ביקורת ספרותית על כינורו של רוטשילד מאת אנטון צ'כוב
ספר מעולה

---

סיפורו של אנטון פבלוביץ' צ'כוב "כינורו של רוטשילד" הוא סאגה מינורית על חמלת האדם. צ'כוב פורס בעדינות אימהית כמעט את נפשו הגסה של יעקב איבנוב, איש מיוסר ותשוש השקוע בחישובי הוצאות כספיות אין סופיים. זהו סיפור על בדידות גדולה, ניכור הנפש ואהבה למוזיקה, לצליל הכינור שמאחד את האדם עם אלוהיו. לאחרונה חזרתי ללימודי הפסנתר, זה עשרים שנה שלא נגעתי בקלידים וכעשור שאימי חדלה מהפצרותיה כי כל בחורה מבית טוב מוכרחה לדעת לנגן. אם כן, יצירותיו של צ'כוב הן מינור, צליל נוגה המשמיע את ייסוריו של יעקב החי בעולם הגדול והחסר רחמים שהביאו לכדי קיום בלבד."כינורו של רוטשילד" מספר על התפייסות האדם עם גורלו ודורש מהקורא להביט על זולתו בחמלה, וזאת למען להשלים עם עצמו.

» ביקורות נוספות של Regi
» ביקורות נוספות על כינורו של רוטשילד