.ומכל הבנות שיש הוא בחר בקיילה,עוד לפני שהכיר אותה.בקיילה השונה והמיוחדת(כן היא שונה ומיוחדת לא הזכרתי את זה מספיק?אל תדאגו יציינו את זה מספיק בספר)
לדעתי הוא בכלל לא מושך והוא משעמם וצפוי.עדיף כבר שהיא תתאהב באבא שלה ולא בו(כן.גם אבא שלה משנה אופי באמצע הספר).אין בו שום דבר עמוק ומעניין.
אמא של קיילה-בהתחלה היא מתוארת כחסרת סבלנות,עצבנית,וזה לא נראה כאילו חיבבה את קיילה במיוחד,והיא תמיד תומכת בממשלה.
אבל פתאום משנים את הדמות להפך המוחלט והיא הופכת לטובת לב,מורדת,קיילה מאוד חשובה לה והיא אפילו אומרת לה שלא משנה מה יקרה היא בחיים לא תתן שמשהו קע יקרה לה(כן זה מאוד הגיוני אם מתחשבים בזה שהתנהגת אליה כמו מפלצת,רואים את האהבה).
אם מחליטים על אופי של בן אדם,אתם לא יכולים לשנות אותו לגמרי בשנייה אחת.
איימי-ברצינות,מה הקטע שלה?היא בהתחלה הייתי אמורה להיות כאחות דואגת שישנה איתה בלילה כדי שלא יהיה לה סיוטים ומתווכחת עם אמא שלה כדי שיתנו לה לצאת מהבית,היא רצתה לבלות איתה כל הזמן,אבל אז,שקיילה התחילה ללכת לבצפר,הן התרחקו והיא כל הזמן נמצאת עם החבר המפגר שלה והיא כבר לא כל הזמן נדבקת אליה ורוצה לבלות איתה את זמנה.
פיבי-האמת היא הדמות היחידה שאהבתי בספר,היא שונאת מאותחלים ואוהבת חיות,אני חושבת שהיא הדמות הלא שיטחית היחידה שקיימת בספר.
אני לא אמשיך לפרט על הדמויות האחרות כי זה באמת בזבוז של זמן,לקראת סוף הספר אני הבנתי כמה פתטי הוא,לא חושבת שיש אנשים שבאמת יאהבו את הבולשיט הזה אבל אתם יכולים לנסות,אני הזהרתי אתכם.
