ספר מטלטל, העוסק בחלק גיאוגרפי של אירופה שבו התמקדו מעשי הזוועה בתקופה 1933-1945. באזור גיאוגרפי זה שבלב אירופה - בין מרכז פולין למערב רוסיה - הוצאו להורג במהלך שנים אלו 14 מיליון אזרחים. זהו הסיפור על האירועים השונים. הספר פורסם ב-2010, והוא בנוי פרקים-פרקים שכל אחד עוסק בנדבך נוסף של הסבל האנושי שנגרם לתושבי חבל ארץ זה. ההפרדה הזו מאפשרת לקרוא את הספר כמאמרים נפרדים, למרות שהמאחד את כולם היא המציאות של מאבק האיתנים בין שתי דיקטטורות נוראות, זו של סטאלין וזו של היטלר. כך, אפשר לקרוא על הרעב הגדול של 1933, פרי הכשל של תוכנית החומש הראשונה של בריה"מ, והדרך שבה הכישלון התכנוני הפך לאסונה של אוקראינה. בהמשך, אפשר לקרוא על הטרור המעמדי והטרור הלאומי שהפעילה בריה"מ, הכל מלווה בהוצאות המוניות להורג, בעקירת אוכלוסיות ממקומן, במחנות ריכוז וברעב ממית. פרקים נוספים עוסקים בהשמדת יהודי אירופה, בנקמה הסובייטית בגרמניה, בטיהורים האתניים שביצע סטאלין לאחר הניצחון. בולט בעיני גורלה הנורא של פולניה, שעברה סוג של אונס קבוצתי. ובכלל: כשמבינים שמה שאנחנו עדים לו הוא גורל מיליוני אזרחים שנקלעו למקום מסוים בנקודת זמן מסוימת, מבינים שההיסטוריה הפרטית היא עניין של מזל, של היכן ומתי נולדת.

הספר כתוב בצורה מרתקת, והחלוקה לפרשות מקלה מאד על קריאתו. מומלץ

בקורס ״ דמוקרטיות ודיקטטורות במאה ה-20״, חי׳ 7-8, מופיע מאמר של פרופ׳ בז׳ז׳ינסקי ופרידריך בשם ״ קוי האופי הכלליים של הדיקטטורה הטוטליטרית״.
במאמרם זה , מביאים המחברים את קוי האופי המשותפים לכל המשטרים בקטגוריה הזאת , ואלה הם :1) אידיאולוגיה אחת מפותחת שהיא תורה רשמית המקיפה את כל הצדדים החיוניים בחיי האדם.
2) מפלגת המונים יחידה, שבראשה עומד מנהיג אחד- הדיקטטור. את המנהיג סובב חוג מעריצים שמהווה את הגרעין של המפלגה, הם מסורים למנהיג בלב ובנפש , וממלאים את מצוותיו ללא הרהור שני.
3) מונופול של המפלגה על הכוח ( משטרה, צבא) כאשר המנהיג הוא המפקד המוחלט עליו.
4) מונופול של המפלגה על אמצעי הייצור ועל הכלכלה.
5)מונופול מושלם של המפלגה על אמצעי הקומוניקציה: רדיו, טלוויזיה , טלפון, עיתונות וכו׳
6) הפעלת טרור, פיזי ופסיכולוגי באמצעות המשטרה החשאית, בפיקוח המפלגה, תוך יצירת לחץ מתמיד על קבוצות אוכלוסיה שונות ( מתנגדים אמיתיים או מדומיינים) כדי ליצור אטומיזציה של הציבור במדינה.
הקטע המובא מקורס של האופ׳ במטרה להבהיר את העובדה שארצות הדמים לא היו יכולות תאורטית להיווצר בשום מקום גאוגרפי אחר, ובשום זמן היסטורי אחר , שאפשר את הצתלבות , או פרשת הדרכים , המיוחדת הזאת.
היתה זאת הזדמנות היסטורית אחת שהחלה ב1927-8 בברית המועצות , ואשר החלה עם תוכנית הקולקטיבציה של סטלין, והמשיכה בין 1937-38 עם הטרור הגדול שהחל באוקראינה , נגד מעמד הקולקים ( מושג שנכללו בו כל מיני סוגי אוכלוסיה) אבל כוון כלפי בני העם הפולני, הגרמני, ומיעוטים אחרים, לאחר הסכם רבנטרוף- מולוטוב, נגד כוחות ״הגייס החמישי״ שפעלו נגד המדינה הבולשוויקית הכל הרמות ובכל הגופים של המשטר : נ. ק. וו. ד , הצבא האדום , וכו׳.
החל מ1933 ועליית היטלר לשלטון , החל תהליך טרוריזציה של חוגים פוליטיים במדינה הגרמנית, בתחילה היו אלה חברי המפלגות הסוציאל- דמוקרטי, והמפלגה הקומוניסטית, לאחר מכן כל מיני קבוצות לאומיות ( יהודים, כתות דתיות, אנשי כמורה קתוליים ופרוטסטנטים וכו׳), אז גם ניבנו מחנות הריכוז הראשונים בתחומי גרמניה.
עד פרוץ מלחמת העולם השניה, לא הפעיל המשטר הנאצי מדיניות של חיסול פיסי כלפי מתנגדי המשטר או מטרות פוליטיות ,
כאשר נתן היטלר את הפקודה לצבא לתקוף את פולין וזאת לאחר שנחתם הסכם חלוקתה בינו לבין סטלין, נפלו בידי היטלר הקהילה היהודית השניה בגודלה בעולם ומיליוני סלבים שלפי תוכנית הגזע שלו היו אמורים להיעלם , כמו היהודים , ולפנות את השטח לגזע הנורדי הנאצל.
בעצם גם היטלר וגם סטלין עסקו בהנדסה חברתית: עיצוב העולם על פי תפיסתם האידיאולוגית.
בספר זה , ארצות דמים, מביא סניידר את התהליכים המדיניים, החברתיים והאידאולוגיים, שהביאו את המנהיגים הטוטליטריים של גרמניה וברית המועצות, לנסות ולעצב עולם חדש, שבו לא קיימים החוקים המקובלים ( דבר שבבריטניה לדוגמה נחשב לבל יעבור the common low), עולם שבו האדם נחשב פחות מקליפת התפוח אדמה שקולף יום לפני, והמשפחה הפוליטית, היא המפלגה, היא הקובעת והאדם הופך לפרודה שאיננה קשורה לא למשפחתו, לא לאף קבוצת השתייכות אחרת.
היחיד חייב בנאמנות אך ורק למפלגה ולפיהרר שלו.
בעולם כזה, או כמו שק צטניק כתב, בפלנטה כזאת, מתרחשת מלחמת הכל בכל, היום נהרגים האלה, ומחר נהרגים אלה שרצחו אתמול.
כ-14 מיליון בני אדם, אזרחים לא לוחמים, או שבויי מלחמה , נרצחו. מי בכדור, ומי בגז, על ידי שתי הצדדים. את המספרים הבלתי נתפסים האלה, לא ניתן לספור, מהסיבה הפשוטה שזאת היא אך ורק הערכה, כאשר המספרים יכולים לצמוח ולעלות עד ל20 מיליון ואף יותר.
הספר, העבודה שהשקיע סניידר במחקר , היא עצומה ומלאה בתובנות חלקן חדשות וחלקן תובנות שהוצנעו על ידי המנצחים, זאת אומרת מעצמות המערב וברית המועצות.
אחת מהם, ולא מהפחות חשובות, שברית המועצות כיסתה היסוותה בכוונה תחילה את הפתרון הסופי לבעיית היהודים בברית המועצות ( שואה של כדור), כמו כן הסתירו המשטרים הקומוניסטיים , אחרי המלחמה עובדות ונתונים על חיסול היהודים וקבוצות אחרות בשטחי פולין, במחנות ההשמדה.( יהודים, פולנים ,צוענים, מתנגדים פוליטיים, אינטליגנציה וכל מיני אחרים).
פתיחת הארכיונים לאחר התמוטטות ברית המועצות שיחררה לעיון ההיסטוריונים חומר רב שעד אז נשמר במחשכי הארכיונים. ובו עשה סניידר שימוש רב.
בו בזמן נפתחו הארכיונים בכל המדינות שהיו גרורות של ברית המועצות , דבר שהוסיף מידע רב על
הארועים שקרו בארצות הדמים בתקופה שבין 1927-1945.
ספר מעולה , פוקח עיניים שעונה על שאלות רבות שעד כה נשארו ללא תשובה .
מומלץ ביותר!
טוביה

ספר היסטורי מצוין. ככל שחולפות השנים מתרבים החוקרים והמבקרים של תקופת האופל של תחילת ואמצע המאה הקודמת. כולם מנסים להבין, רבים מנסים להציג את אותן העובדות מזוויות אחרות.
וזה בדיוק מה שעושה טימותי סניידר. הוא לא מתעלם מהשואה, אבל הוא מדייק בנתונים. מסתבר שרוצח ההמונים הגדול ביותר היה סטלין ולא היטלר, ושגם הוא לא בדיוק הבין כל הזמן למה הוא שוחט כל כך הרבה אנשים. לא שזה עניין אותו...
חוץ מהיבט אחד - היטלר רצח מסיבות גזעניות ובצורה תעשייתית ומתוכננת. סטלין רצח באזורים מסויימים ואת כל מי שהוגדר על ידי כבן למעמד הלא נכון. היטלר היה ממוקד ברצח הגזעני שלו ולכן שני עמים כמעט חוסלו - העם היהודי והעם הצועני.
ומסתבר שהכי הרבה נרצחו "אזרחי ברית המועצות" - כל מי שהיה תחת שלטון האימפריה הקומוניסטית, גם אם לתקופה קצרה. ואחריהם הפולנים (במה שהוגדר טריטוריה פולנית וזה דבר מאד גמיש). והיהודים רק במקום השלישי.
ולכן הספר הוא טוב. הוא מאיר את התקופה המקוללת ההיא מזויות שלא תמיד ראינו. נכון שהייתה שואה לעם היהודי ונכון שאנחנו חייבים ללמוד קודם כל אותה. אבל במה שנקרא העם הפולני התעללו גם הקומוניסטים וגם הגרמנים. והאוקראינים חוסלו כמו זבובים ובצורה אכזרית בשם האידיאולוגיה ההזויה שסטלין החזיק בה. אז פלא שהם שמחו לראות את הנאצים? אבל אז באו הנאצים וגם הם רצחו אותם...
אף פעם לא הבנתי איך היהודים היו מוכנים שיוציאו אותם מביתם ביום או בלילה, יובילו אותם ליער, ידרשו מהם לחפור בור, יעמידו אותם ליד הבור וירו בהם, שורה אחרי שורה. וכל זה בלי התנגדות הכי קטנה. רק אחרי הקריאה בספר אני מבין שכך עשו גם לכל מי שהוגדר מתנגד לשלטון הקומוניסטי. וגם הם הלכו אל מותם "כצאן לטבח". איש לא התקומם. עמדו על שפת הבור וחיכו שירו בהם. רוסים, אוקראינים, ליטאים, פולנים. ואז ירו גם ביהודים. היהודים לא חריגים בהתנהגותם...
ואושוויץ לא הוקם לצורך חיסול יהודים. המטרה הייתה לטפל בפולנים, אחר כך בשבויי המלחמה הרוסיים. אבל רק היהודים נרצחו שם במספרי ענק ובשיטתיות, למרות שהובליו אותם לשם אחרי הפולנים והרוסים..
וכך בנוי כל הספר - אותה מציאות, אותן עובדות, אבל מזווית אחרת.
אז למי שקרא הרבה על התקופה - על המשטר הסטליניסטי ועל המשטר הנאצי,ולמי שלמד על שואת העם היהודי, מזומנת כאן העשרה היסטורית מענינת.
הכתיבה מענינת ורציפה, הספר מרתק ולכן גם יחסית קל לקרוא אותו.
מומלץ!

אז מי רצח יותר אנשים במאה ה-20 היטלר או סטלין?
דומה ששוב יש ספר שמנסה לענות על השאלה.
טימותי סניידר במחקר שלו מתאר איך עד יוני 1941 (מבצע ברברוסה ב-22 ביוני) התשובה הייתה ברורה -סטלין.
סטלין שהרג את תושבי ברה"מ באמצעות הקולקטיביזציה של החוות (חוות שיתופיות) וגרם במדיניותו לרעב אדיר בקרב תושבי אוקראינה שלא רק שדיכא את שאיפותיהם הלאומיות, אלא גרם לחיסול מעמד האיכרים ולמותם של מליונים.

אח"כ עד 1938 היו אלו הטיהורים של סטלין במפלגה ("קונגרס המנצחים")ובצבא וכמובן בכל שורות האוכלוסיה באמצע הלילה עם המכוניות השחורות ("העורבי השחורים") שבישרו על מוות.

עם הפלישה לפולין של ברה"מ כחלק מהסכם ריבנטרופ מולטוב, באמצע ספטמבר (שבועיים לאחר פלישת גרמניה) שבו אליטה פולנית וכל מי שנחשב למסוכן למשטר נרצח ע"י הנ.ק.וו.ד - המפורסם כמובן הטבח של הקצונה הפולנית ביער קאטין.

המאזן ישתנה כאמור ביוני 1941, אז יתחיל היטלר באמצעות הימלר הידרייך , פלוגות האיזנצגרופה וה-ס.ס. ובסיוע הצבא - תחילה בהרעבת שבויי מלחמה רוסים , אח"כ בטבח יהודים ביריות - באבי יאר, קובנה ,חרקוב , טיהור כפרים שלמים באוקראינה (כן שוב באותה מדינה), בלארוסיה וכל שטח שייכבש.
לאחר מכן יגיעו גם מכוניות הגז והקמת בתי חרושת למוות -אושוויץ, חלמנו, בלזץ, סוביבור טרבלינה ואחרים.

דומה שטיפת אנושיות לא הייתה קיימת אצל מי מהנהיגים ואף אחד לא בא לסייע.

ספר מעולה על שנות ה-20-30-40 באירופה. מה שידענו במעורפל על מספר האנשים ההרוגים , על הגליות המוניות, על טיהורים של מליונים, הכל מקבל מימד מדויק ואמיתי. מזעזע לחשוב כמה מליונים של בני אדם הוצאו להורג ע"י אמביציות שלטוניות של דיקטוטרים מטורפים. האם לא יקרה שנית? השאלה עומדת אצלי ומרחפת. האם דברי השיטנה של מנהיגי אירן לא דומים למה שהדיקטטורים הללו השמיעו? וההמונים הולכים אחריהם.
כל אדם משכיל צריך לראות את האמת. אפשר לקרוא את הספר לא ברצף, אפשר קטעים ממנו. הוא כבד לקריאה רצופה.
טוב מאד.