ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 1 באוגוסט, 2013
ע"י עומר ציוני
ע"י עומר ציוני
ספר היסטורי מצוין. ככל שחולפות השנים מתרבים החוקרים והמבקרים של תקופת האופל של תחילת ואמצע המאה הקודמת. כולם מנסים להבין, רבים מנסים להציג את אותן העובדות מזוויות אחרות.
וזה בדיוק מה שעושה טימותי סניידר. הוא לא מתעלם מהשואה, אבל הוא מדייק בנתונים. מסתבר שרוצח ההמונים הגדול ביותר היה סטלין ולא היטלר, ושגם הוא לא בדיוק הבין כל הזמן למה הוא שוחט כל כך הרבה אנשים. לא שזה עניין אותו...
חוץ מהיבט אחד - היטלר רצח מסיבות גזעניות ובצורה תעשייתית ומתוכננת. סטלין רצח באזורים מסויימים ואת כל מי שהוגדר על ידי כבן למעמד הלא נכון. היטלר היה ממוקד ברצח הגזעני שלו ולכן שני עמים כמעט חוסלו - העם היהודי והעם הצועני.
ומסתבר שהכי הרבה נרצחו "אזרחי ברית המועצות" - כל מי שהיה תחת שלטון האימפריה הקומוניסטית, גם אם לתקופה קצרה. ואחריהם הפולנים (במה שהוגדר טריטוריה פולנית וזה דבר מאד גמיש). והיהודים רק במקום השלישי.
ולכן הספר הוא טוב. הוא מאיר את התקופה המקוללת ההיא מזויות שלא תמיד ראינו. נכון שהייתה שואה לעם היהודי ונכון שאנחנו חייבים ללמוד קודם כל אותה. אבל במה שנקרא העם הפולני התעללו גם הקומוניסטים וגם הגרמנים. והאוקראינים חוסלו כמו זבובים ובצורה אכזרית בשם האידיאולוגיה ההזויה שסטלין החזיק בה. אז פלא שהם שמחו לראות את הנאצים? אבל אז באו הנאצים וגם הם רצחו אותם...
אף פעם לא הבנתי איך היהודים היו מוכנים שיוציאו אותם מביתם ביום או בלילה, יובילו אותם ליער, ידרשו מהם לחפור בור, יעמידו אותם ליד הבור וירו בהם, שורה אחרי שורה. וכל זה בלי התנגדות הכי קטנה. רק אחרי הקריאה בספר אני מבין שכך עשו גם לכל מי שהוגדר מתנגד לשלטון הקומוניסטי. וגם הם הלכו אל מותם "כצאן לטבח". איש לא התקומם. עמדו על שפת הבור וחיכו שירו בהם. רוסים, אוקראינים, ליטאים, פולנים. ואז ירו גם ביהודים. היהודים לא חריגים בהתנהגותם...
ואושוויץ לא הוקם לצורך חיסול יהודים. המטרה הייתה לטפל בפולנים, אחר כך בשבויי המלחמה הרוסיים. אבל רק היהודים נרצחו שם במספרי ענק ובשיטתיות, למרות שהובליו אותם לשם אחרי הפולנים והרוסים..
וכך בנוי כל הספר - אותה מציאות, אותן עובדות, אבל מזווית אחרת.
אז למי שקרא הרבה על התקופה - על המשטר הסטליניסטי ועל המשטר הנאצי,ולמי שלמד על שואת העם היהודי, מזומנת כאן העשרה היסטורית מענינת.
הכתיבה מענינת ורציפה, הספר מרתק ולכן גם יחסית קל לקרוא אותו.
מומלץ!
7 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
עומר ציוני
(לפני 12 שנים)
טוביה,
תודה על הערותיך. הן הוסיפו לי עוד מעבר לחומר הכתוב בספר. אני מסכים שלא זה הספר הכי ממצה וממוקד שיצא ודן בנושא, ועם זאת הוא הצליח להאיר (לפחות לי) זווית חשיבה וראיה אחרת. עומר |
|
|
tuvia
(לפני 12 שנים ו-1 חודשים)
עומר, תיארת בקיצור נימרץ את מה שקרה. אבל מה שקורה בזמן שמתארים בקיצור נימרץ שמפספסים הרבה תובנות
חשובות.
זה גם מאוד פשטני לבוא ולצייר את התמונה בדרך הזאת, שוב היו בה הרבה מאוד ״צבעים״ אחרים וקומבינציות של צבעים. הערה קטנה, הציגנים לא מיצגים אלא חלק קטנטן ממספר הקורבנות . במקום הראשון היו האוקראינים שמתו ברעב הגדול בשל הקולקטיבציה שעשה להם סטלים, לאחר מכן הפולנים הן כקורבנות של הקומוניסטים והן כקורבנות של היטלר. רק במקום השלישי נכנסים היהודים, ( הכל במספרים אבסולוטיים). כאשר מצרפים את המספרים של שלושת העמים האלה מגיעים לסביבות ה20 מיליון. אכן ארצות דמים. טוביה |
7 הקוראים שאהבו את הביקורת
