אני מתקשה לסיים את הספר.
אני לא מחסידותיו של רם אורן!
הסיפור אמנם מעניין (לא ההיבט העל טבעי אלא שוד התכשיטים ופענוח הרצח) אבל כתיבתו של אורן היא , כמו תמיד , סתמית.
אני מרגישה כאילו אין רצף בסיפור , הכתיבה אינה "גולשת" והעלילה נמסרת במשפטים קצרים , כאילו היא דווח עיתונאי.
זה הספר השלישי של אורן והכתיבה בו דומה.










