דוד שמעוני, אברהם שלונסקי, אורי צבי גרינברג, ש"י עגנון, חיים הזז, נתן אלתרמן, יונתן רטוש, אהרון אמיר, ברוך קורצווייל, דב סדן, אהרן אפלפלד ועמוס עוז – הם ויצירתם – הם נשואי המאמרים והמסות שכונסו בהמאבק על הזיכרון. המחבר ממקד את הדיון בנקודות המפגש על הספרות, החברה והתרבות ומעלה סדרה של שאלות הנוגעות באידיאולוגיות, באתוסים ובדימויי היסוד של החברה הישראלית. הספרות העברית כפי שהיא נבחנת בכתיבתו של דן לאור היא סיסמוגרף רגיש מאין כמותו לרחשים הגלויים והסמויים של החברה.
הפרישה ההיסטורית של הספר היא רחבה, והוא כולל דיונים על טקסטים שחוברו בטווח השנים שמאז ימי העלייה השנייה ועד ימינו אלה. ברבים מן המאמרים מושם דגש במאבקים שהתנהלו בזירה זו בין מגמות החילון והבריחה מן העבר לבין השאיפה שכנגד לחבור אל העבר שהוכחש ולכונן מחדש את הזיכרון היהודי. בזכות הבחינה הלא שגרתית והמחדשת בשאלות היסוד של הספרות העברית החדשה, ההתבוננות החוץ-ספרותית והנגיעה של כמה מאמרי הספר בסוגיות אקטואליות, המאבק על הזיכרון יעניין את קהל תלמידי הספרות בפרט ואת הציבור הרחב בכלל.