ביקורת ספרותית על יומן האש - הראשית #2 מאת ג'ון סטיבנס
ספר מעולה

---

כשסיימה את אגדה, הנערה הייתה מאושרת ואף עדיין חשבה על חלקים אהבה מהספר. אך בעיה אחת הטרידה אותה; איזה ספר היא תקרא עכשיו?. במשך חמישה ימים היא חשבה על כך. לבסוף החליטה שפשוט תיתן לאחותה לבחור ספר, אחותה ראתה את שלושת הספרים ולאחר שהנערה סיפרה לה עליהם בקצרה אחותה בחרה. בחירתה היה ספר שעל כריכתו שלושה ילדים והילד היחיד בתמונה עוד במרכז הכריכה ומחזיק ספר אדום. ברקע האחורי עמד הר געש ולצדו דרכון זהוב, ואחורי הילדים בצדדים הצטיירו אנשים בגוונים בהירים. "זה מה שבחרתי" אחותה אמרה והגישה לה את הספר < יומן האש > .


היי לכולם! מזמן לא התראינו *שבוע וחצי...*
אז ככה, למי מכן שאיתי בקבוצות במסוימות יודע ששאלתי באיזה ספר לקרוא עכשיו. התלבטתי בין "יומן האש" / "עונת העצמות" / "פרנויה". וכפי שרואים בחרתי (או יותר נכון אחותי בחרה) בספר הזה.
דרך אגב, אני לא זוכרת אצל מי ראיתי שגם עושה סיפור רקע (כמו שעשיתי למעלה), אבל אני רוצה להגיד לה תודה ושזה סוג של סיפור קצרצר בהמשכים ולכן אני גם כותבת אותם בביקורות שלי מלפני שלושה ביקורות. אני מקווה שלא אכפת לך.
ואחרי שסגרו את הדברים האלו,

ה – ב – י – ק – ו - ר – ת – !

את ספר סיימתי אתמול בלילה ורציתי להרוג מישהו, וזה כמעט קרה... מסכנה הבובה... בכל מקרה הספר היה: מ – ה – מ – ם – !
הספר הקודם היה מדהים אין מה לומר. והספר הזה משתווה לו ואף אולי בטיפה עובר אותו.

הספר מתחיל בפרק קצר על כך שמחפשים את שלושת הילדים, פרק לדעתי יפה ואף קצת חשוב.

דמויות:
קייט, אמה, מייקל – הדמויות שלהם מתפתחות וגדלות. האישיות של כל אחד משתנה קצת.

קייט – קייט שלנו גדלה, אך היא שוב נאלץ לעזוב כדי להגן על אחיה ואחותה. וכפי שכתוב בתקציר הספר היא חוזרת יותר ממאה שנים אחרה אל העיר ניו יורק, עיר מלאה בקסמים, אנשי קסם ואף בעיות. הנער שהיא פוגשת ומגלה שהם קשורים, אך אני לא יספר שום דבר עליו עכשיו. קייט מגלה שהיא נשלחה לתקופה הזו בכוונה לשנות משהו וכי האטלס רצה להביא אותה לשם.

מייקל – מייקל יהיה בן שלוש - עשרה בסוף הספר, מזל טוב מייקל! לאחר שקייט עזבה מייקל הופך להיות האחראי עליו ועל אמה. הם יוצאים למצוא את הספר השני בספרי הראשית – "יומן האש". אך דברך צרות רבות באות לקרתם, ומייקל נאלץ להתבגר ולהחכים כדי להגן על אמה.

אמה – אמה המתוקה והקשוחה שלנו, את לצערי לא מופיעה רבות בספר זה אך עדיין במעט שאת מופיעה את תמיד מצחיקה אותי ונותנת לספר משהו מקסים. אני מאוד במתח בסוף הספר בגללך ובגלל זה אני קצת מעוצבנת עלייך. אבל זה יעבור לי.

דוקטור פים – אוי דוקטור. אתה הולך ומסבך הכול אה. בספר הראשון אהבתי אותך, אתה היית המגע קסם המיוחד. אך בספר השני קצת הרבה רציתי להרוג אותך אחרי מה שגיליתי שאתה מסתיר, אתה בן אדם עם יותר מידי סודות ורובם לא טובים.
דמויות משניות – במהלך הספר היו הרבה דמויות משניות, רבות חמודות ומצחיקות ורבות רעות ומעצבנות, וחלקם המועט מהדמויות המשניות דעתי עליהם מפוצלת ומחולקת.

~ ספויילר ~ ~ ספויילר ~*אזהרה* ~ ספויילר ~ ~ ספויילר ~ ~ ספויילר ~ ~ ספויילר ~*אזהרה* ~ ספויילר ~ ~ ספויילר ~

רייף – הוא היה מתוק וחשבתי שקייט באמת תצליח להציל אותו, כי מהרגע מסוים בספר שאני לא בטוחה מתי הוא ידעתי שהוא הוא המורא-בעת.

ג'ייק וביטלס – דבר ראשון אני מתה על השם ג'ייק! ג'ייק וביטלס הם שני ילדים שקייט פוגשת שהיא חוזרת לעבר. הם ממש מתוקים ואהבתי אותם, הם היו מצחיקים והקטע הזה בסוף נשרפה הכנסייה בהם כל הילדים היו וביטלס בכה שכמעט איבד את ג'ייק – זה היה קטע מתוק ואחד האהובים עליי.

אביגייל – היא ילדה חמודה וחזקה. היא מזכירה לי את אמה וגם לקייט היא מזכירה את אמה.

גבריאל – לא הייתי בטוחה אם הוא ספויילר או לא אבל שיהיה. גבריאל חוזר ועוזר לאמה ומייקל כשדוקטור פים לא שם. אני לא ממש יודעת מה עוד לכתוב פה כי קשה לי לתאר אותו, אבל אומר שהוא ממש מקסים ואני שמחה שהוא ידיד של אמה ושל קייט ומייקל.

הנסיכה וילאמינה – היא הייתה בסדר, אבל שנאתי שהיא קראה למייקל "ארנבון" – כאילו ברצינות?!. וזה שהיא הייתה דרקון, ומייקל החזיר אותה להיות היא. היא הייתה בסדר.

השומר של היומן – השומר היה רע מעצבן איך שהוא שיקר למייקל וגבריאל, אבל אחרי שמייקל ריפא אותו והוא חזר להיות טוב, אהבתי אותו.

מייקל – *היו דברים שלא יכולתי לכתוב למעלה*. אחד הקטעים שאהבתי אצל מייקל הוא עם החידה במערה. כל הכבוד מייקל! זה היה ממש מגניב.

~ סוף ספויילר ~ ~ סוף ספויילר ~ ~ סוף ספויילר ~ ~ סוף ספויילר ~ ~ סוף ספויילר ~ ~ סוף ספויילר ~ ~ סוף ספויילר ~ ~ סוף ספויילר ~~ סוף ספויילר ~ ~ סוף ספויילר ~ ~ סוף ספויילר ~ ~ סוף ספויילר ~

סודות רבים היו בספר ורובם פשוט מעצבנים ומסבכים את העניינים.

כתיבת הספר:
הכתיבה הייתה טובה. קשה היה להניח את הספר. ההרהורים בו היו רבים. הכתיבה תמיד משכה ולא נתנה לך להפסיק.

פתיחה – טובה, האקשן מתחיל מהר ואני מעריצה זאת בספרים שלא חופרים הרבה – כאילו בספר ראשון זה בסדר כי בכל זאת צריך קצת רקע. אבל בשני שיש זיבולי שכל עד שלושה פרקים לסיום = משעמם.

עלילה – מדהימה, מותחת, מגניבה, משאירה אותך חסר מילים פעמים רבות.

סיום – הסיום היא מותח.
ואפרופו סיום, ג'ון סטיבנס יש לך שבועיים להוציא את הספר השלישי!!! אחרת ביי ביי.
זה לא בסדר שאת משאיר אותנו במתח. כאילו מה אני אי פעם עשיתי לך?! אני קוראת את הסדרה הזו ונהנית. ואתה אדוני מונע ממני את ההנאה הזו.
וגם עשיתי מחקר וגיליתי שאפילו אין תאריך ידוע להוצאת הספר!
אז ג'ון סטיבנס היקר – תוציא! כבר! את! הספר!

אני מצטערת שהביקורת לא ארוכה יותר כמו האחרות פשוט אני חסרת מילים היום...

אני אסיים בשני משפטים מהביקורת של על "אראגון" ומהביקורת של "הבן הבכור" ומהביקורת של "אגדה". הפכתי אותם לקבועים *אבל נראה לי שבפעם הבאה אני לא אכתוב את זה*:

כל אלה שהיה להם את הסבלנות וכוח לקרוא את הנאום הזה, תודה :)
נ. ב. מקווה שאהבתם את הביקורת ;)

» ביקורות נוספות של S-E-5914
» ביקורות נוספות על יומן האש - הראשית #2