דן מירון הוא כמו הנזיר שמנסה ליצור את העיגול המושלם עליו הוא שוקד מבוקר עד ליל. בספר 'המאבק על הזכרון' הוא מנסה לאגד, וקשה לי להבין מה החוט המקשר, בין קטעים רבים הנוגעים לספרות במפגשן עם אידיאולוגיה. הדבר ניכר בניתוח היחס בין אלתרמן בפרשת לבון, עגנון אפלפלד 'והמיתוס היהודי', וכן מאמץ קל לשים דגש על אידיאולוגיה וכתיבה ביצירתו של עמוס עוז.
אני מוכרח להודות שקצת קשה לקרוא את דן מירון לעיתים היה לי קל לפספס אותו ולעיתים מצאתי את עצמי לא מהסס לפני דילוג קל של עמודים ואף על פני פרקים שלמים. לסיכום, ספר מרתק למי שמתעניין בנושא, יש לקחת נשימה עמוקה לפני שניגשים לקריאה הדי מפרכת.














